כלאיים, פרק ו', משנה ג'. משנתנו עוסקת בהדליית גפן - הצמדתה למבנה או לעץ כדי שתיאחז בו ותוסיף לגדול לאורכו. השאלה היא מה דינו של השטח שתחת אותו מבנה, בשעה שהגפן טרם התפשטה על פניו כולו.
"המדלה את הגפן על מקצת אפיפירות":
אפיפירות היא מסגרת של סורג, המיועדת מתחילתה לכך שגפנים יגדלו בתוכה ויתפשטו לאורכה. המשנה דנה במי שהדלה את גפנו על חלק מן האפיפירות בלבד, וקובעת: "לא יביא זרע אל תחת המותר" - אין לזרוע זרעים תחת שאר המסגרת, אף באזור שבו הגפן אינה נמצאת עדיין. הטעם: כיוון שכל המסגרת מוקצית ומיועדת לגדילת הגפן עליה, נאסרה הזריעה תחתיה כולה.
"אם הביא - לא קידש":
אף על פי שאסור לעשות כן לכתחילה, אם זרע בפועל - "לא קידש": הזרעים אינם נאסרים ואין כאן כלאי הכרם. איסור הזריעה הוא אזהרה לכתחילה בלבד, שכן באותו שלב אין גפן ממשית מעל אותו חלק של המסגרת.
אולם "אם הלך החדש - אסר": משעה שהגפן החדשה מתפשטת וצומחת מעל השטח שבו נזרעו הזרעים, נאסרו בכלאי הכרם, שהרי כעת יש גפן ממשית הצומחת מעליהם.
"וכן המדלה על מקצת אילן סרק":
הלכה זו אינה מוגבלת למבנה האפיפירות, אלא חלה גם על מי שהדלה את הגפן על חלק מאילן סרק - אילן שאינו נושא פירות. ההבחנה שביניהם:
אילן סרק: דינו כאפיפירות, משום שבאילן שאינו נושא פירות אין אדם מקפיד, ואף נוח לו שהגפן תתפשט ותגדל לאורכו.
אילן מאכל: אין אדם מניח לגפן לגדול עליו, ולפיכך אין דינו כדין האפיפירות, כפי שנראה במשנה הבאה.
לסיכום: המדלה גפן על מקצת אפיפירות - אסור לו לזרוע אף תחת החלק הפנוי, שכן כולו מיועד לגדילת הגפן; ואם זרע, לא קידש, כל זמן שאין גפן מעל הזרעים. משהתפשטה הגפן החדשה מעליהם - אסר. דין זה חל גם על אילן סרק, שאדם אינו מקפיד על גדילת הגפן עליו, ולא על אילן מאכל.
במשנה הבאה נעסוק בדינו של המדלה את הגפן על מקצת אילן מאכל, ובהבדל שבין אילן סרק לאילן העושה פירות.