לפנינו משנה ז' בפרק א' של מסכת קידושין, העוסקת בחלוקת חיובי המצוות: אילו מצוות מוטלות על האב כלפי בנו, אילו מצוות מוטלות על הבן כלפי אביו, ובאילו מצוות חייבים אנשים ונשים כאחד.
"כל מצוות הבן על האב":
המשנה פותחת: "כל מצוות הבן על האב, אנשים חייבין ונשים פטורות" - כל מצווה שהאב מחויב לעשות עבור בנו מוטלת עליו ולא על האם. ואלו הן הדוגמאות:
למול את בנו.
לפדותו, אם הוא בכור.
ללמדו תורה.
ללמדו אומנות.
להשיאו אישה.
"כל מצוות האב על הבן":
מכאן עוברת המשנה לצד השני: "וכל מצוות האב על הבן, אחד אנשים ואחד נשים חייבין" - המצוות הנוגעות לאב והמוטלות על הבן, בהן חייבים גברים ונשים כאחד. הכוונה למצוות כיבוד אב ואם, הכוללות שני עניינים:
מורא: שלא לשבת במקומו ושלא לסתור את דבריו.
כבוד: להאכילו, להלבישו וכיוצא בזה.
מצוות עשה שהזמן גרמא:
בהמשך לעניין חיובי המצוות וההבדל בין אנשים לנשים, אומרת המשנה: "וכל מצוות עשה שהזמן גרמא, אנשים חייבין ונשים פטורות" - כל מצוות עשה שהזמן גורם לה, אנשים חייבים בה ונשים פטורות ממנה. ולעומת זאת: "וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין" - כגון מזוזה, שגברים ונשים חייבים בה כאחד.
מצוות לא תעשה:
מכאן פונה המשנה למצוות הלא תעשה: "וכל מצוות לא תעשה, בין שהזמן גרמא ובין שלא הזמן גרמא, אחד אנשים ואחד נשים חייבין" - במצוות לא תעשה אין הבדל אם הזמן גורם לה אם לאו, ושני המינים מחויבים בה. זאת מלבד שלושה יוצאים מן הכלל: "חוץ מבל תשחית ובל תקיף ובל תטמא למתים":
"בל תשחית" - איסור השחתת הזקן בתער, כלומר גילוח הזקן.
"בל תקיף" - איסור הקפת הפאות, הסרת השיער שבאזור שמעל האוזן, שאף הוא אינו חל על נשים.
"בל תטמא למתים" - איסור הטומאה למת, שאינו נוהג בבת כהן אלא בכהן זכר בלבד.
לסיכום: במשנה זו למדנו ארבע חלוקות בחיובי המצוות: מצוות הבן המוטלות על האב - על האנשים ולא על הנשים; מצוות האב המוטלות על הבן, מורא וכבוד - על אנשים ונשים כאחד; מצוות עשה שהזמן גרמא - אנשים חייבין ונשים פטורות, ואילו במצוות עשה שלא הזמן גרמא הכול חייבים; ומצוות לא תעשה - הכול חייבים בהן, בין שהזמן גרמא ובין שלא, מלבד בל תשחית, בל תקיף ובל תטמא למתים.