כתובות פרק ד' משנה י"ב: זכות האלמנה למגורים ולמזונות

האזנה לשיעור0:00 / 0:00

כתובות, פרק ד', משנה י"ב. משנה זו עוסקת בתנאי כתובה נוסף - האחרון שבתנאים - שאף אם לא נכתב בשטר הריהו עומד בתוקפו. תנאי זה נוגע למה שלאחר פטירתו של הבעל: זכותה של האלמנה להוסיף ולגור בביתו ולהיות זכאית למזונות מנכסיו.

לשון המשנה:

"אַתְּ תְּהֵא יָתְבָא בְּבֵיתִי" - את, אשתי, תגורי בביתי לאחר פטירתי.
"מִתַּזְנָא מִנִּכְסַאי" - ותתפרנסי מן העיזבון שלי.
"כָּל יְמֵי מִגַּד אַלְמְנוּתֵךְ בְּבֵיתִי" - כל משך היותך אלמנה בביתי, עד שתינשא לאיש אחר.
"חַיָּב" - אף אם לא כתב הבעל תנאי זה, העיזבון מחויב בו, שכן זהו תנאי בית דין.

שני נוסחים בכתיבת התנאי:

אנשי ירושלים והגליל: "כך היו אנשי ירושלים כותבין", ואף "אנשי גליל היו כותבין כאנשי ירושלים" - בלשון שהובאה לעיל.
אנשי יהודה: אנשי יהודה שמחוץ לירושלים היו כותבים נוסח שונה במקצת, ומשמעותו שונה: את יכולה לגור בביתי ולהתפרנס מנכסיי - "עד שירצו היורשים ליתן לך כתובתיך".

לפי נוסח אנשי יהודה, "אם רצו היורשין" לתת לה את כתובתה, רשאים הם לתת לה אותה ולהיפטר בכך מן החיוב לפרנסה. בידם לסיים את הקשר בנתינת הכתובה.

לסיכום: זהו ההבדל בין שתי הגרסאות של תנאי הכתובה - לפי נוסח אנשי ירושלים והגליל אין הדבר תלוי ביורשים אלא בה, והיא זו שבידה לסיים את הקשר; ואילו לפי נוסח אנשי יהודה, הרשות נתונה ליורשים לסיים את הקשר בנתינת הכתובה.

המאמר המקורי

אות כתובות ד:יב

אַתְּ תְּהֵא יָתְבָא בְּבֵיתִי וּמִתְּזָנָא מִנִּכְסַי, כָּל יְמֵי מִגַּד אַלְמְנוּתִיךְ בְּבֵיתִי, חַיָּב, שֶׁהוּא תְנַאי בֵּית דִּין. כָּךְ הָיוּ אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם כּוֹתְבִין. אַנְשֵׁי גָלִיל הָיוּ כוֹתְבִין כְּאַנְשֵׁי יְרוּשָׁלָיִם. אַנְשֵׁי יְהוּדָה הָיוּ כוֹתְבִין, עַד שֶׁיִּרְצוּ הַיּוֹרְשִׁים לִתֵּן לִיךְ כְּתֻבְּתִיךְ. לְפִיכָךְ אִם רָצוּ הַיּוֹרְשִׁין, נוֹתְנִין לָהּ כְּתֻבָּתָהּ וּפוֹטְרִין אוֹתָהּ: Similarly, if he omitted from the marriage contract the clause: You will sit in my house and be sustained from my property all the days you live as a widow in my house, he is nevertheless obligated as though he had written it, as it is a stipulation of the court. The mishna comments: The residents of Jerusalem would write in this manner, that a widow may remain in her husband’s house throughout her widowhood, and the residents of the Galilee would write in this manner as well, like the inhabitants of Jerusalem. In contrast, the residents of Judea would write: Until the heirs want to give you your marriage contract. Consequently, if the heirs wish, they may give her marriage contract to her and release her, and she must find her own living arrangements and provide for herself.