משנה א' עוסקת באדם שנטרפה עליו דעתו באופן זמני, ובשאלה כיצד יש להתייחס להוראותיו בנוגע לכתיבת הגט, וכן בדינו של מי שנשתתק ואינו יכול לתקשר בדיבור.
"מי שאחזו קורדיקוס":
"מי שאחזו קורדיקוס ואמר: כתבו גט לאשתי" - מי שנתקף בקורדיקוס, מין שיגעון זמני, ואמר בעודו נתון במצב זה שיכתבו גט לאשתו, ואפילו אם הוסיף "כתבו ותנו" - "לא אמר כלום". אין בדבריו ממש ואין הם תקפים כלל. ואף לאחר שהבריא, אין לכתוב את הגט על סמך אותה הוראה, אלא יש לקבל ממנו הוראה מחדש.
אמר כשהוא שפוי ולאחר מכן נשתטה:
"אמר: כתבו גט לאשתי, ואחר כך נשתטה, וחזר ואמר: אל תכתבו" - אדם שהיה שפוי לחלוטין וציווה לכתוב גט לאשתו, ולאחר מכן נטרפה עליו דעתו, ובעודו במצב זה חזר בו ואמר שלא יכתבו את הגט. קובעת המשנה: "אין דבריו האחרונים כלום" - אמירתו השנייה, שנאמרה בשעה שנשתטה, חסרת משמעות. ולפיכך, אף כשיבריא, ניתן לכתוב את הגט על סמך הוראתו הראשונה שנאמרה בשפיות דעתו, ואף שבשעת שיגעונו הזמני אמר שאינו רוצה בכתיבת הגט - אין בכך ממש, ויש לסמוך על דבריו המקוריים.
מי שנשתתק:
מקרה נוסף: אדם שנשתתק ואינו יכול לתקשר בדיבור ישיר. "ואמרו לו: נכתוב גט לאשתך?", "והרכין בראשו" - שאלו אותו אם יכתבו גט לאשתו, והוא סימן בראשו לחיוב. אין לסמוך על סימן זה מיד, שכן ייתכן שלקה במחלה אחרת או בסוג של שיגעון שאיננו מודעים לו. לפיכך "בודקין אותו שלושה פעמים" - יש לבדוק אותו שלוש פעמים כדי לוודא שדעתו שפויה עליו.
"אם אמר על לאו לאו ועל הן הן - הרי אלו יכתבו ויתנו" - אם על דברים שראוי להשיב עליהם בשלילה השיב בשלילה, ועל דברים שראוי להשיב עליהם בחיוב השיב בחיוב, הרי שניתן לכתוב את הגט ולתתו על סמך סימניו.
המפרשים מבארים כי אף אם שאלוהו על כתיבת הגט בלבד ולא על נתינתו, רשאים ליתן את הגט על סמך הוראתו לכתוב. הטעם לכך: מקרה זה דומה למקרים שלמדנו בפרק הקודם באדם חולה, שאם אמר לכתוב בלבד - ניתן אף ליתן על סמך זה, שכן העובדה שלא פירש את הנתינה נובעת מטרדתו במחלתו ובמצב הסכנה שבו הוא נתון. ומתוך כך מניחים שרצונו שהגט אף יינתן, ואותו היגיון חל גם במקרה שלפנינו.
לסיכום: במשנה זו למדנו שלושה דינים: הוראת גט שניתנה בשעת שיגעון זמני בטלה לחלוטין, ואף לאחר ההברייה אין לסמוך עליה; ביטול הוראה שניתן בשעת שטות אינו מבטל את ההוראה שניתנה קודם לכן בשפיות; ומי שנשתתק והרכין בראשו - בודקים אותו שלוש פעמים, ואם השיב כראוי על לאו ועל הן, יכתבו ויתנו.