ערכין, פרק ט, משנה ו. בכל הפרק הזה למדנו את הדינים המיוחדים החלים על בית שנמכר בתוך עיר מוקפת חומה: למוכר יש שנה שלמה לגאול אותו, ומשעברה השנה המכירה נחלטת והבית אינו חוזר ביובל. כל זה תלוי בשאלה אחת, והמשנה באה כאן להשיב עליה: אילו עיירות נושאות בפועל את מעמד ערי חומה?
חומה שאינה חומה
המשנה פותחת בשני מקרים שאינם בכלל. "עיר שגגותיה חומתה", עיר שגגותיה הם חומתה. תארו לעצמכם עיירה שאין סביבה חומה בנויה כלל, אלא טבעת של בתים דבוקים זה לזה, כתף אל כתף, ויוצרים מעגל סגור. מבחוץ היא אולי נראית אטומה, אך אין שם חומה, אלא בתים בלבד שממלאים את תפקידה של חומה.
ואחריו בא פסול שני: "ושאינה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון". כאן אכן יש לעיירה חומה אמיתית המקיפה אותה בימינו, אבל בדורו של יהושע בן נון לא עמדה שם חומה כזאת, באותה תקופה שבה נכנסו אבותינו לארץ ישראל וירשו את הארץ.
על שתי אלה פוסקת המשנה: "אינה כבתי ערי חומה". הבתים שבעיירות כאלה אינם נידונים כבתי עיר מוקפת חומה, ודיני הגאולה שלמדנו אינם חלים עליהם. שני תנאים צריכים להתקיים יחד: לעיר דרושה חומה של ממש, ולא בתים שממלאים במקרה את תפקידה, והחומה הזאת צריכה להגיע עד ימות יהושע בן נון.
חומה שהייתה ואיננה
חומה שהייתה ואיננה
ועכשיו הפכו את התמונה. קחו עיירה שעמדה מוקפת חומה בדורו של יהושע בן נון, ואילו היום לא נותרה סביבה שום חומה. על מקום כזה אומרת המשנה "נידון כבתי ערי חומה": בתיו נידונים בדיני עיר מוקפת חומה, וכל הלכות הגאולה שלמדנו חלות עליהם, אף על פי שלא נשארה מן החומה אבן אחת. המעמד נקבע בשעת הכיבוש, ונפילת החומה אינה מבטלת אותו.
ההגדרה למעשה
ההגדרה למעשה
לאחר שקבעה את שני התנאים, נותנת המשנה את השיעור: "ואלו הן בתי ערי חומה", אלו הם בתי ערי חומה, "שלש חצרות של שני שני בתים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון". צריך שיהיו ביישוב שלוש חצרות, ובכל אחת מהן שני בתים, וכל זה מוקף בחומה שמימות יהושע בן נון. יישוב שעונה על התיאור הזה נושא את המעמד המלא, וכל ההלכות האלה חלות על הבתים שבתוכו.
הדוגמאות
הדוגמאות
המשנה מונה כעת מקומות ממשיים שעונים על ההגדרה:
- "כגון קצרה הישנה של ציפורי", קצרה העתיקה, יישוב קטן באזור ציפורי
- "וחקרא של גוש חלב", החקרא של גוש חלב
- "ויודפת הישנה", יודפת בצורתה העתיקה
- "וגמלא, וגדוד, וחדיד, ואונו, וירושלים"
בכל אחד מן המקומות האלה היו שלוש חצרות ובהן שני בתים לכל חצר, וכל אחד מהם היה מוקף חומה כבר בימות יהושע בן נון.
כאן דרושה הבהרה. ירושלים המופיעה ברשימה הזאת אינה עיר הקודש שבה עמד בית המקדש. על ירושלים ההיא לא חלו דיני ערי חומה מעולם. משנתנו מכוונת אם כן למקום אחר בארץ ישראל שנקרא באותו שם.
המשנה חותמת ב"וכן כיוצא בהן", וכן כל הדומה להם. הרשימה אינה סגורה. כל עיר שיש בה אותם סימנים עצמם, שלוש חצרות של שני בתים כל אחת, מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, נושאת מעמד של עיר מוקפת חומה, ודיני הגאולה שלמדנו חלים על בתיה.