TheWholeTorah.aiBeta
היום־יום

י״ח שבט

לרכישת הספרלמאמר המקורי
האזנה לשיעור0:00 / 0:00

"חדר" החמישים ושמונה בהיכל היום-יום.

יום ראשון י"ח שבט ה'תש"ג.

שיעורים: חומש, מתחילים ביום זה פרשה חדשה — פרשת יתרו, פרשה ראשונה עם פירוש רש"י.

תהילים, י"ח בחודש, אומרים שני פרקים — פרק פ"ח ופרק פ"ט.

תניא, ביום הזה מתחילים פרק חדש, פרק כ"ג, מתחילת הפרק במילה "ואם", ומסיימים בדף כ"ח במילה "בעולמות".

הפתגם היומי מתייחס לאחד המאמרים שבספר תורה אור על פרשת יתרו. מאחר שאנו מתחילים כאן בפרשת יתרו, יש התייחסות לאחד המאמרים שבפרשה, והדבר משולב בסיפור מעניין הקשור ליום קבלת הנשיאות של הרב המגיד ממעזריטש, לאחר הבעל שם טוב.

ניתן מעט רקע על הדברים, ואז נתחיל לקרוא את הפתגם. כידוע, הבעל שם טוב הסתלק בחג השבועות בשנת תק"ך. מי שמילא את מקומו מיד לאחר ההסתלקות היה בנו, הרב הצדיק רבי צבי, שנבחר להיות הנשיא והמנהיג של עדת החסידים.

כעבור שנה, כשהגיעו לשנת תקכ"א, ראו החסידים — ה"חברה קדישא", תלמידי הבעל שם טוב — שהנשיא רבי צבי חלוש בכוחותיו, ואילו באותה תקופה נזקקה הנהגת תורת החסידות למי שיהיו לו עוז ותעצומות נפש; והם לא ידעו מה לעשות. הוא אמנם מילא את מקום אביו, אך מצד שני הרגישו שהדברים אינם מתנהלים כפי שציפו. אין הדבר מפורט בהרחבה, אך כך משתמע מבין השורות.

והנה סיפור מעניין. ביום השני של חג השבועות, כשהסתיימה שנת האבל של הבעל שם טוב, נערכה התוועדות. בראש השולחן ישב רבי צבי, נשיא החסידים, וכל ה"חברה קדישא", תלמידי הבעל שם טוב, ישבו סביבו. רבי צבי אמר מאמר חסידות, וכשסיים אמר לכולם: "היום בא אליי אבא [הבעל שם טוב] והודיע לי שכל הפמליה של מעלה עברו לתלמיד" — וציין את שמו של הרב המגיד — "וציווה עליי שאעביר לו את ההנהגה".

ואז הוריד את הבגד המיוחד שלבש — בגדו של הבעל שם טוב — קם ממקומו, קרא למגיד ממעזריטש, נתן לו את לבושו של הבעל שם טוב, והמגיד התיישב בראש השולחן. וכך קיבל את הכתר בצורה ישירה באותו מעמד. אז אמר מאמר חסידות — שהוא, כידוע לחסידים, הביטוי המורה על קבלת הנשיאות כשהרבי מקבלה — וזה היה מאמר החסידות הראשון שאמר.

המאמר, שנאמר כאמור בחג השבועות, היה על מילים המופיעות בהפטרת חג השבועות, המתארות את המרכבה העליונה שתיאר הנביא יחזקאל. מאמר זה נכנס לספר תורה אור על פרשת יתרו — שהיא פרשת מתן תורה, ולכן חלק ממאמרי חג השבועות שולבו בה בתורה אור, ובכללם מאמר זה.

ועל מאמר זה נקרא עתה את הפתגם היומי. וכך נאמר: "הצמח-צדק סיפר לבנו אדוני אבי זקני מורי ורבי" — בנו של הצמח-צדק הוא הרבי מהר"ש, סבו של הרבי הריי"צ, ולכן קורא לו "אדוני אבי זקני". ומה סיפר לו? "אשר הדרוש "ומעשיהם"" — "דרוש" הוא כינוי למאמר חסידות, ו"ומעשיהם" הוא פתיח הדרוש. מילים אלה הן מספר יחזקאל, מהפטרת חג השבועות כאמור, והמאמר משולב בתורה אור פרשת יתרו.

"הוא דרוש הראשון שאמר הרב המגיד ממעזריטש בעת קבלו הנשיאות" — המאמר הראשון שאמר המגיד בשעת קבלת הנשיאות, בחג השבועות תקכ"א. אדמו"ר הזקן לא היה נוכח במעמד קבלת הנשיאות של המגיד, שכן הגיע אליו מאוחר יותר; אך מי שהיה נוכח והעביר לאדמו"ר הזקן את המאמר, כפי שנאמר מיד — "כפי אשר שמע רבנו הזקן". וממי שמעו אדמו"ר הזקן? מפי הרב מנחם מענדל מהורודוק, בעל ספר פרי הארץ, הנקרא גם רבי מנחם מענדל מוויטבסק, שמנוחתו כבוד בטבריה. הוא היה נוכח בשעת מעשה, שמע את המאמר ישירות מהמגיד, והעבירו לאדמו"ר הזקן.

מאמרו של אדמו"ר הזקן שבתורה אור הוא מאמר קצר — כקצת יותר מעמודה אחת (בכל דף בתורה אור יש ארבע עמודות). אך בסיום נאמר: "רק שרבנו ביאר הדרוש על פי סגנונו". אדמו"ר הזקן, שחזר על המאמר "ומעשיהם", ביארו על פי סגנונו — בסגנון ובדרך של חב"ד; ואילו המגיד אמרו באופן מקוצר יותר ומעט שונה.

ולהשלמת התמונה, מעניין להוסיף עוד סיפור שמימי [גם אתמול, בי"ז שבט, היה לנו סיפור שמימי] — שאינו מסופר כאן אלא במקומות אחרים. כידוע, בעת שהיה אדמו"ר הזקן במאסר הידוע, באו לבקרו המגיד והבעל שם טוב — לאחר הסתלקותם — בתוך הכלא. בין הדברים ידוע דו-שיח מסוים מפורסם, ויש נקודה נוספת פחות מפורסמת, שאף היא מסופרת.

מסופר, שהבעל שם טוב ביקש מהמגיד שיבקש מאדמו"ר הזקן לומר דרוש; רצו לשמוע ממנו מאמר בעת היותו בכלא. ומה היה המאמר שאמר? אותו מאמר "ומעשיהם" שחזר המגיד ביום קבלת הנשיאות. וכשסיים אדמו"ר הזקן, אמר הבעל שם טוב למגיד: "הוא אומר את זה אות באות, כמו שאתה קיבלת ממני" — כלומר, אדמו"ר הזקן לא חזר עליו לפי סגנונו, כפי שמופיע בתורה אור, אלא בנוכחותם אמרו מילה במילה כפי שאמר המגיד, כפי שקיבל מהבעל שם טוב. על כל פנים, זה המאמר שעליו מדובר, והפתגם היומי מספר את ההיסטוריה של קבלת הנשיאות של המגיד ממעזריטש.