"חדר" השלוש מאות וארבעים בהיכל היום-יום.
יום שלישי ד' מרחשוון ה'תש"ד.
שיעורים: חומש, לך-לך, שלישי, עם פירוש רש"י.
תהילים, ד' בחודש, אומרים מפרק כ"ג עד פרק כ"ח כולל.
תניא, ביום הזה מתחילים אגרת חדשה, אגרת כ"ו, מתחילתה, במילים "ברעיא מהימנא". השיעור מסתיים בעמוד 284 במילים "עד כאן ברעיא מהימנא".
הפתגם היומי, פתגם קצר, הוא ממכתב שכתב הרבי הריי"צ בז' אדר תש"א. את החלק הראשון של מכתב זה כבר ראינו לפני ימים אחדים, בפתגם של כ"ח תשרי, ששם כותב הרבי הריי"צ ליהודי על החשיבות שבלימוד תורה יום-יום; ובמקור המכתב הוא כותב לו שלימוד התורה חשוב גם בגשמיות וגם ברוחניות, ואף "נוגע בנפשות".
בכ"ח תשרי הובא החלק המבאר מדוע הדבר נוגע בגשמיות — שם נאמר שלימוד התורה של האדם הוא כטבעת הקידושין, שבה התחייב הקדוש-ברוך-הוא להשפיע שפע גשמי לכל אחד. וההמשך, הנוגע לכך שלימוד התורה בכל יום נוגע בנפשות, הוא החלק המובא בפתגם היומי של ד' חשוון.
וכותב הרבי הריי"צ: "לימוד התורה בכל יום ויום" — שתהיה לאדם קביעות עיתים ללמוד תורה בכל יום — "נוגע בנפשות ממש". דבר זה משפיע באופן מיידי על נפשות בני ביתו. כיצד? "לא לבד בנפש הלומד" — לא רק נפשו של הלומד עצמו מושפעת מן התורה שהוא לומד ונעשית מזוככת וטובה יותר — "כי אם גם בנפשות בני ביתו".
נפשם של כל בני הבית — אשתו, ילדיו, כל הבית — משתנה כתוצאה מן התורה שהיהודי לומד בכל יום. מדוע? משום שאז "אויר הבית הוא אויר תורה ויראת שמים". כשיהודי לומד תורה בכל יום, האוויר הננשם בבית הוא אוויר של תורה ושל יראת שמים, וממילא יש לכך השפעה על נפשות כל בני ביתו. זהו ההמשך והסיום של אותה אגרת שהתחלנו בה.