שיעור שישים וחמישה בשלשלת היחס, ובחלק תולדות חייו של הרבי - השיעור העשרים ואחד. היום נעסוק בשנת תש"ל ובשנת תשמ"ב.
שנת תש"ל:
"יוצא בקריאה לכבוש את העולם על ידי לימוד התורה" - בהתוועדות ט"ו בשבט תש"ל, ראש השנה לאילנות, אמר הרבי שהגיעה העת לכבוש את העולם על ידי יגיעה והוספה בלימוד התורה.
הרבי פירט, שאף בעלי עסקים, שיש להם זמן שעל פי הלכה הם חייבים ללמוד בו, צריכים להוסיף באיכות הלימוד - שיהיה בעיון רב יותר וביגיעה רבה יותר, ואף לגזול משעות עסקיהם לטובת התורה. ובוודאי שאלו הנקראים יושבי אוהל, התמימים תלמידי תומכי תמימים, צריכים להיות דוגמה חיה לכל שאר התלמידים בשאר הישיבות, ודוגמה חיה לבעלי העסקים ולבעלי הבתים, בעניין לימוד התורה ביגיעה ובשקידה.
הרבי הדגיש שעניין זה קשור באופן מיוחד לראש השנה לאילנות: כשם שבאילנות רואים שכדי שתהיה צמיחה מוכרחת יגיעה, ומי שרוצה "ברינה יקצור" צריך לזרוע מתוך מאמץ ויגיעה - כך צריך להיות גם בלימוד התורה.
"מתחיל לבאר בכל שבת קודש הערות אביו זכרונו לברכה בליקוטי לוי יצחק לזוהר, ומני אז ממשיך בזה בכל התוועדות ושבת קודש" - הרבי החל בכך משבת פרשת שמיני תש"ל. הרבי דיבר באופן כללי על הביאורים שבספר ליקוטי לוי יצחק, ולא תמיד על הזוהר דווקא: לעתים ביאר את ליקוטי לוי יצחק שבמכתבים, ולעתים את תורת לוי יצחק לש"ס. בכללות, בכל התוועדות דיבר הרבי וביאר מתורתו של אביו.
שנת תשמ"ב:
"מעורר על דבר סיוע לעולים ממדינות גרוזיה ובוכרה" - במשך השנים יצאו לאור ספרים על תקופה זו ועל הקשר לעולים ממדינות אלו: הספר "אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה" והספר "אדמו"רי חב"ד ויהדות גרוזיה", ובהם מפורטות כל הפעולות הקשורות לנושא זה, לסיוע לעולים, שנעשו בעקבות ההתעוררות המיוחדת שעורר הרבי על כך.
"יוצא בקריאה נגד גיוס נשים ובנות בצבא" - ידוע שהרבי הביע את דעתו פעמים רבות נגד גיוס נשים לצבא, ופירט כמה נקודות:
- מבחינה דתית ומוסרית - הנזק שבדבר.
- מבחינה טכנית ומבצעית - הדבר מכניס מתחים רגשיים לפעולות הצבא, וממילא מפחית את כושר הריכוז של החיילים במשימה המבצעית.
- מבחינה הלכתית - הרבי הזכיר את העניין של "אביזרייהו" דגילוי עריות; ישנן בעיות הלכתיות רבות האוסרות למעשה את גיוסן של נשים ובנות לצבא.
"מעורר לזכות את העולים מרוסיה במצוות פורים" - במכתב שכתב הרבי בי"ב אדר של אותה שנה, תשמ"ב, המופנה לכללות החסידים, לכללות אנ"ש, ניתנו הוראות לקראת פורים. בין הדברים נכתב, שכל המביאים משלוחי מנות לעולים החדשים, בכל מקום שהם, צריכים להדגיש בפניהם - והרבי דיבר על הרגישות הנדרשת בכך - שמאחר שעד עתה היו ברוסיה ולא היתה להם אפשרות לקיים את מצוות משלוח מנות כראוי, לכן שולחים להם עתה את המנות ונותנים להם את ההזדמנות שגם הם יוכלו לקיים מצווה זו בשלמות. עוד הדגיש הרבי במכתב, לתת להם את התחושה שאין זה בגדר מתנות לאביונים אלא משלוח מנות, ולתת זאת באדיבות ובסבר פנים יפות.
"בקשר לשנת השבעים, מייסד ועד" - בהתוועדות י"א ניסן של אותה שנה, תשמ"ב, ביקש הרבי שלכבוד שנת השבעים יוקמו שבעים ואחד מוסדות חדשים, במהלך השנה עד י"א ניסן תשמ"ג. ואכן, בפועל הוקמו אז שבעים ואחד מוסדות ברחבי העולם; ואף היו חסידים נמרצים שהקימו ועד להקמת שבעים ואחד מוסדות בארץ ישראל לבדה - ועמדו בכך, שרק בארץ הוקמו שבעים ואחד מוסדות, נוסף על מה שדיבר הרבי אז אודות העולם כולו.
"מתוועד בשני הימים הראשונים ושני הימים האחרונים לחג הפסח" - לא היה זה דבר רגיל שהרבי מתוועד גם ביום הראשון של פסח וגם ביום השני, וכן בשביעי של פסח ובאחרון של פסח. כנראה היה הדבר קשור לשנת השבעים. בהתוועדויות אלו ביאר הרבי גם פסוקים רבים מן הפרק החדש, והיו אז אורחים רבים, והחסידים חשו שהדבר נעשה באופן מיוחד בקשר לכך.
"מעורר על דבר חינוך ילדי העולים מרוסיה, וסיוע מיוחד לעולים חדשים מרוסיה מקרן שנוסד בשנה זו - קרן השבעים". וכאמור, בספרים שהוזכרו מופיע באריכות כל הקשור לעולים, ובמיוחד באותן שנים.