בחלק הקודם למדנו על ההבחנה שבין צדיק בעצם לבין צדיק בשם התואר, וראינו כיצד ההגדרה של 'צדיק' משתנה בהתאם להקשר. בחלק זה נעמיק בהבחנה זו: נראה מהי ההגדרה האמיתית של צדיק לפי חכמינו, וכיצד האדמו"ר הזקן מרמז על ארבע דרגות שונות בצדיקים.
אם ברצוננו לתת הגדרה אמיתית — למי מתאים תואר הצדיק במעלתו ובמדרגתו, ומהן החלוקות שבין צדיקים לבינוניים — כאן תשתנה ההגדרה, והיא לא תתאים למה שהרמב"ם אומר. כאן אמרו רבותינו ז"ל הגדרה אחרת: צדיקים — יצר טוב שופטן. מהו צדיק? שיצר טוב שופטן. וכפי שירחיב האדמו"ר הזקן בפרקים הבאים, 'שופט' אין פירושו 'מושל'. יש מושל האומר את המילה האחרונה, ולידו יושבים כמה וכמה שופטים: שופט אחד אומר כך, שופט שני אומר אחרת, ובסוף בא המושל ומכריע. אצל הצדיק לא רק שהמושל הוא היצר הטוב, אלא אפילו השופט — יש רק שופט אחד, היצר הטוב בלבד. זהו הפירוש של 'צדיקים, יצר טוב שופטן': רק היצר הטוב הוא השופט, ואין עוד שופט. אין דעה שנייה העולה בליבו ואומרת לו 'אולי תעשה הפוך'. הדבר אינו קיים, כמו שנאמר ולבי חלל בקרבי.
המילה 'חלל' יש לה כמה משמעויות: 'חלל' יכול להיות במובן של ריק, מקום חלול; ו'חלל' יכול להיות במובן של כי ימצא חלל בשדה, כלומר אדם מת. מכל מקום, אצל הצדיק היצר הטוב הוא היחיד שמעלה דעה בנפשו, כל הזמן, ולכן הוא נקרא צדיק. אין זה אדם שרוב מעשיו זכויות; שכן אם יש לו אפילו עבירה אחת קטנה, כבר יש לו שני שופטים. אמנם ברוב המקרים היצר הטוב הוא השופט, אך מפעם לפעם גם היצר הרע מעלה דעה — ואצל הצדיק אין מחלוקת כלל.
ומה בדבר הבחירה? לפי לשון התניא כאן, כתוב שאין לו יצר הרע כי הרגו בתענית. הוא בחר להרוג את יצרו, בחר לבטלו, וכעת אין הוא קיים כלל. ובאמת יש בזה דרגות, כפי שנראה עוד מעט, שהאדמו"ר הזקן מרמז עליהן בלשונו הזהב בין השורות — אם אין מתעכבים אין שמים לב, אך בהתבוננות רואים שהוא מרמז לדרגות מסוימות בצדיקים.
אבל כל מי שלא הגיע למדרגה זו — לדרגת 'ולבי חלל בקרבי', שבה היצר הרע מת — אלא היצר הרע עדיין קיים, ומפעם לפעם הוא מעלה דעה ותאווה ונטייה לדברים לא טובים, ויש לו רצון לחטוא, ולעיתים אף הוא נכשל — אדם כזה, אף שזכויותיו מרובות על עוונותיו, ואף אם בתשעים ותשעה אחוזים מן המקרים הוא בצד הזכויות ובאחוז אחד בלבד בצד השני — אינו במעלת ומדרגת צדיק כלל. ולא זו בלבד שאינו צדיק, אלא אפילו בינוני אינו, שהרי כבר למדנו שאצל בינוני אין אפילו עוון אחד.
על פי ההקדמה הארוכה הזו, שבה האדמו"ר הזקן כל כך מרחיב להוכיח ולהדגיש שלא ייתכן אצל בינוני אפילו עבירה אחת, מביא הוא את דברי רבותינו ז"ל: ראה הקדוש ברוך הוא בצדיקים שהם מועטים, עמד ושתלן בכל דור ודור, כמו שכתוב וצדיק יסוד עולם.
וכאן יש להתעכב על כמה דיוקים. האדמו"ר הזקן אומר 'אמרו רבותינו ז"ל במדרש', אך למעשה מקור הדברים אינו במדרש אלא בגמרא. לשון הגמרא היא: אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: ראה הקדוש ברוך הוא שצדיקים מועטים, עמד ושתלן בכל דור ודור. שימו לב: כשהאדמו"ר הזקן מצטט את הקטע הזה, כאן הוא עוצר ומביד את הפסוק 'וצדיק יסוד עולם'. אך בגמרא יש עוד כמה שורות עד לפסוק זה: שנאמר כי לה' מצוקי ארץ וישת עליהם תבל — הקדוש ברוך הוא יש לו מצוקי ארץ, חזקים, צדיקים שהם המצוקים של הארץ, ו'וישת עליהם תבל' — הוא העמיד עליהם את העולם. ורק אחר כך ממשיכה הגמרא: ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אפילו בשביל צדיק אחד העולם מתקיים, שנאמר וצדיק יסוד עולם.
נמצא, שיש כאן שתי תמיהות: ראשית, מדוע האדמו"ר הזקן אומר שזה נאמר 'במדרש', בעוד שזו גמרא מפורשת? שנית, מדוע הוא מצטט את הגמרא שלא כלשונה — מדלג על קטע, ומדביק את הפסוק 'וצדיק יסוד עולם', שנאמר בעצם בקטע הבא, לקטע הקודם? אלא שכאן האדמו"ר הזקן מרמז לנו בקוצר לשונו. כפי שכבר דיברנו, האדמו"ר הזקן כתב גם ספר של צדיקים, אך הספר של צדיקים נשרף, ולנו נותר ספר של בינוניים. בספר של בינוניים הוא מאריך בעיקר בהגדרת הבינוני, אך פה ושם הוא מרמז לנו שיש גם דרגות שונות בצדיקים.
אפשר לומר באופן כללי, שבקטע האחרון שלמדנו יש ארבע דרגות בצדיקים. נלך מלמטה למעלה. הדרגה הנמוכה ביותר בצדיקים היא זו שעליה מדבר הרמב"ם, ונקרא לה 'צדיק בשם המושל'. אלו צדיקים לצורך הדיון של עשרת ימי תשובה — מי שרוב מעשיו זכויות נכנס להגדרת צדיקים. זו ההגדרה הנמוכה ביותר. את זה שולל האדמו"ר הזקן ואומר שאצלנו ברור שלא לזה הכוונה, שהרי אם יש לו אפילו מאה עוונות אינו אפילו בינוני. אבל על כל פנים, לפי הגדרה מסוימת אפשר לקרוא צדיק גם לאדם שרוב מעשיו זכויות.
נעלה מעט למעלה. הדרגה השנייה היא צדיקים בשם התואר — מיהם? שאין לו יצר הרע כי הרגו בתענית. אלו צדיקים שנלחמו ביצר הרע שלהם; היה להם יצר הרע, נלחמו איתו והרגו אותו, ולאחר שהרגוהו הגיעו לרמת צדקות שאין להם עוד תאוות ואין להם מלחמה כלל. הם הרגו את היצר הרע בתענית. ובסוגריים נאמר, שנלמד על כך בהרחבה בפרקים הבאים — אף שהדבר נראה לנו מושלל ולא שייך, כל אחד יכול ברמה מסוימת להיות כזה, שכן לכל אחד יש סוגים מסוימים של עבירות שלא יעלה על דעתו כלל לעשות. כל אחד ימצא בתרי"ג מצוות סוגים מסוימים של דברים שלגביהם אין לו יצר הרע כלל. ניקח דוגמה קיצונית: ללכת ביום כיפור ולרצות לשתות כוס מים — אין אדם שנלחם בכך ומחזיק את עצמו שלא לעשות זאת. או חס וחלילה עבודה זרה. כל אחד יכול למצוא רשימה מכובדת של דברים שלגביהם הרג את היצר הרע — הם פשוט אינם קיימים אצלו. ויש אחד שעשה זאת על כל התרי"ג מצוות — וזה הסוג השני של צדיקים, שנקרא 'צדיק בשם התואר', משום שהתמודד, נלחם והצליח.
אחר כך אומר האדמו"ר הזקן שיש סוג שלישי של צדיקים — אלו שעליהם נאמר ראה הקדוש ברוך הוא בצדיקים שהם מועטים, עמד ושתלן בכל דור ודור. אלו אינם צדיקים שנולדו עם יצר טוב ויצר רע ונלחמו ועבדו, אלא צדיקים שהקדוש ברוך הוא הורידם לעולם מלכתחילה. עליהם נאמר לשון רבים — 'צדיקים' — שהם מועטים, וכפי שנראה בעזרת השם בהמשך התניא נקרא להם 'בני עליה', כמאמר ראיתי בני עליה והם מועטים. כשהם נמצאים בעולם, ייתכן שאף אחד אינו מכיר אותם; הם נסתרים, אינם מתעסקים עם העולם אלא עם עצמם. ואם כן, מה תפקידם בעולם? עליהם נאמר כי לה' מצוקי ארץ וישת עליהם תבל, ורש"י מפרש 'וישת עליהם תבל' — להיות שתות וקיום ויסוד לקיים תבל. אלו צדיקים שבזכותם העולם קיים; אין הם צריכים לתקשר עם העולם, ואין צורך להכירם, אך הקדוש ברוך הוא הורידם לעולם, ובזכותם ניתן קיום לעולם.
ויש סוג רביעי, ואת זה מרמז האדמו"ר הזקן בכך שהביא את המשך דברי רבי חייא בר אבא. הסוג הרביעי הוא צדיק אחד ויחיד, שעליו נאמר בקטע הבא בגמרא אפילו בשביל צדיק אחד העולם מתקיים — זהו 'צדיק יסוד עולם'. ומה ההבדל בינו לבין אותם צדיקים מועטים? הוא אינו צדיק נסתר עלום שם, אלא צדיק שמתעסק עם העולם. מה תפקידו? לזכך את העולם, לקרב אנשים לתורה ומצוות, לפעול על כל האנשים שבעולם ולקרבם — החל ממשה רבינו שזה היה תפקידו, וכן 'משה' שבכל דור ודור. זהו הצדיק שעליו נאמר 'יסוד עולם'.
לסיכום, בחלק זה למדנו את ההגדרה האמיתית של צדיק לפי חכמינו — 'צדיקים, יצר טוב שופטן' — שבה היצר הטוב הוא השופט היחיד, בלא דעה שנייה כלל, כמאמר 'ולבי חלל בקרבי'. ראינו שכל מי שיש בו עדיין יצר הרע פעיל אינו במדרגת צדיק כלל. עוד עמדנו על הדיוק שהאדמו"ר הזקן מצטט את דברי הגמרא שלא כלשונם, ובכך רומז לנו על ארבע דרגות בצדיקים: צדיק בשם המושל, צדיק בשם התואר שהרג את יצרו, צדיקים מועטים הנסתרים שבזכותם העולם קיים, וצדיק אחד יסוד עולם המתעסק בזיכוך העולם וקירוב הבריות.
בחלק הבא נעסוק במעלתו של הצדיק כ'יסוד עולם ותבל' — נעמיק במשמעות הפסוק 'כי לה' מצוקי ארץ וישת עליהם תבל', ובתפקידו של הצדיק בקיום העולם.