"חדר" השלוש מאות ארבעים ושמונה בהיכל היום-יום.
יום רביעי י"ב מרחשון ה'תש"ד.
שיעורים: חומש, וירא, רביעי, עם פירוש רש"י.
תהילים, י"ב בחודש, אומרים מפרק ס"ו עד פרק ס"ח כולל.
תניא, ביום הזה ממשיכים את אגרת כ"ז שבאגרת הקודש. השיעור היומי מתחיל בעמוד רמ"ו במילים "וזהו שכתוב", ומסתיים בעמוד 292 במילים "קודם לברכה", בסיום הקטע שם באגרת.
הפתגם היומי מביא אחת מאִמרותיו של אדמו"ר הזקן. מקור הפתגם, כפי שהרבי מציין, במאמר של הרבי הריי"צ, דיבור-המתחיל "מים רבים", שאמרו הרבי הריי"צ בעת ביקורו בשיקגו בשנת תר"צ. במאמר שם מסביר הרבי הריי"צ את כל סדר עבודת התפילה על כל פרטיה, וכשהוא מגיע לקריאת שמע הוא מביא את אמרתו זו של אדמו"ר הזקן, המתייחסת לפסוק "שמע ישראל". נקרא את הלשון ונסביר.
הוא אומר כך: "אחת מהתורות הראשונות של רבנו הזקן" — כשהגיע אדמו"ר הזקן בפעם הראשונה ממזריטש, מן המגיד, אמר תורה זו, ממש בפעם הראשונה שחזר. זו אמרה שהרבי הריי"צ מספר בהזדמנות מסוימת, שחסידיו של אדמו"ר הזקן היו חוזרים אותה ברבים בחיות פנימית במשך שנים רבות; אמרה שחיו עמה.
מה אמר אדמו"ר הזקן? לפני שהוא מביא את האמרה, מוסיף הרבי הריי"צ משפט: "ונקראו אז בשם ווערטער" — כשחזר אדמו"ר הזקן ממזריטש ואמר את אמרותיו ותורותיו השונות, היה הכינוי לכך "ווערטער". "ווערטער" ביידיש פירושו המילולי "מילים", ובתרגום ענייני — "פתגמים".
להשלמה: מעניין שכבר היה לנו בט"ו סיוון פתגם שבו הביא הרבי את השתלשלות תורתו של אדמו"ר הזקן, שהשתנה סגנונן, וממילא גם כינוייהן, במשך הזמן. שם אמר שבתחילה קראו להן "דרכים", אחר כך "אגרות", אחר כך "תורות", ואחר כך "כתבים". בהשתלשלות ההיא לא הוזכר שלב שבו נקראו "ווערטער" — אמרות או פתגמים — אך כאן הוא מזכיר שבהתחלה קראו לכך "ווערטער".
מהו אותו "ווערט", מה היתה אמרתו ופתגמו של אדמו"ר הזקן? הוא הסביר כך: את המילים "שמע ישראל" — מהי משמעותן? "א איד דערהערט" [שיהודי מפנים ומרגיש וחי] — מה הוא חי? "הוי' אלוקינו".
מהו "הוי' אלוקינו"? בהקדים הידוע, שכתוב בשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן — ובשולחן ערוך בכלל — מה צריך לכוון בפירוש המילה "אלוקים". כשאומרים "אלוקים", כתוב בשולחן ערוך שצריך לכוון "שהוא תקיף ואמיץ אשר לו היכולת בעליונים ובתחתונים". כלומר, השם "אלוקים" הוא מלשון תקיפות, כוח ויכולת. אך כשאומרים "אלוקינו", הרי זה מרמז שמדובר על החיות שלנו, על הכוחות שלנו ועל היכולות שלנו.
ומה פירוש "הוי' אלוקינו"? הוא אומר כך: "אז כחנו וחיותנו יש דעם הוי' העל-טבעי" [שכוחנו וחיותנו נובעים מן ה"הוי'" שלמעלה מן הטבע]. שכן ידוע ששם "אלוקים" הוא בגימטרייה "הטבע", ושם "הוי'" מסמל את האור והעוצמה שלמעלה מן הטבע. כשאומרים "הוי' אלוקינו" — ה"אלוקינו", הכוח והחיות שלנו, נובע מ"הוי'". חיותו וכוחו של יהודי — מהם? כוח שהוא למעלה מן הטבע לגמרי. זו המשמעות הראשונה המונחת אצל יהודי במילים "הוי' אלוקינו".
ומה עוד? מהו הסיום? "הוי' אחד" — שמונחת אצל יהודי אחדות ה', שהוא המציאות היחידה בכל הבריאה ובכל העולם כולו. זה מה שאמר אדמו"ר הזקן, וזה מה שהביא הרבי הריי"צ במאמר כדי להסביר את משמעות "שמע ישראל".
לעניין זה מציין הרבי גם לאגרת שכתב הרבי הריי"צ בכ"א ניסן תרצ"ו. זו אגרת שנכתבה לאחד העסקנים מאשכנז, מגרמניה, שכתב אז לרבי הריי"צ בנושא הפצת תורת חב"ד בין יהודי אשכנז הנאורים. הרבי הריי"צ כותב לו מכתב ארוך, ובפתח הדברים, ממש בתחילת התשובה, מביא שיהודי קשור בקשר מהותי לקדוש-ברוך-הוא. כדי להפנים ולהדגיש נקודה זו, שיהודי קשור בקשר פנימי לקדוש-ברוך-הוא, מביא את הפתגם הזה במכתב — כפי שאמר אדמו"ר הזקן, שהכרתו של יהודי במהותו, למעלה מטעם ודעת, היא שהאלוקות היא חייו והאלוקות היא כוחו. זו האמרה המיוחדת של י"ב מרחשון.