אנחנו בשיעור השישים ושלושה בשלשלת היחס ותולדותיו של הרבי, בשיעורים האחרונים, ונעמוד הפעם על שנת תשכ"ט.
ביאור אגרת התשובה:
הדבר הראשון המוזכר בשנה זו: "מתחיל לבאר אגרת התשובה לאדמו"ר הזקן, וממשיך בזה בשנת תשל"א". כל הנושא הזה של ביאור אגרת התשובה הוא נושא מעניין ביותר. לאמיתו של דבר, כבר שנה קודם לכן, בתשכ"ח, בהתוועדות ליל עצרת לאביו של הרבי, כ"ח מנחם-אב תשכ"ח, ביאר הרבי דברים שכתב אביו על אגרת התשובה שבתניא; אך בתשכ"ט התחיל בכך בדגש מיוחד במינו.
הדבר בא לידי ביטוי בכמה אופנים. כבר בסוף השנה הקודמת ביקש הרבי שידפיסו את אגרת התשובה כחוברת בפני עצמה, ובכך עורר מאוד שכל אחד ואחד ילמד אותה. חסידים קישרו זאת לכך שהרבי אמר שהניסים הגדולים שהיו בתשכ"ז, במלחמת ששת הימים, היו כמו שופר גדול הבא מן השמים לעורר את עם ישראל לשוב בתשובה, ובקשר לכך עורר מאוד על לימוד אגרת התשובה.
באותה שנה, תשכ"ט, ירד הרבי לתפילות עם אגרת התשובה. בשנים שלפני כן היה יורד עם הסידור וספר התניא, ולעתים היה מעיין בתניא מעט לפני התפילה; ואילו בשנה זו ירד עם אגרת התשובה, ובאופן קבוע היה מעיין בה כמה דקות קודם התפילה. ובהתוועדויות, החל משבת פרשת וילך שהיא שבת תשובה, התחיל הרבי לבאר את אגרת התשובה באופן שיטתי, פרק אחר פרק.
היו בכך שלבים: תחילה סיים הרבי את כל אגרת התשובה, כשבכל התוועדות ביאר כמה קטעים; ומי"ט כסלו התחיל מחזור שני של ביאור, והמשיך בכך במשך כל השנה, ואף בשנה שלאחר מכן, כמוזכר כאן. ביטוי מעניין אמר הרבי בשמחת תורה, שכדי שהלימוד יהיה מתוך תענוג הוא מדבר על כך בהתוועדות, להוסיף תבלין בלימוד.
חלק מביאורי הרבי, המוגהים, נדפסו בליקוטי שיחות, וכן נדפסו שם גם הבלתי-מוגהים, וזהו נושא בפני עצמו. לכאורה זהו החלק היחיד בתניא שהרבי ביאר בצורה מקיפה, מתחילתו ועד סופו.
שילוב תורה וצדקה בכל כינוס ושמחה:
הנקודה הבאה המוזכרת כאן: "מציע שבכל כנס של רבים ישלבו עם תורה וצדקה, ומעורר שבכל חתונה יקשרו את אכילת המאכלים עם נתינה לצדקה ולתורה". הרבי דיבר על כך בהתוועדות י"ט כסלו תשכ"ט, ואז היה הדגש במיוחד על חתונות ושמחות וכדומה. שהרי יש מנהג טוב, שכאשר מברכים מישהו, כגון באמירת "מי שברך", נותנים צדקה לזכותו; ואמר הרבי שבמיוחד כשמדובר בהקמת בית, בחתונה, המתנה הטובה ביותר היא לתת צדקה לזכות החתן.
וכן בלימוד תורה: הרבי הביא שכתוב בשולחן ערוך שיש מושג של לימוד תורה לזכות אדם אחר. כשם שיש שותפות של יששכר וזבולון, כך גם בתורה - יש עניין שהאדם לומד תורה ולימודו יהיה גם לזכותו של פלוני. ואמר הרבי, שבכל הזדמנות כזו של איחול של אחד לחברו, יקשרו את האיחול עם נתינה לצדקה ועם נתינה לתורה.
חיזוק השכונות שגרים בהן יהודים:
הנקודה הבאה: "מעורר אודות חיזוק שכונות שגרים בהם יהודים". הדברים נאמרו בהתוועדות אחרון של פסח. הרבי אמר שרגילים בהתוועדויות אלה לדבר גם בענייני נגלה, בדרך כלל בהשתתפות כינוס תורה, אך הפעם ברצונו לדבר על נושא שהוא כמגיפה: באותה תקופה נוצרה תנועת הגירה של יהודים מן השכונות היהודיות; פשוט מכרו את בתיהם לגויים, ושכונות רבות התרוקנו.
הרבי דיבר בחריפות רבה, ובמיוחד על שכונת קראון הייטס, שידברו על כך ויחזקו את השכונה ולא יעזבו. הוא האריך מאוד באיסורים שיש בדבר על פי נגלה, ואף דיבר בחריפות על הסכנה שתהיה חלילה למי שיעזבו; ולעומת זאת - על הברכות שנתן למי שיישארו, ובמיוחד למי שיגיעו לגור שם.
נזכיר כמה מן הנקודות שדיבר הרבי בענייני נגלה. ראשית, יש בעיה הלכתית למכור, ואף להשכיר, דירה לגוי כאשר הדבר גורם נזק ליהודי אחר; ובמקרה זה הדבר גורם נזק לכל היהודים שבשכונה, ואף השפעה עקיפה על יהודים בשכונות אחרות.
עוד דיבר הרבי על הבעייתיות שבמכירת בתי כנסת לכל מיני מטרות אחרות, ובזה כמה עניינים:
- קדושת בית הכנסת - במכירתו מבטלים את עניין הקדושה.
- מיעוט קיומם של בתי כנסת - היו כך וכך בתי כנסת, ועתה יהיה אחד פחות.
- נזק ליהודים המתפללים - אותם יהודים שהיו רגילים לבוא ולהתפלל בבית כנסת זה, שהנוסח היה שלהם והמקום היה קרוב לביתם; ומשעה שמבטלים את בית הכנסת, נגרם להם קושי להגיע.
עוד דיבר הרבי נקודה חשובה, שלכל אלה שמהגרים יש גם בעיה רוחנית עם הילדים ובני המשפחה: עד שעוברים לשכונה אחרת, ועד שמתאקלמים במקום החדש ומסדירים את סדר היום, יש בכך הפסד רוחני רב. מכל הצדדים חיזק הרבי מאוד את העניין, ועודד שיישארו במקומם, ושידברו ויגיעו ויחזקו את שכונת קראון הייטס, וכן דיבר בכלל על כל השכונות בניו יורק.
ייסוד נחלת הר חב"ד:
הנקודה האחרונה בשנת תשכ"ט: "מייסד שיכון נחלת הר חב"ד בארץ הקודש" - בקרית מלאכי. בעקבות העלייה שהגיעה מגרוזיה, ביקש הרבי שיאתרו מקום שיתאים להקמת שכונה, כדי שהעולים מגרוזיה יגיעו לשם ויגורו לצד חסידי חב"ד, ובכך יתחזקו ביהדות. בתשכ"ט גילה סגן שר הקליטה דאז, לובה אליאב, שיש כמה מאות דירות בקרית מלאכי הממתינות לעולים חדשים. התחילו פגישות ודיונים בעניין, הרבי נתן את הסכמתו, ואכן כל הדירות הללו ניתנו לעולים שהגיעו מגרוזיה, וכך הוקמה השכונה, שהרבי בחר לה את השם "נחלת הר חב"ד".
מהי הסיבה לשם זה? הרבי דיבר על הדיוק שבשם השכונה. ראשית, ראשי תיבות: אמו של הרבי הסתלקה בתשכ"ה, וכאן, כשקמה השכונה בתשכ"ט, "נחלת הר חב"ד" הוא ראשי תיבות של האותיות "חנה" - על שם אמו של הרבי.
עוד דיבר הרבי על התיבה "נחלת", שהבא לגור שם מגיע אל המנוחה ואל הנחלה. וכן על התיבה "הר", שנאמרה אצל אברהם אבינו - שכידוע כל העולם כולו היה מעבר אחד והוא מעבר אחד; וכל אחד מן האבות קרא למקום המקדש בשם אחר, ואברהם קרא לו "הר". בכך שהמקום נקרא "נחלת הר חב"ד", יש בו גם מקום של יישוב מתוך רוגע, וגם העצמה של היכולת והכוח להפוך למגדל אור עבור יהודים בכל מקום אחר, כדרכו של אברהם אבינו. זוהי ייחודיותה של שכונת נחלת הר חב"ד.