מדת הדין ומדת הרחמים

שיתן מקום לגבו׳ אבל לולי מדת הגבו׳ הי׳ מדת החסד מתפשט עד א״ס ממש, וזהו״ע מצרים מל׳ מיצר וגבול, וכמו המיצר שבין ב׳ שדות הוא להיותם שתיים ולא אחת. אבל מדת התפארת שהוא מדה״ר הכולל חו״ג יחד דענין רחמי׳ אינו שייך כ״א על מי שהוא שרויי בדיני׳ וגבר כמו עני ובעל…

…קצוב למדה זו כי גם שמדה״ר הוא לאחר שחייבה מדה״ד לעונש מ״מ מצד מדת הרחמנות יפטר מן העונש וכיוצא, וא״כ ה״ז המתקת הדין בחסד ורחמים, הנה אעפ״כ יש שיעור וגבול להמתקה זו, כי לפעמים אנו רואים שלא תספיק מדה״ר להמתיק למדה״ד כמו כאשר יגברו העוונות יותר מדאי וכיוצא…

דן אותם ביום בזמן שעושים מצות כו׳, והיינו כשמדות דז״א מתהפכים לרחמים ע״י גילוי עצמות אוא״ס שמאיר בהם, וכמו עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים ומרחם עליהם כו׳ וכדאי׳ בירושלמי ע״פ הנה ה׳ יוצא ממקומו יוצא ממדה״ד למדה״ר על ישראל כו׳, והיינו שהמדות דז״א מתהפכים…

…והנה הגם שנמדדי׳ בשיעור וצמצום אין זה מצד בחי׳ הדין בעצם אלא כדי שיוכל להתקבל במקבל להיות שאם הי׳נמשך האור כמו שהוא בלי מדה ושיעור הי׳ מאריך אף לרשעי׳ כמו לצדיקי׳ בשוה מאחר שהוא בחי׳ רחמי׳ גדולי׳ שבבחי׳ א״ס דקמי׳ כחשיכ׳ כאורה כו׳ וכמ״כ הוצרך להי׳ בחי׳ צמצום…

…מקום לקטרג זהו מצד מדה״ד וע״י שמתגברים עליהם עי״ז מאיר גילוי הרחמים שהם בלתי מוגבלים דחסד ה״ה מוגבלים מצד המנגד דגבו׳ משא״כ רחמים הם בלתי מוגבלים, וז״ש אתם נצבים היום שהגם שבר״ה הוא יום הדין שאז מתעורר הקטרוג על האדם מ״מ לפי שמתגברים על מדה״ד שעי״ז דוקא מאיר…