"חדר" האחד עשר בהיכל היום-יום.
יום שלישי כ"ט כסלו, ה' דחנוכה, ה'תש"ג.
שיעורים: חומש, פרשת מקץ, החלק השלישי, עם פירוש רש"י.
תהילים, ערב ראש חודש, מסיימים את כל התהילים — מפרק ק"מ עד וכולל פרק ק"נ.
תניא, מתחילים פרק ד' מהמילים "ועוד יש" עד המילים "לא תעשה".
הקטע הנלמד היום הוא קטע קצר מתוך שיחה שאמר הרבי הריי"צ בפורים שנת תש"א. באותה שיחה של פורים היתה אריכות מעניינת, שבה סיכם הרבי הריי"צ וסקר את ענייני חנוכה ופורים. הוא תיאר באריכות מה גרם לירידה ולנפילה הרוחנית של עם ישראל בזמן חנוכה, מה היה העונש שהביא הקדוש-ברוך-הוא בעקבות זה, ומה גרם שבסופו של דבר, ברוך השם, אירע נס חנוכה ועם ישראל חזר לעצמו. אחר כך תיאר את אותו הדבר גם לגבי פורים. בסיום הקטע הארוך שבו הוא מדבר על חנוכה, עושה הרבי הריי"צ כעין סיכום, ואומר בכמה מילים קצרות את תוכן כל דבריו — וזה הפתגם שהכניס הרבי ביום זה, כ"ט כסלו.
כשמתבוננים בפתגמים ובעניינים שהביא הרבי במהלך ימי החנוכה, אפשר לראות סדר מסוים: בימים הראשונים הביא יותר את ההנהגות שצריך לנהוג בחנוכה — הנהגות, מנהגים והלכות בהדלקת נר חנוכה וכדומה; ובסיום, בכ"ט כסלו (שלמחרתו ראש חודש, ואחריו עוד יומיים של חנוכה), בחלק האחרון של חנוכה, מביא הרבי את ההוראות הנלמדות מרעיון חנוכה. תחילה בפתגם היומי — פתגם הנותן את רעיון חנוכה בדרך המוסר, דרך הדרוש והמוסר — ובהזדמנות הבאה יהיה זה לימוד עניין חנוכה בדרך החסידות.
זה הקטע של היום, והוא כתוב ביידיש. "עבירותיהם של היהודים בזמן היוונים היו" — העבירות שעברו עליהן היהודים, שהן שגרמו לכל ההידרדרות. בעקבות אותן עבירות אירעו צרות גדולות מאוד; אנטיוכוס השמיד עשרות אלפי יהודים, והיו מצבים קשים ביותר.
מהי נקודת ההתחלה שגרמה לכל זה? הרבי הריי"צ מפרט, והסדר כאן משמעותי מאוד. הדבר הראשון שהוא מתאר, הפעולה שגרמה לכל ההידרדרות שבאה לאחר מכן, היא: "ההתחברות עם היוונים". בתיאורו של הרבי הריי"צ מובא, שבתקופה הראשונה של בית שני — קרוב למאתיים שנה, מאה שמונים או מאה תשעים השנים הראשונות — היתה זו תקופה טובה מאוד לעם ישראל; הם היו מאושרים ועשירים, והכול היה טוב. ומצב טוב זה גרם שהתחילו להתחבר עם האומות שמסביב, ובמיוחד עם היוונים.
הרבי הריי"צ מביא מהזוהר, שהשר של ההשכלה, המלאך של ההשכלה, היה ביוון; והיוונים היו אנשים חכמים מאוד, והיהודים שהתחברו אליהם הושפעו מאוד מחוכמתם, וזה מה שגרם לירידתם. הדבר הראשון שגרם לבעיה הוא ההתחברות עם היוונים — כלומר, עוד קודם שעוברים על רצון השם ועושים עבירות, התחנה הראשונה היא ההתקרבות אליהם, וזה כבר פתח לכל הנפילות. [אפשר לקשר לזה את המענה שהשיב הרבי לאברך מסוים ששאל היכן לגור לאחר חתונתו, כשהיו לו כמה אפשרויות.]
בהמשך מפרט הרבי הריי"צ את המעשים עצמם: "חילול שבת ומועד" — התחילו לחלל שבת ולחלל חג; "אכילת טריפות" — נכשלו באכילת טריפה; "ואי-שמירת טהרת המשפחה היהודית" — לא שמרו על הטהרה היהודית, טהרת המשפחה. אלו היו מעשיהם ובעיותיהם.
בעקבות זאת הביא עליהם הקדוש-ברוך-הוא את העונש. מהו העונש? "הצרה שהיתה - החורבן הרוחני של בית המקדש". עדיין לא נחרב אז בית המקדש כפשוטו, שכן היה זה כמאתיים שנה שבית המקדש עמד על תילו, אך אירע חורבן רוחני: אנטיוכוס הפסיק את העבודה בבית המקדש, ובמשך זמן מסוים היה חורבן רוחני — הכניסו צלם להיכל, והיו כל מיני פעולות שהביאו חורבן רוחני, ולא רק רוחני אלא גם גשמי.
"הריגה ושעבוד, גלות" — אנטיוכוס הרג אלפים, והיהודים נעשו משועבדים לגלות. היתה גלות מסוימת — גלות רוחנית וגם פיזית — בעקבות אותה התנהגות.
מה סיים את העניין וביטל אותו, והחזיר את המצב לקדמותו? מסיים הרבי הריי"צ ואומר: "על-ידי תשובה ומסירות נפש" — עם ישראל חזר בתשובה, ולא זו בלבד, אלא עמדו במסירות נפש. ידועים סיפורי מתתיהו ובניו, שהיו במסירות נפש מלאה. וכמבואר בחסידות ב"בית צניהור" ובדרך מצוותיך, שכאשר רוצים לעקור את החטא ואת פעולותיו, אין די בהפסקת המעשה מכאן ולהבא, אלא צריך לעקור גם את כל הרצון והחשק שהיה בחטא, כדי לבטל את כל הקליפות שנדבקו באדם — וזוהי מסירות הנפש: "נפש" מלשון רצון, שהרצון שהיה בצד השלילי צריך למסרו כליל לה'.
ומה פעלה מסירות הנפש? על ידי התשובה ומסירות הנפש "באה הישועה האלוקית הנפלאה והעצומה" — עם ישראל קיבל את הישועה הפלאית, האלוקית והעצומה, כתוצאה מהתנהגותו. ובמה באה לידי ביטוי? "נס חנוכה" — הגיע נס חנוכה הגדול. זה היה כבר ביטוי לכך שהקדוש-ברוך-הוא אוהב ומחבב אותם, ומראה להם — שכן אף שידוע שבעיקרון אפשר היה בחנוכה להשתמש גם בשמן טמא, שהרי "טומאה הותרה בציבור" — עצם הנס מראה את החביבות שחיבב אותם הקדוש-ברוך-הוא וקיבלם מחדש, מאחר שחזרו בתשובה ומסרו את נפשם. זוהי הנקודה העיקרית והפנימית של המסר הנלמד מחנוכה.