"חדר" המאה שישים ואחד בהיכל היום-יום.
יום שישי, ב' אייר, י"ז לעומר, ה'תש"ג.
שיעורים: חומש, פרשת קדושים, שישי, עם פירוש רש"י. תהילים, ב' בחודש, אומרים מפרק י' עד פרק י"ז כולל. תניא, ביום הזה מסיימים פרק מ"ד. השיעור מתחיל בדף ס"ד במילים "רק שאף על פי כן" עד סיום הפרק במילים "וכאן נודע".
הפתגם היומי מתייחס לתאריך ב' אייר, שהוא כידוע יום ההולדת של הרבי המהר"ש, ומביא סיפור המבטא את עניינו המיוחד. במשפט הראשון כתוב: "יום הולדת את אדוני אבי, זקני, מורי ורבי" — כלומר הרבי מהר"ש, סבו של הרבי הריי"צ. כאן כותב הרבי שיום ההולדת היה בשנת תקצ"ג.
מעניין שתאריך יום ההולדת של הרבי מהר"ש אינו מוחלט לגמרי. הרבי בעצמו הוציא לאור ספר תולדות על הרבי מהר"ש — רק עליו עשה הרבי ספר תולדות — ושם הוא כותב בפשטות: "בשני באייר שנת תקצ"ד נולד בליובאוויטש", ובהערה למטה מוסיף: "יש אומרים אשר נולד בשנת תקצ"ג" — ואולי הכוונה שם לשנה מעוברת. הרי שהרבי נוקט בפשטות שזה תקצ"ד, וכן בשיחות שדיבר הרבי במשך השנים הוא מתייחס לכך שיום ההולדת הוא תקצ"ד ולא תקצ"ג. אך נקודה מעניינת — ב"היום-יום" השאיר הרבי את התאריך תקצ"ג.
בפתגם מתואר סיפור שאירע עם הרבי מהר"ש עצמו בילדותו, וכאן מובאת רק נקודת הדברים. ניתן מעט רקע, כפי שמופיע באותו ספר התולדות שכתב הרבי על הרבי מהר"ש: כשהיה הרבי מהר"ש ילד בן שבע, למד אצל המלמד שקראו לו רבי פסח המלמד — שהזכרנו אותו ב"היום-יום" של אתמול. הרבי מהר"ש כילד היה בקיא עצום בתורה — בקיא בחלק גדול מנביאים וכתובים לגמרי, ולומד גמרא עם רש"י וחלק גדול מהתוספות; ובזמן שהילדים היו משחקים, היה חוזר תנ"ך בעל-פה.
אביו, הצמח צדק, היה נוהג פעם בחודש לבוא לחדר, לכיתה, ולבחון את בנו הרבי מהר"ש יחד עם חבריו שלמדו אף הם בחדר — רובם מבני המשפחה. לאחר שבחן אותם, היה מחלק להם כסף כמתנות, למי שידע או לכולם. הרבי מהר"ש היה אוסף את הכסף שקיבל בהזדמנויות אלו ובאחרות, ובו רכש ספרים.
כאן מסופר על אחת הפעמים שבהן ביקר הצמח צדק בחדר ובחן את הילדים. וזה לשון הפתגם, המובא במקור ביידיש: "צו זיב מיין יאר" — כשהיה הרבי מהר"ש בן שבע, פעם בחן אותו הצמח צדק, אביו. "דער זיידע גמרא'טה זיך גוט" — הסבא [הרבי מהר"ש כילד בן שבע] ענה כה טוב, באופן כל כך מיוחד, עד שהמלמד רבי פסח התפעל מאוד מכך שהילד יודע לענות כל כך טוב בבחינה. "האט זיך מ'ן ניט געקענט איינהאלטן" — המלמד לא יכול היה להתאפק; אף שעמד מול הצמח צדק שבא לבחינה, כה התפעל מידיעותיו של הילד עד שלא יכול היה להתאפק, ואמר לאב, לצמח צדק: מה אתה אומר? הוא עושה זאת יפה? הוא בסדר?
אך הצמח צדק השיב למלמד: מה ההתפעלות ש"תפארת שבתפארת" עושה טוב? הכוונה ב"תפארת שבתפארת" — הרי אנו נמצאים בי"ז לעומר, ובכל יום מימי ספירת העומר מציינים תיקון של אחת הספירות. כאן אנו בשבוע השלישי של הספירה, ביום השלישי שבו; היום השלישי הוא תפארת, והשבוע השלישי אף הוא תפארת. נמצא שלידת הרבי מהר"ש היא בבחינת "תפארת שבתפארת".
מבואר בחסידות במקומות שונים שספירת התפארת היא ספירה מיוחדת מאוד, ונאמרו עליה ביטויים שהיא קשורה עד ל"תפארת עולה עד הכתר" — קשורה לפנימיות הכתר. לתפארת יש את ההפלאה שהיא כוללת את כל ההפכים, כמו קו האמצע המחבר את שני הקצוות; יש בכוחה לחבר את כל ההפכים, לפי שמאיר בה אור אלוקי בלתי-מוגבל שאינו מאיר בשאר הספירות. תפארת היא ספירה גבוהה מאוד, ו"תפארת שבתפארת" היא שיא הגדלות.
אם כן, אם נולד ביום כזה, הרי זו מהותו וזה עניינו. ומה הפלא ש"תפארת שבתפארת" עושה כל כך טוב? זהו "היופי שביופי", וההתפעלות אינה במקומה, שכן בפשטות כך צריך להיות — שתפארת שבתפארת עושה כל כך טוב.