"חדר" השלוש מאות וחמישים בהיכל היום-יום.
יום שישי י"ד חשוון ה'תש"ד.
שיעורים: חומש, וירא, שישי, עם פירוש רש"י.
תהילים, י"ד בחודש, אומרים פרק ע"ב עד פרק ע"ו כולל.
תניא, ביום הזה ממשיכים עדיין באגרת כ"ז. השיעור היומי מתחיל בעמוד 292 במילים "והנה בחיים", ומסתיים בעמוד ק"נ במילה "תאמין".
הפתגם היומי נלקח ממכתב שכתב הרבי הריי"צ בה' אלול תרצ"ו. הפתגם מתייחס לפסוק בתהילים (פרק ל"ז): "מה' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ". פסוק זה הוא בסיס ליסוד בתורת החסידות המגדיר את תפקיד האדם בעולם, וזו כבר הפעם השלישית שמופיע ב"היום-יום" פתגם המבוסס עליו — היה לנו זה בי' תמוז ובג' אלול, וכאן הפעם השלישית.
נעיין בלשון הפתגם, שבו מסביר הרבי הריי"צ בעיקר את סיום הפסוק — "ודרכו יחפץ". איזו דרך היא זו, דרך ה', שהאדם חפץ בה וצריך לחפוץ בה? ומחבר זאת הרבי הריי"צ עם פסוק נוסף שבפרשת השבוע.
נעיין בלשון: "מה' מצעדי גבר כוננו". מהו המסר? לכל אחד מישראל יש תעודה — מלשון יעד — רוחנית בחיים. האדם נמצא כאן בעולם, ויש לו שליחות ויעד.
מהו היעד הכללי, המשותף לכולם? אף שלכל אחד יש נקודות אישיות משלו בתוך היעד הגדול, היעד הכללי של כולם הוא להתעסק בעבודת הבניין — לעשות דירה לו יתברך. הקדוש-ברוך-הוא רוצה אותנו "בנאים", שכל אחד מאיתנו יהיה הבנאי הבונה את דירתו של הקדוש-ברוך-הוא.
בתוך התפקיד הכללי הזה, שכל אחד צריך להיות בנאי, יש כמובן לכל אחד, ברמה הספציפית והאישית, את חלקו המדויק בעניין. כל אדם באשר הוא, ובכל מקום שהוא, לפי תפקידו האישי, צריך להתעניין בכל מאמצי כוחו ולחפש בחיפוש מחופש; כל אדם צריך לחפש, להתעניין ולהשקיע בכך מאמץ.
ומה צריך האדם להשקיע? למצוא איזו "פרנסה רוחנית" — למצוא היכן הוא יכול לבנות עוד שורה, עוד לבנה, עוד חלק, עוד חדר בדירתו של הקדוש-ברוך-הוא. וכשם שאדם מחפש פרנסה גשמית כדי שיהיה לו כסף להתקיים, כך באותה מידה עליו לחפש את הפרנסה הרוחנית — היכן הוא משלים את היעד והתכלית שלשמם שלחו הקדוש-ברוך-הוא לעולם.
וזהו סיום הפסוק: "מה' מצעדי גבר כוננו" — צעדיו של האדם צריכים להיות "כוננו", מכוונים ומיועדים. מדוע? "ודרכו יחפץ" — מהי "דרכו"? דרך ה'. האדם רוצה להחדיר בעולם את דרך ה', וזו עבודתו.
ומהי "דרך ה'"? כדי להשלים זאת, מביא הרבי הריי"צ פסוק מפרשת השבוע — הכתוב באברהם אבינו, שהקדוש-ברוך-הוא אומר עליו: "כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו" [וכאן מביא זאת הרבי בקיצור: "כי ידעתיו גו'"]. מהו סיום הפסוק? "ושמרו דרך ה'". הקדוש-ברוך-הוא יודע ומכיר ומחבב את אברהם אבינו, מפני שהוא מחנך את צאצאיו "ושמרו דרך ה'" — אותה "דרך ה'" שבפסוק "ודרכו יחפץ". זו דרך ה' שאברהם אבינו מחנך בה את הדורות.
מהי "דרך ה'"? יש שני אופנים להסתכל על העולם. יש "דרך הטבע" — שהדברים מתנהלים כפי שהם נראים, בצורה טבעית, והאדם מתגלגל לפי טבע העניינים. ויש דרך שלמעלה מן הטבע, היא "דרך ה'", שאין הטבע שולט עליה; אדרבה, תפקידך לנהל את הטבע לפי רצונו של הקדוש-ברוך-הוא.
הקדוש-ברוך-הוא ברא את העולם באופן שייראה בעיני בשר כמתנהל בדרך הטבע, וזו "דרך אלוקים" — שכן "אלוקים" בגימטרייה "הטבע". זו דרך של עיני בשר.
ואילו תורה ומצוות הן "דרך הוי'" — הדרך שלמעלה מן הטבע, שהיא המשכת הלמעלה-מהטבע בתוך הטבע. כשיהודי מקיים תורה ומצוות הוא חי בעולם והוא חלק מן הטבע, אך ענייני חייו אינם מתנהלים לפי כללי הטבע אלא לפי רצונו של הקדוש-ברוך-הוא; זו נקראת "דרך הוי'". וזה שאומר הפסוק "מה' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ" — היהודי חפץ בדרכו, בדרך ה'.
זהו הכתוב באברהם אבינו: דאגתו היתה שילדיו "ושמרו דרך ה'" — להמשיך בעולם את הלמעלה-מהטבע בתוך הטבע. ומשום כך, כאשר יהודי נוהג כך — מחפש כל העת פרנסה רוחנית ומחפש היכן להמשיך אלוקות בכל מקום —
כשם שהקדוש-ברוך-הוא משפיע לישראל למעלה מן הטבע בתוך הטבע, כך משפיע הוא על היהודי שבתוך הטבע יתנהלו הדברים באופן שלמעלה מן הטבע. הצלחתו בענייני הטבע, בפרנסה הגשמית ובכל דבר, תהיה כלל לא לפי כללי העולם, שכן הוא חי אלוקות — ולפיכך יראה אלוקות גם בדרך הטבע שלו.