שיעור בשלשלת היחס - השיעור השישים ואחד; ובתולדות הרבי - השיעור העשרים ואחד. אנו עומדים בשנת תשכ"ה.
"מעורר לערוך התוועדויות חסידיות בכל יום בעשרת ימי תשובה":
בהתוועדות ראש השנה תשכ"ה דיבר הרבי, שבשבוע שבין ראש השנה ליום הכיפורים ישנם בדיוק כל ימי השבוע, וכתוב בספרים שבימים אלו אפשר לתקן את כל הימים המקבילים להם במהלך כל השנה - היינו, ביום ראשון שבשבוע זה מתקנים את כל ימי ראשון שבשנה, וכן הלאה. הרבי אמר, שאצל חסידים עושים הכול מתוך שמחה, ואף את חשבון הנפש והתיקון יש לעשות מתוך שמחה, ולשם כך יש לערוך התוועדות, שהיא עת רצון. לפיכך הציע הרבי, שבכל יום מן הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים ייערכו התוועדויות, כדי לפעול עניין זה מתוך שמחה. את השתתפותו שלו בהתוועדויות אלו נתן הרבי כבר בסיום ההתוועדות של ראש השנה.
"מתחיל לבאר בכל שבת קודש פירוש רש"י על התורה - על פי פשוטו של מקרא ויינה של תורה שבפירוש רש"י, ומני אז ממשיך בזה בכל התוועדות בשבת קודש":
הדבר החל משבת פרשת נח של שנת תשכ"ה, שבהתוועדויות ביאר הרבי פסוקים מן הפרשה עם פירוש רש"י. (בשנים שלאחר מכן, בסביבות פורים היו ביאורים על פירוש רש"י למגילה, ובסביבות תשעת הימים - ביאורים על פירוש רש"י למגילת איכה.)
הרבי גילה שיטה מיוחדת מאוד בלימוד רש"י על התורה: רש"י הוא פשוטו של מקרא, ובנוסף לכך יש בו גם, כלשון הדברים כאן, "יינה של תורה" - סוד; אך בראש ובראשונה רש"י הוא פשט. במהלך השנים נאמרו ריבוי עצום של ביאורים, ומתוכם העלה הרבי כללים כיצד ללמוד רש"י. מכך יצא לאור גם ספר מרוכז בשם "כללי רש"י", שערך הרב טוביה בלוי, והרבי כתב עליו שבחים גדולים מאוד על חכמת החיבור - שאסף את כל הכללים שבנה הרבי בפירוש רש"י, כללים התואמים את כל פירושי רש"י מכל התורה כולה.
בתקופה הראשונה היה הרבי מבאר פירוש רש"י אחד בכל התוועדות; לאחר מכן, במהלך שנת תשכ"ו, עבר לשני פירושי רש"י - הראשון והאחרון שבכל פרשה. וכפי שנראה מיד, הרבי התוועד בכל שבת, וממילא בכל שבת היה ביאור על אחד מפירושי רש"י של אותה פרשה.
"מציע שבכל שבת ילמדו ויגמרו הלימוד של מאמרי ליקוטי תורה על הפרשה השייכת לאותה השבת":
באותה שנה, בשבת פרשת ויקהל, יצא לאור מחדש מן הדפוס ספר ליקוטי תורה, ובהקשר לכך דיבר הרבי שדבר נכון וישר הוא שכל אחד ילמד בכל שבוע את כל המאמרים של פרשת השבוע, ולא באופן של "לווה ופורע" - שיצבור חובות בשבוע אחד וישלימם בשבוע אחר, שכן לאחר מכן יעבוד עליו היצר הרע ולא יצליח להשלים. ואת המאמרים של שיר השירים אמר הרבי לפזר במהלך השנה, כדי לסיים גם אותם בסיום כל שנה.
"מתוועד בכל השבתות בשנה זו":
בדרך כלל לא היה הרבי מתוועד בכל שבת; הקביעות בהתוועדויות היתה תמיד בשבת מיוחדת או בשבתות שחלים בהן תאריכים מיוחדים. וכיצד התחיל הדבר? היה חסיד ושמו הרב יוסף וינברג, שסדרו היה למסור ברדיו שיעור בתניא בכל מוצאי שבת. באותה שנה, בתשכ"ו, בימי חול המועד סוכות - כמה ימים לאחר הסתלקות אמו של הרבי, הרבנית חנה - כתב הרב וינברג מכתב לרבי.
בקטע הראשון דיווח, שבשידור הרדיו האחרון חזר, נוסף על שיעור התניא, גם על נקודות מהתוועדות הרבי, והודיע שהשידור הוא לעילוי נשמת הרבנית חנה. על כך השיב לו הרבי: "תשואות חן על העניין ועל ההודעה אודותו - שבכל עת מצפה כל אחד לעניין של נחת רוח, ובפרט בעת כזו". הרבי הודה לו על הבשורה הטובה.
בקטע השני כתב הרב וינברג, שהוא מציע לערוך מעתה שידור רדיו בכל מוצאי שבת, שכן הרבנית חנה היתה מעריצה גדולה מאוד של תוכנית זו, ובמסגרתה ילמד שיחות של הרבי מן הספרים שנדפסו ומשיחות אחרות. השיב לו הרבי: "וזה מחזק סברתי להתוועדות - בלי נדר - בשבת קודש, על כל פנים בקיצור, בהקדם". כלומר, לרבי כבר היתה סברה לערוך התוועדות בכל שבת לעילוי נשמת אמו, וכשכתב לו החסיד את הצעתו - הדבר חיזק את סברתו. ואכן החל הרבי להתוועד בכל שבת, ובאותה שנה פרץ את התגלית הגדולה של הכללים בלימוד רש"י - וכל זה קשור לעילוי נשמתה של אם הרבי.
בזאת סיימנו את שנת תשכ"ה, ונראה כמה שורות על שנת תשכ"ו.
"מייסד קרן חנה":
כפי שדובר קודם, אמו של הרבי, הרבנית חנה, הסתלקה בשנת תשכ"ה, ובשנת תשכ"ו ייסד הרבי את "קרן חנה" על שם אמו הרבנית מרת חנה עליה השלום. מהי משמעותה ותוכנה של קרן זו? מטרתה לסייע לבנות ולתת להן הלוואות בתנאים נוחים, כדי שתוכלנה להמשיך בלימודי הקודש ללא הפרעה. כל השנים, בסמיכות לו' תשרי - יום ההילולא של הרבנית חנה - הקפיד הרבי במיוחד לחזק קרן זו.
"מכריז אודות מגבית צדקה במספר מאה, מורה להדפיס דרושי חסידות של אדמו"ר הצמח צדק, ומני אז נדפסו מ"ב כרכים בסדרת ספרי אור התורה":
אדמו"ר הצמח צדק הסתלק בשנת תרכ"ו, ונמצא ששנת תשכ"ו היא שנת המאה להסתלקותו. הרבי דיבר על כך כבר בחודש אלול תשכ"ה: מאחר שנמצאים בשנת המאה להילולא של הצמח צדק, הציע שכל אחד ייתן מאה מטבעות כהשתתפות בהדפסת ספרי הצמח צדק - כל אחד לפי יכולתו; אם מאה סנט, אם מאה דולר, ואם מאה אלף דולר, כל אחד לפי שיעור יכולתו. לאחר מכן חזר הרבי על כך וחיזק את העניין שוב באותו חודש אלול, ולמטרה זו הוקמה קרן שנקראה "קרן המאה".
מעניין שבשנת תשכ"ו, כמה ימים לפני י"א ניסן, אירע דבר מיוחד מאוד. הרבי שלח מכתב - החתום על ידי "קרן המאה", והוא מופיע באגרות קודש של הרבי - בתחילת חודש ניסן, לכל ארגוני חב"ד בעולם. הרבי כתב שברצונו לצאת במבצע מיוחד לעשרים וארבע שעות של י"א ניסן תשכ"ו: כל בעלי המוסדות יהיו שלוחיו, וייקחו שטרות של יחידה אחת - בכל מדינה לפי מטבעה, דולר, שקל וכדומה - וזה יהיה בשליחות הרבי. כל השייכים למוסד, כל תורמיו וכל החסידים, יבואו באותה יממה של י"א ניסן וירכשו שטר.
ובכמה ירכשו את השטר? כלשון הרבי: חסידים רגילים - מינימום כפול; דהיינו, אם זהו שטר של לירה, מינימום שתי לירות, וכמובן כל המרבה הרי זה משובח; ובחורים - מקסימום כפול, שלא ייתנו יותר מכפול. כל הכסף שייאסף מרכישת השטרות ילך למטרת הדפסת ספרי החסידות של אדמו"ר הצמח צדק. בהתוועדות י"א ניסן ציטט הרבי את המכתב וסקר את העניין. היה זה דבר מיוחד, והרבי אמר שהוא נוגע לאותה יממה בלבד ולא מעבר לכך.