השיעור החמישים ותשעה בשלשלת היחס בתולדות הרבי - חלק י"ט. היום נלמד על השנים תשכ"א ותשכ"ב.
תשכ"א - לימוד הניגון "אתה בחרתנו":
בשנה זו נרשמה נקודה אחת בלבד: הרבי לימד את הניגון "אתה בחרתנו", כמנהג השנים שלפני כן - בליל שמחת תורה לפנות בוקר, שאז היה הרבי יורד ומלמד ניגון. המילים "אתה בחרתנו" מוכרות לנו מנוסח התפילה של החגים.
הניגון מכיל שני בתים. את הבית הראשון מנגנים בלא כפילות, וכל המילים נאמרות פעם אחת; ואילו בבית השני כופלים כל משפט פעמיים. הרבי הסביר שהבית הראשון הוא כנגד עבודת הצדיקים, שעבודתם עבודה ישרה, פעם אחת; ואילו עבודתם של בעלי תשובה נקראת "כפליים לתושייה", כמו שכתוב בתניא שבעל תשובה צריך לעשות כפול כדי לתקן. לפיכך חוזרים בבית השני על כל מילה פעמיים, לרמז על עבודתו של בעל תשובה.
עוד הזכיר הרבי שכל חלק בניגון מתקדם לדרגה גבוהה יותר, והחלק הנעלה ביותר שבו הוא "ובשמך הגדול והקדוש עלינו קראת". הרבי דיבר בהרחבה רבה וביאר את מושג הבחירה שב"אתה בחרתנו", בהסבר ארוך הקשור לניגון זה.
תשכ"ב - לימוד הניגון "אנעים זמירות":
אף שנה זו נפתחת בניגון: הרבי לימד את הניגון "אנעים זמירות", ואף זאת בליל שמחת תורה לפנות בוקר, שהיה הזמן הרגיל שבו היה הרבי יורד ומלמד ניגון חדש. קודם שלימד את הניגון הקדים הקדמה, ואף סיפר סיפור.
ההקדמה: ניגון זה נמצא בנוסח הפיוט הנקרא "שיר הכבוד", שנוהגים בקהילות אשכנז לאומרו בפתיחת ההיכל. אדמו"ר הזקן לא הכניס את שיר הכבוד לסידורו, אך אף על פי שאינו בנוסח הסידור, יש בפיוט זה עניינים נעלים מאוד המוזכרים בקבלה, ולכן ראוי בכל אופן לדבר בניגון זה.
לאחר מכן אמר הרבי שיש גם סיפור: את הניגון שמע מפי חסידים, בליווי סיפור. למחרת יום הכיפורים, באחת העיירות, הגיעו היהודים להתפלל שחרית בבית הכנסת, ומצאו חסיד אחד רוקד סביב העמוד בניגון "אנעים זמירות" שב"שיר הכבוד". כל כך היה שקוע בניגון, עד שניגן כל הלילה ושכח שעליו ללכת ולשבור את הצום; כולו היה מונח בניגון.
מפורסם סיפור נוסף, שמקורו בדברים שסיפר הרבי ביחידות לרב גולן: יהודי שהציל אדם מן הכלא, ולאחר מכן נפטר אותו אדם ובא אליו בחלום ואמר לו שיבקש ממנו כל מה שירצה. ביקש הלה להרגיש את טעמו של יום הכיפורים בגן עדן, ואמר לו: בקשה גדולה ביקשת, אך אתן לך אותה. ולבסוף בא הדבר לידי ביטוי בניגון "אנעים זמירות", שכל כך עבר עליו יום הכיפורים כולו עד שלא הרגיש כלל, עד מוצאי הצום. זוהי גרסה נוספת שמסופר שהרבי אמרה, אך לא ברבים אלא ביחידות פרטית.
מעורר לייסד מניינים בנוסח התפילה של אדמו"ר הזקן:
הדברים נאמרו בהתוועדות של ערב חנוכה. הרבי דיבר על הידוע מהרבי הריי"צ, שיש לאדמו"ר הזקן עשר זכויות שבזכותן זכה לחג הגאולה; ושתיים מהן הן שסידר את השולחן ערוך ושסידר נוסח של תפילה. הרבי פירט, שמעלת השולחן ערוך של אדמו"ר הזקן היא, נוסף על כך שהלכותיו הלכות מזוקקות שאדמו"ר הזקן ביררן וכו', שיש בו גם טעמי ההלכות, שאינם מצויים בשולחן ערוך.
הנקודה השנייה היא נוסח התפילה: אדמו"ר הזקן בירר משישים נוסחאות את הנוסח שקבע, הוא נוסח אדמו"ר הזקן. שני עניינים אלו קשורים לגאולת י"ט כסלו: החסידים, כידוע, היו מתאספים ללמוד את התורות שהגיעו מאדמו"ר הזקן, ובאותה מידה סידרו גם מניינים כדי להתפלל בנוסח אדמו"ר הזקן, ובזכות מסירות נפשם זכה אדמו"ר הזקן לגאולה. לפיכך אמר הרבי שיש לפעול בשני דברים אלו: בהפצת המעיינות, מעיינות תורתו של אדמו"ר הזקן; ולהשתדל לפתוח עוד מניינים המתפללים בנוסח אדמו"ר הזקן.
מעורר לנצל את ימי החופש להוספה בלימוד התורה:
על כך דיבר הרבי בהתוועדות של י"ג תמוז באותה שנה. הרבי אמר שעתה, על פי הנוהג במדינה, מתחילה תקופת החופש - חופש מלימודי חול; אך אין במנהג המדינה ובחוקיה חופש מלימודי קודש. ולכן בזמן שהתלמידים אינם לומדים בבית הספר, החופש צריך להיות מלימודי חול, ואילו בלימודי קודש - אדרבה, יש להגביר ולנצל את החופש ללימוד לימודי קודש.
מייסד כולל לאברכים:
על כך דיבר הרבי בהתוועדות של י"ד ניסן באותה שנה: שיש לסמוך על אדמו"ר הזקן, שגם לאחר החתונה אפשר להמשיך וללמוד עוד שנתיים או שלוש בלא לדאוג שהדבר יפגע בפרנסה, ואפשר לסמוך על אדמו"ר הזקן שיהיה כראוי. באותה תקופה ייסד הרבי את הכולל הקיים עד היום בקראון הייטס - כולל אברכים שילמדו בו שנתיים-שלוש לאחר החתונה.
שנת הק"ן וייסוד "קרן שניאור":
הרבי הכריז שהשנה הבאה, כ"ד טבת תשכ"ג, היא שנת הק"ן - מאה וחמישים שנה להסתלקות אדמו"ר הזקן; ובקשר לכך ייסד את "קרן שניאור", ועורר לחלק את התניא והשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן ולסיים את הלימוד בהם עד יום כ"ד טבת תשכ"ג, ושאנשים נשים וטף יוסיפו בנתינת צדקה. הדברים נאמרו בהתוועדות ח"י אלול של אותה שנה, תשכ"ב, שהוא כידוע יום הולדתו של אדמו"ר הזקן.
הרבי דיבר על כך שיום ההולדת קשור גם ליום ההסתלקות, ולכן כבר עתה יש להתכונן ליום ההסתלקות; בח"י אלול אמר שיום ההסתלקות הבא של אדמו"ר הזקן, כ"ד טבת, יהיה שנה מיוחדת - מאה וחמישים שנה להסתלקותו. הרבי דיבר באריכות על ההכנה ליום ההילולא המאה וחמישים, וביקש שיערכו חלוקה של תורת אדמו"ר הזקן וילמדוה מח"י אלול תשכ"ב עד כ"ד טבת תשכ"ג.
עוד אמר הרבי שהוא מקים קרן שתיקרא בשם "קרן שניאור", על שם אדמו"ר הזקן, ומטרתה - הדפסת ספרי חסידות של אדמו"ר הזקן ותמיכה במוסדות שלומדים בהם את תורתו. וההוראה היתה שכל אחד ייתן צדקה לקרן, וגם ילדים וגם נשים יוסיפו בנתינת צדקה עבורה. היתה בכך התעוררות מיוחדת, שנקראה "שנת הק"ן" - שנת המאה וחמישים להסתלקות אדמו"ר הזקן - והיא החלה בח"י אלול תשכ"ב.