אנחנו ממשיכים בשלשלת היחס, בשיעור החמישים ושבעה, בסיפור תולדות חייו של הרבי - חלק שבעה עשר, שנת תשי"ז.
"לימד את הניגון 'כי אנו עמך'":
כפי שראינו כבר בשנים הקודמות, לאחר סיום ההקפות של ליל שמחת תורה ולאחר סעודת יום טוב, נכנס הרבי לפנות בוקר ל-770. באותה שנה הודיע הרבי שיחלק משקה לכל אלו שמקבלים על עצמם להוסיף בלימוד החסידות, ולאלו שעדיין לא למדו חסידות עד עתה ויתחילו בלימודה. בעת חלוקת המשקה לימד הרבי את הניגון "כי אנו עמך", מן הפיוט הנאמר בתפילות יום הכיפורים.
בכלל, ל"כי אנו עמך" ישנם שני ניגונים שלימד הרבי: הראשון שבהם כאן, בתשי"ז, והשני - כפי שנראה בהמשך - בתשכ"ג. הניגון שלימד הרבי בתשי"ז הוא ה"כי אנו עמך" המהיר יותר: "כי אנו עמך ואתה אלוקינו".
"נוסע ביום א' ת"ו תמוז לבקר במחנה גן ישראל ועורך שם התוועדות":
כבר ראינו קודם לכן שהרבי נסע בחודש תמוז לבקר בגן ישראל, הקאמפ של הילדים. בשנה זו, תשי"ז, נרכש מקום חדש לקאמפ - עד אז היה השטח בשכירות. בהתוועדות ב-770 בשבת פרשת פינחס הודיע הרבי בסיום ההתוועדות שבכוונתו לערוך ביקור בקאמפ, ואמר שאין זה סיום אלא הפסקה, והמשך ההתוועדות יהיה בקאמפ.
תיאור מעניין מאותו ביקור: הרבי ביקש ממנהלי הקאמפ שלא יעשו שום שינוי בהתנהלות הקאמפ עם בואו, שכן רצונו לראות את הקאמפ כפי שהוא באופן הטבעי, והילדים יהיו לבושים בלבושיהם הרגילים בלי שום שינוי. באמצע הדרך עצרו בתחנת דלק לאמירת תפילת הדרך, והרבי יצא מן המכונית, אמר את תפילת הדרך מחוץ לרכב, וחזר. בהגיעו לקאמפ ערך הרבי תחילה סיור בכל המקום.
בחדר האוכל היה שלט קבוע ובו הנוהג לתת "טיפ" למלצרים; הרבי ראה את השלט, חייך, ולקח שמונה עשר דולר ונתנם למלצרים. כך עבר הרבי בכל חלקי הקאמפ, והיה מרוצה מאוד מן הסדר ומן הניקיון ששררו בו. לאחר מכן נכנס לאולם הגדול וערך התוועדות גדולה בבית הכנסת, ובסיומה חילק לכל ילד "מנחה-מעריב" קטן. משם נסע הרבי לקאמפ השני, קאמפ הבנות - קאמפ אמונה.
"מייסד ישיבת ליובאוויטש בעיר טורונטו, קנדה":
באותה שנה נוסדה ישיבת ליובאוויטש בטורונטו על ידי הרב שלמה אוכנר. למעשה נסגרה הישיבה במשך השנים ולאחר מכן נפתחה מחדש, אך בעצם הוקמה ישיבת ליובאוויטש בטורונטו בתש"ז.
תשי"ח:
הדבר הראשון המופיע כאן: "לימד את הניגון 'שמע לך נפשי - איך תי דורין מרקו'". כידוע ישנם שני ניגונים של "שמע לך נפשי", וזהו הניגון הכולל בתוכו את המילים ברוסית. גם כאן, כבשנים הקודמות, נכנס הרבי לאחר סיום ההקפות, לפני תפילת הבוקר, ולימד את הניגון. באותה הזדמנות הסביר הרבי את הניגון בקצרה, ובהתוועדות מאוחרת יותר, בי"א שבט, ביארו באריכות.
בקצרה הסביר הרבי את משמעות המילים ברוסית: הפנייה היא ליצר הרע, ואומרים לו - אתה כאותו אחד הנמצא בשוק ובא רק להפריע, לעשות מחלוקת בין ישראל לקדוש-ברוך-הוא; אינך קונה דבר ואינך מוכר דבר, אלא סתם עושה רעש. בהתוועדות י"א שבט הרחיב הרבי וביאר את המילים: "דורין" ברוסית פירושו כסיל - כפי שנאמר על היצר הרע שהוא "מלך זקן וכסיל"; והוא נוסע ל"מרקו", הוא היריד, המקום שבו קונים סחורה. העולם הזה כיריד, שאדם ירד אליו כדי להרוויח, ואילו היצר הרע מגיע ליריד ורק עושה רעש.
ובעצם יש לו מטרה: שהיהודי יעבוד את השם מתוך עמל ויגיעה ויעמוד בניסיונות. אך אומרים ליצר הרע: אם אתה מועיל - היינו שאתה רק מעורר את היהודי ובסופו של דבר הוא מתגבר - הרי אתה ממלא את תפקידך, והקדוש-ברוך-הוא אף נותן לך שכר; אולם אם אתה מכשיל את היהודי, סופך שתיענש, שהרי אינך אלא עושה מהומה ואינך פועל דבר. זהו תוכן הניגון כפי שהסבירו הרבי.
"מעורר אודות הפצת המעיינות וכו', שיהיה באופן ד'ופרצת'":
באותה שנה, מהתוועדות י"ב תמוז ואילך, דיבר הרבי הרבה מאוד בכמה וכמה הזדמנויות על כך שפעולותיו של יהודי צריכות להיות באופן של "ופרצת" - הפצת היהדות בלי הגבלה, בלי להגביל את עצמנו בתחומים מסוימים, אלא פשוט לפרוץ, כלשון הפסוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה".
"מתחיל להדפיס את מאמרי אדמו"ר הזקן":
עד היום קיימת כבר סדרה ארוכה מאוד של ספרים רבים, ובתשי"ח החל הרבי להדפיס את הספרים הראשונים. הספר הראשון שהדפיס נקרא "הנחות הר"פ" - ראשי תיבות "רבי פנחס". החסיד רבי פנחס הניש, מחסידי אדמו"ר הזקן, היה דייקן גדול, והעתיק את דברי אדמו"ר הזקן בצורה מדויקת; ספר המאמרים שכתב הוא הראשון ממאמרי אדמו"ר הזקן שהדפיס הרבי בתשי"ח.
ספר נוסף שהדפיס הרבי באותה שנה נקרא "אתהלך ליוזנא" - מאמרים שאמר אדמו"ר הזקן בליוזנא; ומאחר שהמאמר הראשון פותח בדיבור המתחיל "אתהלך לפני ה' בארצות החיים", נקרא כל הספר "אתהלך ליוזנא". אלו שני הספרים שהדפיס הרבי בתשי"ח, ומאז ואילך, במשך השנים, הושלמה סדרת ספרי אדמו"ר הזקן עד הסוף.
"מייסד שיכון חב"ד בכפר חב"ד":
הרבי כתב על כך כמה וכמה מכתבים ועורר שיקימו שיכון בכפר חב"ד. הכפר עצמו כבר קם קודם לכן, אך באותה שנה ביקש הרבי שיוסיפו בו שיכון נוסף. בהתוועדות י"ט כסלו הכריז הרבי על כך ברבים, ואמר שכבר כתב בעניין קודם לכן באופן פרטי, והביע את תקוותו שעתה כבר תצא לפועל חלוקת המקום והקמתו של שיכון חב"ד חדש בכפר חב"ד. אלו הדברים המופיעים על שנת תשי"ח.