"חדר" השלוש מאות שישים ושמונה בהיכל היום-יום.
יום שלישי ג' כסלו ה'תשל"ח.
שיעורים: חומש, ויצא, שלישי, עם פירוש רש"י.
תהילים, ג' בחודש, אומרים מפרק י"ח עד פרק כ"ב כולל.
תניא, ממשיכים ב"קונטרס הזכרון". אנו עדיין באותו קטע רביעי, שבכותרת האחרונה, והיום לומדים את החלק השלישי שבו. השיעור מתחיל בעמוד 310 במילים "והנה לקיום", ומסתיים בעמוד 156 במילים "אחורי אחורי חולי".
הקטע היומי הוא ממכתב שכתב הרבי הריי"צ בה' תמוז תרצ"ה — מכתב שכתב אל הרבי. המכתב מתאר באריכות את הסדר שהיה בתשרי של שנת תרמ"ח אצל הרבי הרש"ב. הרבי הריי"צ, שהיה אז ילד בן שבע ושני חודשים, מתאר כיצד היה הסדר, כיצד הגיעו החסידים וכיצד היו ההתוועדויות — תיאור ארוך מאוד. הרבי הריי"צ מספר שתמיד היה יושב ומקשיב לדיבורי החסידים, ואף שהוא מעיד על עצמו שלא כל כך הבין את דבריהם, בהיותו בגיל קטן, תמיד היה נמצא עמם.
באחד הקטעים הוא מתאר שהרבי הרש"ב ישב, ואחד החסידים סיפר זיכרונות מתקופת אדמו"ר הזקן ואף מלפני כן. ואז דיבר הרבי הרש"ב, ואמר ששמע מהחסיד ר' יהושע בער מבריסק, ששמע מר' מרדכי מהורודוק, בשם זקני החסידים — וזה הפתגם היומי — "מההפרש בין הנהגת הבעש"ט להנהגת המגיד". מהו ההבדל בין האופן שבו התנהלו הדברים בזמן הבעש"ט וכיצד נהג הוא עצמו, לבין מה שהיה בזמן המגיד.
אלו שני דברים הקשורים זה בזה. ראשית, הבעש"ט היה עסוק בנסיעות שונות — תמיד היה נוסע ממקום למקום ומפיץ את רעיונות החסידות בכל המקומות שאליהם הגיע; ואילו המגיד ישב בביתו, והחסידים באו אליו. מדוע נוצר הבדל זה?
הרבי הרש"ב ממשיך ומסביר, ובכך גם מבאר מדוע אצל המגיד היה הדבר אחרת. הוא אומר, שהיה עוד הבדל בין הבעש"ט למגיד: "בימי נשיאות המגיד כבר היה מפורסם ענין החסידות גם במרחקים". בזמן הבעש"ט היתה זו תורה חדשה, ולכן היה זה הבעש"ט שנסע ממקום למקום; אך בזמן המגיד כבר היתה החסידות מפורסמת אף במקומות רחוקים.
כיצד התפרסמה? על ידי אנשי החברה-קדישא, שכן תלמידי הבעש"ט היו מפוזרים בכל מיני מקומות, והעניין הגיע למקומות רבים. וכיוון שכבר היה הדבר מפורסם, נקשרו רבים מבעלי-הבתים הבינוניים — אנשים רגילים — לתורת החסידות, מאחר ששמעו ונפגשו עם רעיונותיה, שהחברה-קדישא הפיצום גם במרחקים; והם ידעו שהרבי, הוא המגיד, נמצא במעזריטש, ולכן היו נוסעים למעזריטש. נמצא שהמגיד עצמו לא נסע, אלא אדרבה — כולם באו אליו.
מעניין שבשיחות שאמר הרבי בסוכות, על האושפיזין, כשדיבר על ההשוואה בין המגיד ליצחק אבינו — ששניהם אושפיזין של היום השני של סוכות — עמד על נקודת הדמיון: על יצחק אבינו נאמר שהיה "עולה תמימה" ולא יצא מארץ ישראל, ואף כשרצה לצאת אמר לו הקדוש-ברוך-הוא "אינך יוצא, אתה נשאר בארץ ישראל". וכך דיבר הרבי גם על המגיד, שלא היה כמו הבעש"ט שנסע לכל מקום — כאברהם אבינו שנסע לכל מקום — אלא ישב בביתו במעזריטש, ואדרבה, כולם באו אליו, אל המגיד.