"חדר" המאה ותשעה עשר בהיכל היום-יום.
יום שישי י"ט אדר-שני ה'תש"ג.
שיעורים: חומש, צו, שישי, עם פירוש רש"י. תהילים, י"ט בחודש, מפרק צ' עד פרק צ"ו כולל. תניא, בפרק ל"ז, השיעור מתחיל במילים "בכל ניצוץ" ומסתיים בעמוד תשעים ושש במילים "ניצוצים כולהם".
הפתגם היומי נלקח ממכתב של הרבי הריי"צ, שכבר הבאנוהו לפני כמה ימים — בט"ז אדר-שני, ועוד קודם לכן בכ"ד שבט. זהו מכתב מעניין שכתב הרבי הריי"צ בכ"ה ניסן תרצ"ה. על עניינו הכללי של הפתגם היומי סיפרנו גם בט"ז אדר-שני, אך היום נביא פרטים נוספים.
במכתב מובא פתגם שסיפר החסיד הנודע רבי מוישה מייזליש לחסיד המפורסם רבי חייזיק מהאמל: "רבי רבנו הזקן" — אדמו"ר הזקן — "האט אונס גלערנט" — לימד אותנו: "דער אלף פון חסידות איז" — ה־א' של חסידות, הצעד הראשון של חסידות, הוא: "אויסנוצן די טבעיות אין עבודה" — לנצל את התכונות הטבעיות שיש לך בעבודת ה'.
"און וואס איז ריש עבודה" — ומהי ראשית העבודה? היינו: עם אילו מכל ענייני הטבע שבך יש להשתמש תחילה בעבודת ה'? "ריש עבודה זאל זיין אויסניצן די טבע פון כוחות" — ראשית העבודה צריכה להיות ניצול טבע הכוחות. כלומר, מבין כל העניינים הטבעיים שבנפש בתחומים רבים, הדבר הראשון הוא להשתמש בטבע הכוחות שיש לך, לממש אותם ולהשתמש בהם באופן פעיל.
"ווי" — כלדוגמה: "די טבע פון מוח שליט על הלב". הקדוש-ברוך-הוא הטביע באדם טבע — כפי שמביא אדמו"ר הזקן בתניא — שהמוח חזק מהלב ויכול לשלוט עליו; ויש להשתמש בתכונה זו של שליטת המוח על הלב. במכתב מוביל הרבי את הדבר לכיוון של ביטחון בה': אם אדם נתון בלחץ מסוים — מפרנסה או מכל דבר אחר — והוא בהתרגשות ובמתח, והלב מוליכו לכל מיני כיוונים, עליו להיות "מוח שליט על הלב", דהיינו לדעת במודעותו שהקדוש-ברוך-הוא מנהל ומוליך את הכול, ועל כן להיות בטוח ושמח. זהו אחד מביטוייו של "מוח שליט על הלב".
בהמשך המכתב אומר רבי מוישה מייזליש לרבי חייזיק: דע לך שאותה א' של חסידות הצילה אותי ממוות ממש. והרבי הריי"צ מספר למה התכוון: בעת מלחמת נפוליאון היה רבי משה נמצא במפקדה הראשית של הצרפתים. כיצד הגיע לשם? מאחר שהיה מלומד ובקי בשפות רבות — גרמנית, רוסית, פולנית וצרפתית — והיה חכם מאוד, בחר בו אדמו"ר הזקן להתחבר למשטר הצרפתי ולהשתדל שיקבלוהו לעבודה, וכל מידע שיישמע בעת הלחימה בין צרפת לרוסיה יעביר בסוד גמור לחיילים ולמפקדים הרוסים; שיהיה מרגל, וכך יביא בדרך הטבע לתבוסת הצרפתים.
ואכן השתדל והצליח במשך זמן: הוא מצא חן רב בעיני הפקידים הראשיים של צרפת, וידע את כל הסודות. יש כאן תיאור שבזכות המידע הזה הציל את כל הארסנל — אוצר הנשק שהיה בווילנה — שלא יצליחו הצרפתים להחריבו או לתפוס אותו, שכן גילה מראש את התוכנית ולכן שמרו עליו. דברים רבים הציל.
ומה אירע? פעם אחת ישבו פקידי הצבא הצרפתי, התייעצו ודנו כיצד לסדר את הקרב הבא ואת כל הפלוגות, כשכל המפות פרושות על הרצפה, ותכננו את הלחימה. עדיין לא הגיעו להחלטה סופית, אך החליטו שמחר, ולכל היותר מחרתיים, יתקיים קרב בסביבות וילנה; היה עליהם רק להכריע בכיוונים המדויקים.
תוך כדי הדיון, ורבי משה נמצא בפנים במפקדה ורואה את כל התוכניות, נפתחה הדלת פתאום בכוח רב. שומר הפתח שמבפנים נבהל כל כך עד שרצה לירות במי שנכנס, שכן היו כולם בטוחים שהרוסים נכנסו לתפוס בשבי את כל המפקדה הראשית. אך תוך שנייה ראו מי נכנס — נפוליאון. הוא פרץ במרוצה פנימה, וברעש, בכעס ובצעקות: מה קורה? כבר החלטתם? מה עושים? מדוע איני שומע עדיין תוכניות? הוא היה נתון בלחץ.
תוך כדי כך שם לב שעומד שם אדם זר, יהודי חסידי, ופנה אל רבי משה מייזליש: מי האיש הזר הזה? מי זה העומד כאן? ואז אמר לו בצרפתית: אתה מרגל של רוסיה! והניח מיד את ידו על ליבו של רבי משה, כדי לחוש אם הלב פועם במהירות — ואם כן, יבין שתפסו על חם. אומר רבי משה מייזליש: אותה א' של חסידות הצילה אותי ממוות, שכן ידעתי לשלוט על הלב — "מוח שליט על הלב" — ועניתי לו בקור-רוח שהפקידים של המלך הצרפתי לקחו אותי לסייע להם, מפני שאני בקי בכל השפות. וכך לא חש עליו דבר, וניצל ממוות. זהו שאומר רבי משה מייזליש בפתגם היומי: אדם צריך להשתמש ולנצל את הטבע והכוחות בעבודת ה' — ובעניין זה הדבר הצילו ממוות.
נסיים בהקשר לשיעורי "היד החזקה" לרמב"ם, וזה מעניין. אנו נמצאים בספר זרעים, ועל ההלכות הראשונות — הלכות כלאיים והלכות מתנות עניים — כבר דיברנו בפעמים קודמות. היום מתחילים כנגד הלכות תרומות. ראשית, אחד מכינויי התרומה הוא "ראשית"; הרמב"ם עצמו כותב בתחילת פרק ב' בהלכות תרומות: "מצות עשה להפריש ראשית לכהן". ואילו בפתגם היומי יש לנו "ראשית העבודה" — מה צריכה להיות ראשית העבודה? — שיש לנצל ולהשתמש בטבע הכוחות. ראשית העבודה היא בבחינת ה"תרומה" של העבודה, וזהו נושא הפתגם היומי, שהוא כנגד נושא הלכות תרומות.