רצון ותענוג

…ורצון ועונג הן לכאורה ב׳ כחות מיוחדים. ועם היות דהתענוג מתלבש ברצון, הרי א״ז בחי׳ התענוג העצמי, דכל התלבשות כח א׳ בזולתו הוא בחי׳ התפשטות לבד, לא בחי׳ העצמי שלו כו׳, וא״כ, גם אם נא׳ שבהרצון דמצות מתלבש התענוג, ה״ז בחי׳ התפשטות לבד, ולא בחי׳ תענוג העצמי כו׳.…

…כמו הרצון עד״מ, ה״ז מעלים על העצם כו׳. קיצור. ובת״ז דבינה נק׳ כה. וברע״מ משמע דכתר נק׳ כה. וצ״ל שזהו בחי׳ חיצוניות הכתר, דמות הפנימיות. והענין דאי׳ בפרדס דכתר הוא העלם הראשון על אוא״ס. דהנה עונג עצמי, ורצון התפשטות העצם, והתפשטות הוא לבוש שאינו עצם, והוא…

…אבל מ״מ כלול בחי׳ השכל בבחי׳ חיצוני׳ התענוג כו׳ (ואינו דומה להתכללות השכל ברצון דהרצון והשכל הן ב׳ ענינים והרצון הוא רק כגורם לשכל והיינו רק שמביא את התגלות השכל מבחי׳ החכ׳ שברצון שזהו כח המשכיל כו׳ אבל שכל ותענוג יש להם שייכות זל״ז שהשכל הוא תענוג בשרשו,…

…אלא המס״נ הוא רק מצד תוקף הרצון שאינו יכול להיות נפרד כו׳, אבל בהעלם יש בזה עונג נעלם ועצמי כו׳ (ולא שהעונג הוא סיבת הרצון, כי שניהם באים מן העצם בשוה, ואין הרצון צריך סיבה אליו, מאחר שבא ג״כ מן עצם הנפש ממש, אלא שאין רצון בלי עונג, לפי שהעונג הוא הפנימיות…

…ובאור הדברי׳ הנה מבשרי אחזה כי שאנו רואים שני מדריגות הנקראי׳ תענוג ורצון, והנה הרצון לא יומשך לשום דבר מה בלתי אם לא שקדם לו התענוג באותו הדבר כ״א מתענג באותו הדבר אז ירצה בו ואם אין לו תענוג כלל מדבר ההוא לא יחפוץ וירצה בו כלל ונמצא התענוג בבחי׳ פנימית…