" יש כאן סוגריים אחד וסוגריים נוסף בפרק זה שהרבי מדבר אודות זה שפשטות הכתוב אינו מדבר אודות משה המחבר את בני ישראל לאור אין סוף. אלא, נראה שמדובר אודות זה שמשה מאחד, מחבר ומקשר את בני ישראל בינם לבין עצמם. היות שאנו מדברים כאן אודות גילוי עצם הנשמה, לכן אנו מדברים במקום שאין שם חילוקים בין יהודים, אלא במקום שכל היהודים הם אחד.
"ועל ידי עבודת ישראל (שלאחרי זה שנמשך בישראל גילוי הנשמה על ידי משה), שגם הכוחות הגלויים שלהם (של בני ישראל) (ציור הכוחות) יהיו מיושרים עם עצם הנשמה, על ידי זה נעשה מעלה והוספה בבחינת עצם הנשמה שנמשכה ונתגלתה בהם על ידי משה ((מעלה והוספה זו היא מה שהכתוב אומר,) 'ויקחו אליך'), כי על ידי זה (עבודת ישראל) מתגלה בה (בעצם הנשמה שמשה נתן לישראל) מקורה האמיתי שהיא מושרשת בהעצם (של הקב"ה).
" הרבי חוזר למה שאמר בנוגע למשמעות כל האמור לעיל בעבודת האדם, שזהו מה שמביא את ה'מעלה והוספה' למשה, על ידי ש'מתגלה בה (בעצם הנשמה שמשה נתן לישראל) מקורה האמיתי שהיא מושרשת בהעצם (של הקב"ה)'.
עתה יש לרבי סוגריים נוסף המדבר אודות 'חיבור בני ישראל בינם לבין עצמם': "[ ולהעיר, שעל ידי זה (שיש ההוספה בדרגת משה, שמתגלה המקור והבחינה האמיתית של עצם הנשמה) ניתוסף גם באחדות ישראל. כי אחדות ישראל שהיא על ידי עצם הנשמה (שניתנה להם על ידי משה על ידי ה'ואתה תצוה…') שמתגלה בהם כדבר נוסף על מציאותם. ולכן, אחדות זו היא על ידי 'עשיית נפשם עיקר, וגופם טפל'61.
" התניא מסביר שהדרך להשיג 'ואהבת לרעך כמוך' מושגת על ידי זה שאדם 'עושה נפשו עיקר וגופו טפל'. כי הגוף הוא המקום שבו קיימים חילוקים בין כל אחד ואחד. אולם, נשמת כל יהודי ויהודי הן 'כתאומים זהים'. אולם, זה ש'הגוף הוא המקום שבו קיימים חילוקים בין כל אחד ואחד' הוא רק כאשר עצם הנשמה אינה נעשית אחד עם הכוחות הגלויים שבתוך הגוף.
"ועל ידי גילוי עצם הנשמה כפי שהיא מושרשת בהעצם (של הקב"ה), שעל ידי זה גם ציור הכוחות הוא 'אחד' עם העצם (של הנשמה), אחדות ישראל היא בכל ענייניהם, גם הענינים הקשורים לגוף]." וכך, אנו רואים שה'גילוי עצם הנשמה כפי שהיא מושרשת בהעצם (של הקב"ה)', שהוא ה'מעלה והוספה' שעבודת ישראל מביאה למשה, מביא מעלה והוספה גם לאחדות ישראל.
עתה פונה הרבי לשאלה שנשאלה בפרק הראשון של מאמר זה, בנוגע לסתירה בין 'נר תמיד' שבכתוב זה, ל'מערב עד בוקר' שבכתוב הבא, ולתשובת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ כיצד ה'ויקחו אליך שמן זית זך' יוצר 'נר תמיד': " ועל פי זה יובן מה שכתוב במאמר (של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ), שעל ידי זה שישראל מוסיפים (על ידי עבודתם) בדרגת משה, על ידי זה יהיה 'נר תמיד', כי לכאורה, זה ש'נר הנשמה' ('נר ה' נשמת אדם') הוא תמידי (קבוע, ללא שינויים), הוא על ידי הגילוי שנמשך על ידי משה ('ואתה תצוה')," בתוך ציור הכוחות הגלויים 'נר הנשמה' אינו 'קבוע, ללא שינויים'.
ציורים שונים מיושרים עם מצבים שונים. זהו 'עצם הנשמה', פשיטותה, היכן שקיים ה'קבוע, ללא שינוי' של ה'תמיד'. "כי בעצם הנשמה אין שינוי שייך, ובמאמר אומר שענין ה'נר תמיד' הוא על ידי זה שישראל מוסיפים בדרגת משה, 'ויקחו אליך'." הרבי מציג שאלה: לכאורה, זה שיש נר תמיד הוא על ידי עצם הנשמה, שלכאורה באה רק מלמעלה על ידי ה'ואתה תצוה אותם עם אור אין סוף'.
אולם, מאמרו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ אומר שהנר תמיד הוא על ידי זה שישראל נותנים למשה על ידי עבודתם, 'ויקחו אליך'? הרבי משיב על כך ב'ועל פי זה יובן'. ועתה מסביר הרבי: "ויש לומר, שבתוך גילוי עצם הנשמה 'מלמעלה למטה' על ידי ה'ואתה תצוה', יש הבדל בין 'ערב' ל'בוקר'.
כי הגילוי העיקרי הוא כאשר יש 'העלם והסתר' ('ערב'), שעל ידי זה מתעורר ומתגלה כוח מסירות נפש, וכפי שהוסבר לעיל (פרק עשירי), שאפילו אלו שבזמן הגזירות (על תורה ומצוות) ('ערב') עמדו במסירות נפש, ו(אף על פי כן) כאשר באו למקום שהיה אפשר להתעסק בתורה ומצוות ברוב ('בוקר'), לא היתה ניכרת אצלם מסירות הנפש שהיתה אצלם קודם לכן (כאשר היו בסביבה של 'ערב').
והענין האמיתי של 'נר תמיד' (שבו שינוי אינו שייך) הוא על ידי עבודת ישראל שגם הכוחות הגלויים הם 'אחד' עם עצם הנשמה, 'ויקחו אליך'." להבין מה שהרבי אומר כאן במיוחד הוא ש'נר תמיד' שבו 'שינוי אינו שייך' יכול להתקיים רק בתוך גילוי עצם הנשמה. עתה, ה'השפעה העיקרית של גילוי עצם הנשמה (התחתון)' שהמאמר הסביר היא בעבודת מסירות הנפש עבור תורה ומצוות.
אולם, הסברנו שראינו אצל אנשי מסירות נפש (גילוי עצם הנשמה) שמסירות נפשם פעלה רק בזמן של 'ערב' עם גזירות על תורה ומצוות, אבל לא בזמן של 'בוקר' כאשר אפשר לעשות תורה ומצוה ברוב. וכך, גילוי עצם הנשמה זה אינו זה שמביא 'נר תמיד'.
וכך, זהו במיוחד, כפי שכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ הסביר, שה'נר תמיד' הוא על ידי גילוי עצם הנשמה שמושרשת בהעצם של הקב"ה שמתגלה במיוחד על ידי עבודת ישראל, ה'ויקחו אליך'.
עתה, בפסקה האחרונה בפרק זה משיב הרבי על שאלתו שבסוף פרק שמיני: " ועל פי זה יש לבאר זה ש'כתית למאור' נאמר בכתוב בקשר ל'ויקחו אליך…' כי בתוך ה'כתית למאור' נכלל גם זה שישראל שבורים ומדוכאים ('כתית') מזה שהם בגלות, כי ענין זה הוא על ידי עבודת ישראל, שגם כוחותיהם הגלויים מיושרים לעצם הנשמה.
וענין ה'מאור' של הנשמה שמתגלה על ידי זה הוא עצם הנשמה כפי שהיא מושרשת בהעצם (של הקב"ה), ולכן, 'כתית למאור' נאמר בקשר ל'ויקחו אליך, וגו''.
" לאחר כל שהוסבר בנוגע לבחינה הגבוהה של גילוי עצם הנשמה, כפי שהיא מושרשת בהעצם של הקב"ה, שמתגלה במיוחד על ידי ה'ויקחו אליך', שבחינה גבוהה זו של 'מאור' נכללת בתוך ה'כתית למאור' שבכתוב, וכך אנו מבינים עתה מדוע נאמר בכתוב 'כתית למאור' בקשר ל'ויקחו אליך…' ובזה השלים הרבי את חלק ב' של גוף המאמר. הערות שוליים 58. פרק ד' - הובא לעיל בפרק שני. 59.
וראה בהמשך תרע"ב, פרק ס"א [כרך א', עמוד 114 [(מהדורה חדשה, עמוד) 151]], שבתוך 'ראיה' יש הבדל של דרגות, וזה שהאמונה היא אצל כל ישראל בשווה הוא בגלל החיבור העצמי מעצם הנשמה (שהוא למעלה מ'מזלייהו חזי'). 60. ראה תניא, פרק ל"ב. 61. פרק ד'. 62. משלי כ':כ"ז. 57. ראה במאמר, סוף פרק ט"ו.