מבוא לפרק שמיני פסקה זו מסיימת את המסע (של חלק א' של) ה'גוף' של המאמר של הרבי, אשר החל בשאלת הרבי בסוף פרק שלישי: "וצריך להבין את הקשר בין הביאור של 'כתית למאור' לזה שמבואר (במאמר) לפני זה שמשה [והתפשטותו בכל דור ודור] מזין ומקיים את האמונה (של ישראל שבדורם) שתהיה מופנמת.
" בפרק רביעי ביאר הרבי את הקשר של "כתית למאור" עם "משה שבכל דור" בכך שהם נותנים לישראל את הכוח למסירות נפש, אשר נצרכת בעיקר בזמנים של "כתית - נשבר ודכאון" בגלות. אז נותרה השאלה בנוגע לקשר של "כתית למאור" עם זה שמשה עצמו הוא "רעיא מהימנא", המזין את האמונה של ישראל ב"דעת" שלא בזמן של "כתית - נשבר ודכאון".
כעת מסיים הרבי מסע זה עם התשובה לקשר ולזרימה של העניינים המבוארים במאמר של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ: (א) בתחילת המאמר מבאר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ש"ואתה תצוה את בני ישראל" פירושו שמשה צריך "לחבר" את בני ישראל עם אור אין סוף, על ידי זה שמשה מזין ומקיים את האמונה של ישראל. (ב) שזה חל גם על הרועים של ישראל ("התפשטות משה") שבכל דור ודור, כמו מרדכי, אשר חיזק את האמונה של ישראל לעמוד חזק בלימוד תורה וקיום מצוות.
(ג) שהפירוש של "כתית למאור" (שהוא פסוק המדבר על משה עצמו - לא על משה שבכל דור). הזרימה כאן היא שזה שמשה מגלה את המאור (עצם הנשמה) אצל ישראל (על ידי הזנה וקיום האמונה של ישראל) הוא בעיקר על ידי משה שבכל דור, אשר מעוררים את כוח מסירות הנפש אצל ישראל, כי על ידי זה (מסירות הנפש) הוא הגילוי העיקרי של ה"מאור - עצם הנשמה".
לכן, תחילה הוא מבאר את עניין משה, אשר עליו הפסוק באמת מדבר, בבארו את "ואתה תצוה" [שפירושו ואתה תחבר], שמשה הוא הרעיא מהימנא - אשר מזין את האמונה של ישראל שתהיה מעצם הנשמה. אחר כך הוא מדבר על כיצד עצם הנשמה מתגלית בעיקר על ידי מסירות נפש, אשר התרחשה בעיקר בדורות של משה שבכל דור של היות "כתית" בגלות.
כעת שואל הרבי שאלה חדשה (שתיענה בסוף פרק אחד עשר) בנוגע לסדר הפסוק עצמו: לפי כל מה שביארנו, שה"כתית למאור" קשור במיוחד ל"ואתה תחבר את בני ישראל (לאור אין סוף)", אם כן מדוע, בפסוק, בא ה"כתית למאור" בקשר ל"ויקחו אליך שמן זית זך", אשר מדבר על תוספת אור שישראל מביאים למשה? בזה מתחיל הרבי מסע חדש ומרתק לחלוטין (חלק ב' של גוף המאמר), אחד של חידוש מוחלט!
" 8) ועל פי זה (ההבדל בין משה למשה שבכל דור של זמני הסבל, בכיצד כל אחד מהם הוא הרעיא מהימנא בהזנת האמונה של ישראל) יש לבאר את הקשר (הסדר) של העניינים (המבוארים) (במאמר) (של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ) בנוגע לביאור הפסוק 'ואתה תצוה...', שבתחילת המאמר הוא מבאר שהפירוש של 'ואתה תצוה את בני ישראל' הוא שמשה צריך לחבר ולקשר את בני ישראל (עם אור אין סוף) על ידי זה שהוא מזין ומקיים את האמונה (של ישראל), ואחר כך הוא מבאר שגם הרועים של ישראל שבכל דור ודור (התפשטות משה) מחזקים את האמונה של ישראל, כמו מרדכי (משה שבדורו) אשר חיזק את האמונה של ישראל לעמוד חזק בלימוד תורה וקיום התורה, ואחר כך הוא מבאר את הפירוש של 'כתית למאור' (של הפסוק 'ואתה תצוה', אשר מדבר לכאורה על משה עצמו (לא על התפשטות משה שבכל דור ודור).
" הרבי מציין כאן במאמר מוסגר "אשר מדבר לכאורה על משה עצמו", אשר לכאורה כבר מתחיל את התשובה לשאלה מדוע כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ מבאר תחילה כיצד זה פועל אצל משה עצמו. זהו סדר העניינים המבוארים במאמר של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ.
וזהו הביאור מדוע: "כי זה שמשה מגלה את בחינת 'מאור' של ישראל (עצם הנשמה), הוא בעיקר על ידי 'התפשטותו (של משה)' אשר בזמני הגלות ('כתית'), אשר עוררו בקרב ישראל את הכוח למסירות נפשם, כי בזה (במסירות הנפש) הוא הגילוי העיקרי של עצם הנשמה, 'מאור'." לכן, תחילה הוא מבאר את עניין משה, אשר עליו הפסוק באמת מדבר, בבארו את מה שהוא "ואתה תחבר", שמשה הוא הרעיא מהימנא - אשר מזין את האמונה של ישראל שתהיה מעצם הנשמה.
אחר כך הוא מדבר על כיצד עצם הנשמה מתגלית בעיקר על ידי מסירות נפש, אשר התרחשה בעיקר בדורות של משה שבכל דור של היות "כתית" בגלות.
כעת שואל הרבי שאלה חדשה, אשר מתחילה מסע חדש לגמרי, אשר הוא חידוש מדהים של הרבי: "וצריך להבין, כי לפי הביאור הנ"ל, עניין 'כתית למאור' קשור ל'ואתה תחבר את בני ישראל' (שביארנו שפירושו,) זה שמשה ו'התפשטותו' שבכל דור מחברים ומקשרים את בני ישראל לאור אין סוף, אולם בפסוק נאמר 'כתית למאור' בקשר ל'ויקחו אליך שמן זית זך', (שביארנו שפירושו) עניין 'ויקחו אליך...' (שישראל מביאים שמן למשה) הוא שישראל מוסיפים אור נוסף בתוך משה (כפי שהובא לעיל בפרק שני של המאמר).
" כלומר, שלכאורה, לפי מה שביארנו, ה"כתית למאור" צריך לבוא בקשר מיידי ל"ואתה תחבר את בני ישראל", של מה שמשה ומשה שבכל דור, נותנים לישראל, ולא ל"ויקחו אליך שמן זית זך", אשר הוא מה שישראל נותנים למשה"?! התשובה לשאלה זו תהיה בסוף פרק אחד עשר. הערות שוליים אין הערות שוליים על פרק זה.