ירמיהו פרק מ"א. ויהי בחודש השביעי בא ישמעאל בן נתניה בן אלישמע מזרע המלוכה ורבי המלך ועשרה אנשים איתו אל גדליהו בן אחיקם המצפתה ויאכלו שם לחם יחדיו במצפה.
פה הוא מונה לנו כמה סיבות שהביאו את ישמעאל בן נתניה לעשות את הרצח המתועב הזה. אז דבר ראשון אומר לך, בא ישמעאל מזרע המלוכה. ישמעאל בן נתניה היה מזרע המלוכה. כלל יהיה נקוט בידכם, אדם שפעם טעם את טעמה של השררה, לעולם לא ירצה להתנתק ממנה. ותמיד יחוש וירגיש, הנה השררה מגיעה לי, אני מזרע המלוכה, מה אני יושב ומחשה? הרי השררה שלי היא. וכן הלאה על זה הדרך, תמיד יהיו לו מחשבות ותוכניות לשוב אל מלכותו.
ומן הסיבה הזאת, מנהג ידוע היה בימי קדם, כאשר קם מלך חדש למלוך, היה מבצע ניקוי אורוות. קרי, הורג את כל הצאצאים של המלך הקודם. גם היום עושים את זה במשרדי הממשלה, רק מפטרים אותם, לא הורגים אותם. אם היו יכולים היו הורגים אותם. אבל בזמנם, מה שהיו עושים פשוט היו מבטיחים שלא יקום שום מורד.
אצל דוד שהיה מלך חסיד, ראינו בדיוק הפוך. לא רק שלא הלך להרוג את צעצאי שאול, אלא עוד מי שהרג את מפיבושת, דוד המלך כעס עליו והרג אותו. כמו שאנחנו זוכרים, כמו שלמדנו. ויתרה מכך, הוא עוד דאג האם עוד נותר זרע ליהונתן, האם יש עוד מישהו שאני יכול לעשות איתו חסד. דאג להיטיב להם עוד ועוד, ולא די שלא פגע בהם, אלא עוד עשה כל מיני מחשבות, חשב כל מיני מחשבות מה הוא יכול להועיל ולעזור לאותם אנשים שהם משושלת המלוכה של בית שאול.
אז דבר ראשון ישמעאל בן נתניה היה מזרע המלוכה, זה הביא אותו להתקנא במלכותו של גדליה בן אחיקם. מה פתאום מינו אותו? אני פה צריך הייתי לקבל את המינוי. דבר נוסף, ורבי המלך. שרי המלך, אומר רש"י, נתקנאו בו שנטל גדולה. ולכן שרי המלך גם הם קושרים קשר עם ישמעאל בן נתניה, גם בעיניהם זה לא מצא חן גדולתו של גדליה בן אחיקם.
מי שהעלה אותו זה היה נבוכדנאצר, מלך בבל. הוא זה שנתן לו את המינוי. הוא ידע שזה אדם שלא ימרוד בו. ויקם ישמעאל בן נתניה ועשרת האנשים אשר היו איתו ויכו את גדליהו בן אחיקם בן שפן בחרב וימת אותו אשר הפקיד מלך בבל בארץ. קושרים עליו קשר והורגים אותו בחרב. פה הוא כותב טעם שני למה הם הרגו אותו, אשר הפקיד מלך בבל בארץ. אתה רוצה מלך בבל להפוך את ארץ ישראל לעוד נתינות שלך? בשום אופן לא. זה עוד סיבה למה הוא הרג אותו.
ובפרט שישמעאל בן נתניה היה שליחו של בעליס מלך בני עמון, שהוא היה שונא למלך בבל. אז מבחינתו זה היה לצנינים בעיניו, שהנה פה לידי, בחצר האחורית שלי, מלך בבל יתפוס לו איזושהי שליטה. ולכן הוא שולח את ישמעאל בן נתניה, לך תהרוג את גדליה בן אחיקם, שהוא נציגו של מלך בבל. אני לא רוצה שלבבל תהיה שליטה כאן באזור שלי. ולכן הרגו אותו.
ואת כל היהודים אשר היו איתו, את גדליהו במצפה, ואת הכשדים אשר נמצאו שם, את אנשי המלחמה, הכה ישמעאל. כל היהודים אשר היו איתו, הכוונה אלה שהיו לצורך עזרה וסיוע לגדליה בן אחיקם, אנשי המלחמה, כל אלה שהיו איתו, את כולם הוא הרג. מה זאת אומרת? היהודים שגרו שם, אותם הוא לא הרג. רק אלה שסייעו בידו. לכן כתוב כל היהודים אשר היו איתו. מה זה את? עם, נכון? אלה שהיו עם גדליהו, את אלה הוא הרג. אבל את היהודים שגרו שם, הוא לא הרג.
וגם את הכשדים, כיוון שהוא שנא את הכשדים, הבבלים, שמלך בבל על ידם רצה לתפוס כאן אחיזה, את כולם הוא הרג. וזה מה שהוא מפרש, את בעלי המלחמה, ואת אנשי המלחמה, הכה ישמעאל. מה זה אנשי המלחמה? שהכשדים כולם היו אנשי מלחמה. לעומת זאת, מהיהודים היו כאלה שהיו דלת העם, והיו כאלה אנשי מלחמה. רק את אנשי המלחמה הוא הכה, ולא את היהודים הפשוטים, הכורמים והיוגבים.
ויהי ביום השני להמית את גדליהו ואיש לא ידע. ישמעאל עשה בחכמה והעלים את מיתתו של גדליהו בן אחיקם. איש לא ידע. למה? הוא רצה למצוא תחבולה, איך אני תופר לגדליהו בן אחיקם תיק, שעל ידי התיק הזה יהיה לי צידוק בעיני העם לרציחתו. ולכן הוא עדיין לא מפרסם. עד שיהיה לי איזושהי סיבה מוצדקת כביכול למה רצחתי אותו, רק אז אני אפרסם את הדברים ואז אני גם אקבל גיבוי מן העם על המעשה שעשיתי. והנה, פה יש לו צידוק כביכול, צידוק מוסרי בעיני העם, למה להרוג את גדליהו בן אחיקם, כפי שנראה בפסוקים הבאים.
ויבואו אנשים משכם, משילה ומשומרון, שמונים איש מגולחי זקן וקרועי בגדים ומתגודדים, ומנחה ולבונה בידם להביא בית השם. הם נסעו מביתם כדי להביא מנחה, להביא לבונה לבית השם. אבל בדרך נמסרה להם הידיעה המרה שבית המקדש נחרב. ולכן הם החלו לגלח זקנם, לקרוע בגדיהם, להתגודד. סוג של הוצאת דם, שריטה שעושים בעצמם. והדבר הזה היה לאות אבל וצער שלא זכינו עכשיו לבוא להקריב בבית המקדש, כי הנה כעת בית המקדש נחרב.
עכשיו מה הוא רוצה בעצם פה להרוויח? מסביר המלבי"ם, רצה ישמעאל בן נתניה... אולי בואו רגע נקרא עוד פסוק ושניים ואז ניתן את ההסבר. ויצא ישמעאל בן נתניה לקראתם מן המצפה, הולך הלוך ובוכה. ויהי כפגוש אותם ויאמר אליהם, בואו אל גדליהו בן אחיקם. ויהי כבואם אל תוך העיר, וישחטם ישמעאל בן נתניה אל תוך הבור, הוא והאנשים אשר איתו.
מה קרה כאן בעצם? הוא פה יצר לעצמו סיפור כיסוי על הריגתו של גדליה בן אחיקם. הוא רצה שיתפרסם שגדליהו ציווה להרוג את האנשים האלה, למה? כיוון שהאנשים האלה מתאבלים על שריפת בית המקדש. מה הוא רצה להרוויח בזה? שהוא רצה שכל מי שישמע מהסיפור הזה יבין שנבוכדנאצר ציווה את גדליהו להרוג את כל המתאבל על חורבנה של ירושלים. הסיבה לכך, אם אתה מתאבל על חורבנה של ירושלים, אתה בעצם מתנגד לי, נבוכדנאצר. אתה בעצם אומר שמה שעשיתי הוא דבר לא נכון. על זה אתה חייב מיתה.
ולכן גדליהו בן אחיקם הרג אותם. למה? כי הוא הרי מינוי של נבוכדנאצר, וכואב לו שהוא רואה אנשים מתאבלים על חורבן בית המקדש, זה פגיעה בבוס שלו, לנבוכדנאצר, ולכן הלך גדליהו בן אחיקם והרג אותם. זה היה סיפור הכיסוי שרצה להמציא ישמעאל בן נתניהו, ועל ידי זה הוא יוכל לתת צידוק למעשה שלו, למה הוא הרג את גדליה בן אחיקם. כי גדליה בן אחיקם הרג 80 איש חפים מפשע, רק בגלל שהתאבלו על ירושלים.
ולכן כאשר הם מתקרבים, ויצא ישמעאל לקראתם הולך ובוכה. על מה הולך ובוכה? כביכול הוא מתאונן ובוכה, איזה פקודה נוראה נתן לי גדליהו בן אחיקם להרוג את האנשים המסכנים האלה. כביכול אני בוכה על הפקודה הזאת, אני לא רוצה את זה, אבל מה אעשה שגדליהו בן אחיקם שלח אותי להרוג אותם, כי הם מתאבלים על חורבן בית המקדש, וזה לא מתאים לבוס שלו לנבוכדנאצר. ויאמר אליהם בואו אל גדליהו. מה הכוונה כאן? הוא רצה שהם יחשבו שהם נהרגים בפקודתו של גדליהו. וכאשר הם יכנסו לתוך העיר, שם הוא יהרוג אותם, כביכול על פי הוראה של גדליהו.
ועשרה אנשים נמצאו בם, ויאמרו אל ישמעאל, אל תמיתנו, כי יש לנו מטמונים בשדה, חיטים ושעורים ושמן ודבש. ויחדל ולא המיתם בתוך אחיהם. היו שמה עשרה אנשים, שהם חשבו שגדליה ציווה להרוג אותם באמת על זה שהם הולכים לבית המקדש, והם אמרו לו אל תמיתנו כי יש לנו מטמונים בשדה. זאת אומרת, יש לנו אפשרות לשחד את גדליה בן אחיקם, לתת לו מהמטמונים שיש לנו בשדה. עכשיו, הוא רצה בזה בעצם להטיל אימה על העם שנותר כאן, שהם יחשבו שהנה אתם רואים, גדליהו בן אחיקם הורג את כל המתאבלים על ירושלים. ואז כולם ישמחו בזה שהוא הרג את גדליה בן אחיקם.
והבור אשר השליך שם ישמעאל את כל פגרי האנשים אשר הכה ביד גדליהו, הוא אשר עשה המלך אסא מפני בעשא מלך ישראל, אותו מילא ישמעאל בן נתניהו חללים. כתוב פה הבור אשר השליך שם ישמעאל את כל פגרי האנשים אשר הכה ביד גדליהו. מה פירוש אשר הכה ביד גדליהו? הוא אמר להם, אני מכה אתכם בשליחות גדליהו. ככה הוא אמר להם. לכן זה נקרא אשר הכה ביד גדליהו.
חז"ל דורשים, מתוך שהיה לו לגדליהו בן אחיקם לחוש לעצתו של יוחנן בן קרח, שהזהיר אותו, ישמעאל בן נתניה דורש את נפשך, והוא לא שמע, מעלה עליו הכתוב כאילו הוא הרג אותם. אם היית שומע לו, ומבצע סיכול ממוקד, והורג את ישמעאל, 80 איש הללו היו חיים. אתה גדליהו היית חי. כל העם היושב בציון היה ממשיך לשבת בה. בגלל כל... בגלל מה קרה כל הסיפור הזה? בגלל שאתה לא היית מוכן להקשיב ולשמוע, ועוד האשמת אותו שהוא בודה שקרים.
אז הוא אומר לך, הוא אשר עשה המלך אסא מפני בעשא מלך ישראל, אותו מילא ישמעאל בן נתניהו חללים. בא ומספר לך, בוא תראה מה החטא גורם. אנחנו רואים שבעשא כתוב עליו שהוא בנה את הרמה, לבלתי תת יוצא ובא לאסא מלך יהודה. דהיינו שעל ידי זה לא יעלו אנשים לרגל. ועיקר העלייה לרגל הייתה דרך המצפה, כמו שכתוב כי פח הייתם למצפה. ושם עמדו הצבאות של אסא, להגן על העולים לרגל, ולהציל אותם מהגדודים של בעשא, שבעשא התנגד לעלייה לרגל.
מה הוא עשה אז באותה תקופה? הוא עשה בור גדול, שבבור הזה הוא הכין מים. המים האלו נועדו לצבא שלו. היו חייבים בור לצורך ריכוז המים ואיסופם. אסא. והבור הזה נעשה לעזור לאלה שהולכים לבית השם. ועכשיו בוא תראה שהבור הזה נהיה מקום קבר לחללים שהולכים לבית השם. זה מקום שהיה אמור לתת חיות, והנה בוא תראה ישמעאל בן נתניה מה השתמש עם הבור הזה, להביא מיתה, ששמה הוא קבר את כל ההולכים בית השם.
וישב ישמעאל את כל שארית העם אשר במצפה, את בנות המלך ואת כל העם הנשארים במצפה, אשר הפקיד נבוזראדן רב טבחים את גדליהו בן אחיקם, וישבם ישמעאל בן נתניה וילך לעבור אל בני עמון. וישב את כל שארית העם אשר במצפה, זה אלה ששבו לארץ ישראל. ואת כל העם הנשארים, זה אלה שמלכתחילה היו בארץ ישראל, כן? את כולם הוא שובה ומביא תחת עולו.
וישמע יוחנן בן קרח וכל שרי החיילים אשר איתו את כל הרעה אשר עשה ישמעאל בן נתניה. ויקחו את כל האנשים וילכו להילחם עם ישמעאל בן נתניה, וימצאו אותו אל מים רבים אשר בגבעון. על בריכה של מים רבים שהייתה בגבעון.
ויהי כראות כל העם אשר את ישמעאל, את יוחנן בן קרח ואת כל שרי החיילים אשר איתו, וישמחו. ויסובו כל העם אשר שבה ישמעאל מן המצפה, וישובו וילכו אל יוחנן בן קרח. העם שישמעאל שבה, רואים את יוחנן בן קרח, שיוחנן בן קרח היה מאנשיהם. רואים אותו מתקרב, הם שמחים, או, הנה הגיע המושיע, הגואל. רצים אליו. ועל ידי זה הוא רוצה עכשיו לרדוף אחרי ישמעאל בן נתניה.
אבל ישמעאל בן נתניה נשאר עם קבוצת עילית של שמונה אנשים, והם דוהרים ובורחים וחוזרים אל מלך בני עמון. ניסיון ההפיכה של ישמעאל בן נתניה, ניסיון ההפיכה נכשל. אומנם בחלקו, כי הוא הרג את גדליה בן אחיקם, אבל הוא לא הצליח לתפוס את המלוכה. וישמעאל בן נתניה נמלט בשמונה אנשים מפני יוחנן וילך אל בני עמון.
ויקח יוחנן בן קרח וכל שרי החיילים אשר איתו את כל שארית העם אשר השיב מאת ישמעאל בן נתניה מן המצפה, אחר הכה את גדליה בן אחיקם, גברים אנשי המלחמה ונשים וטף וסריסים אשר השיב מגבעון. וילכו וישבו בגרות כמהם אשר אצל בית לחם, ללכת לבוא מצרים. יוחנן בן קרח לוקח את שרי החיילים אשר איתו, את שארית העם, את כולם לוקח יחד איתו, והם הולכים ויושבים בגרות כמהם.
הכוונה במקום שדוד נתן לכמהם. זוכרים מי היה כמהם? יפה מאוד. בנו של ברזילי הגלעדי, קראו לו כמהם. כאשר רצה דוד להיטיב לברזילי הגלעדי, על זה שהוא בא לסייע לו בבורחו מפני אבשלום בנו, אמר לו ברזילי הגלעדי, אני זקנתי ושבתי, לא אשמע עוד בקול שרים ושרות, לא אטעם את אשר אוכל, קפצה עליו זקנה, אומרים חז"ל. ולכן הוא אמר לו, אני לא אהנה מכל מה שאתה תביא לי. יש פה את בני כמהם, אתה רוצה להיטיב, תיטיב לו. וכך באמת היה, כך באמת הוא הסכים. המקום הזה איפה שגר כמהם, זה נקרא גרות כמהם. ושמה הוא הושיב אותם, דהיינו שהם ילכו ויגורו באותו מקום אצל בית לחם, ללכת לבוא מצרים. דהיינו מקום שקל יהיה ממנו לברוח מצרימה.
מפני הכשדים, כי יראו מפניהם, כי הכה ישמעאל בן נתניה את גדליהו בן אחיקם אשר הפקיד מלך בבל בארץ. זה היה מקום שקל היה ממנו לברוח מצרימה. למה לברוח מצרימה? כי חרב הכשדים מתנופפת מעל לראשנו. כשהכשדים יגלו שהרגו את המלך שנבוכדנאצר שם כאן מטעמם, הם יבואו לפה בחיל גדול, ואז אנחנו נסתבך איתם קשות. ולכן מפני הכשדים, אמרו להם לכו תשבו שמה ליד בית לחם, כדי שאם תהיה איזושהי בעיה, תוכלו ללכת לבוא מצרים.