ירמיהו פרק ל"ז. וימלך צדקיהו בן יאשיהו תחת כניהו בן יהויקים אשר המליך נבוכדראצר מלך בבל בארץ יהודה. פה אנחנו כבר קופצים שתי דורות קדימה, כי כניהו בן יהויקים מלך אחרי יהויקים ולאחריו מלך צדקיהו בן יאשיהו. ולא שמע הוא ועבדיו ועם הארץ אל דברי השם אשר דיבר ביד ירמיהו הנביא. דהיינו בדורו של יהויקים העם היו שומעים לדבר השם, רק המלך היה רשע כמו שהסברנו, דורו היה כשר והמלך רשע. אבל בדור של צדקיהו זה היה הפוך. לכן הוא אומר לך ולא שמע הוא ועבדיו ועם הארץ אל דברי השם. זאת אומרת העם לא שמע והמלך נמשך אחרי העם. אבל מצד עצמו צדקיהו היה מלך צדיק. אנחנו נראה בהמשך שצדקיהו עשה דברים שלא על פי הנביא, אבל בהנהגה שלו היה צדיק, לא היה עובד עבודה זרה וכדומה.
וישלח המלך צדקיהו את יהוכל בן שלמיה ואת צפניהו בן מעשיה הכהן אל ירמיהו הנביא לאמור התפלל נא בעדנו אל השם אלוהינו. הנביא פה בעצם מספר לנו שבאותו זמן היו שלוש סיבות עיקריות שהיה ראוי שבגללם ישתנה מצבם של ישראל לטובה. א', המלך שולח אל הנביא שיתפלל בעדם. עצם זה שהמלך מבקש ישועה מאת השם, זה עצמה סיבה לבטל את הגזרות הרעות, כמו שראינו שאחאב נכנע והשם אומר לאליהו הראית כי נכנע אחאב לפניי? זה סיבה לבטל את הגזרה הרעה. וירמיהו בא ויוצא בתוך העם ולא נתנו אותו בית הכלא. סיבה נוספת, ירמיהו הרי בזמן יהויקים היה כלוא, והנה כעת הוציאו אותו מן הכלא. עוד סיבה שהשם ירחם עליהם, כי בזה הם מראים אנחנו מקבלים את נבואותיך, מוכנים לשמוע למה שאתה אומר בשם השם. וחיל פרעה יצא ממצרים וישמעו הכשדים הצרים על ירושלים את שמעם ויעלו מעל ירושלים. חיל פרעה יוצאים ממצרים כדי לעזור לצדקיהו, וישמעו הכשדים. הכשדים שצרים על ירושלים שמעו את הדבר הזה ויעלו מעל ירושלים. זאת אומרת הם לא שבו לבבל אלא הסתלקו מהמצור, כי הם פחדו שיבואו עליהם המצרים יבואו עליהם מבחוץ ואז יוצא שהמלחמה עליהם פנים ואחור. מצרים מאחור, ישראל מירושלים מבפנים, ואז הם בעצם בתנועה של מלקחיים הם יקיפו אותם ויכתרו אותם. ולכן הם עלו כדי ללכת לקראת חיל פרעה ועל מנת לעשות איתו מלחמה. זאת סיבה שלישית שאז היה ראוי שישתנה עניינם לטובה, כי הנה מתחיל פה איזה שהוא מהפך, המצרים באים לסייע לנו.
ויהי דבר השם אל ירמיהו הנביא לאמור. כה אמר השם אלוהי ישראל כה תאמרו אל מלך יהודה השולח אתכם אליי לדורשני, הכוונה לצדקיהו, הנה חיל פרעה היוצא לכם לעזרה שב לארצו מצרים. אתה סומך על חיל פרעה? אתה בונה על כך שזאת סיבה למה עכשיו לא תבוא הרעה? אומר לו אדוני, חיל פרעה לא ילחם עם נבוכדנאצר. חיל פרעה ישוב למצרים. אומר לו ושלא תחשוב שאולי הכשדים יחזרו לארצם כיוון שהם כבר לא צרים עלינו, מגיד לו טוב, בואו נלך הביתה. ושבו הכשדים ונלחמו על העיר הזאת ולכדוה ושרפוה באש. אומר לו תדע לך, הם עכשיו באופן מיידי, ברגע שחיל פרעה ישוב לארצו, ממילא הכשדים ישובו למצור. הם באים לכאן להמשיך את המצור, קח בחשבון שזה לא הפסקה, זה לא מצב שבו הסכנה נגמרה, אלא היא חוזרת על עצמה כמו שהיה קודם, ואני גם מודיע לך מה יקרה, הם ילחמו על העיר, הם ילכדו אותה וישרפו אותה באש.
כה אמר השם אל תשיאו נפשותיכם לאמור הלוך ילכו מעלינו הכשדים כי לא ילכו. זאת אומרת אל תשכנעו את עצמכם ותרגיעו את עצמכם לאמור הלוך ילכו מעלינו הכשדים. הכשדים ילכו מעלינו. אומר להם תדעו לכם לא ילכו. הכשדים יישארו כאן ואתם אין לכם עצה וגבורה כנגדם. אני מודיע לכם את זה כדי שלא תתלו איזה שהם תקוות שווא, הנה נגמר המצור. כי אם הכיתם כל חיל כשדים הנלחמים איתכם ונשארו בם אנשים מדוקרים איש באוהלו יקומו ושרפו את העיר הזאת באש. תראו איזה דבר קשה אומר להם. הוא אומר להם אפילו אם הייתם מכים אותם שכולם היו מתים ומהכשדים לא היו נותרים אלא רק פצועים מדוקרים, אנשים עם כדורי עופרת בחזה, האנשים האלה יקומו, אפילו אם יהיו איש באוהלו, אפילו לא יהיו קרובים לירושלים, רחוק מירושלים, הם ישרפו את העיר באש. זאת אומרת כביכול גם הפגרים המתים של הכשדים ימלאו בסוף את שליחות השם, כי גזרת השם שהעיר תשרף. גזרת השם שהעם יצא בגלות. ולכן שלא תרגיעו את עצמכם, לא תגידו אולי נילחם בהם. אין, תפגיז את כולם, מתים הם יבואו וישרפו את העיר. זה כביכול זה לצורך הפלגת המליצה, כביכול בדרך גוזמה, בא ואומר לך אין שום סיכוי ואין שום עצה כי זו גזרת השם.
והיה בהעלות חיל הכשדים מעל ירושלים מפני חיל פרעה. ויצא ירמיהו מירושלים ללכת ארץ בנימין לחליק משם בתוך העם. ירמיהו רצה לחלוק את עצמו מאנשי ירושלים ולהיות בארץ בנימין, ואז הוא יצא בתוך העם כדי שלא ירגישו בו. ויהי הוא בשער בנימין ושם בעל פקידות ושמו יראייה בן שלמיה בן חנניה ויתפוס את ירמיהו הנביא לאמור אל הכשדים אתה נופל. הכשדים היו עדיין בארץ יהודה. ופתאום תופס אותו שם בעל פקידות, הכוונה פקיד, נושא משרה, קראו לו יראייה בן שלמיה בן חנניה, והוא עכשיו מאשים את ירמיהו אל הכשדים אתה נופל. מה זאת אומרת אל הכשדים אתה נופל? אתה ירמיהו כל הזמן רק מודיע לנו שעתידה ירושלים ליפול ולהיכבש, ועכשיו מתברר לי למה אתה עושה את זה כל הזמן. כי אתה גייס חמישי בתוכנו, ואתה עכשיו הולך לכשדים כדי להעביר להם מסרים איך יכבשו את העיר ומה יעשו, אל הכשדים אתה נופל. ויאמר ירמיהו שקר אינני נופל על הכשדים. ולא שמע אליו ויתפוס יראייה בירמיהו ויביאהו אל השרים. ויקצפו השרים על ירמיהו והיכו אותו ונתנו אותו בית האסור בית יהונתן הסופר כי אותו עשו לבית הכלא. שמו אותו בבית כלא זמני שעשו בביתו של יהונתן הסופר. כנראה שמו סורגים מסביב, עשו מזה בית כלא.
כי בא ירמיהו אל בית הבור ואל החנויות וישב שם ירמיהו ימים רבים. הכוונה באותו אזור, באותו מקום ששם כלאו אותו, היה שם חנויות ובית הבור. וישלח המלך צדקיהו וייקחהו וישאלהו המלך בביתו בסתר ויאמר היש דבר מאת השם? ויאמר ירמיהו יש. ויאמר ביד מלך בבל תינתן. תראו מה זה, זה דבר מדהים. הוא כולא אותו, הוא מעניש אותו, הוא לא מעוניין שהוא ימסור את הנבואות שלו, אבל הולך אליו בהסתר. תגידי מה, מה השם אומר? אתם מבינים? מצד אחד הוא נותן אמונה שלמה בנבואות שלו, ומצד שני הוא לא רוצה שהוא יפיץ את הנבואה הזאת. למה? זה פוגע לי במלכות. זה מרפה את לבב העם. שואל אותו היש דבר השם? הכוונה אם יש איזה דבר חדש. זה שהעיר תישרף וזה שהמקום ייכבש, זה אנחנו כבר שמענו. אומר לו יש דבר חדש. מה הדבר החדש? הנבואה שאתה ביד מלך בבל תינתן. לא רק העיר תימסר ותישרף, אלא אתה תימסר ביד הבבלים. זה לפני הנבואה לעיל בפרק ל"ד ובפרק ל"ב ששמה ראינו שהוא כבר מסר את הנבואה הזאת. פה המקום שנמסרה הנבואה. זה לא על פי סדר, ירמיהו לא חובר על פי הסדר. וזה בעת הזאת היה דבר חדש.
מי זה יראייה בן שלמיה בן חנניה? מי זה הבן אדם הזה שתופס אותו ואומר לו אתה הולך אל הכשדים? אומרים חז"ל, חנניה, מאיפה מוכר לנו השם חנניה? נביא שקר, נו. חנניה בן עזור. ואם אנחנו זוכרים, כאשר נשלח הנביא לנבא לירבעם בן נבט ולהגיד לו על המזבח שבו אתה מקריב, תדע לך פה ישרפו עצמות אדם, את הכהנים שמקריבים ואת עצמותיך, את כולם ישרפו פה על המזבח הזה. הנה מלך קם יהיה שמו יאשיהו והוא יבער את העבודה זרה ויוציא מהקברים את כל הכהנים שזובחים על גבי המזבחות וישרפו אותם. ככה מובא בחז"ל, ככה הוא אמר לו. ושמה מובא שחנניה בן עזור שמה היה נביא שקר, והוא קרא לנביא אליו הביתה, נתן לו לאכול, נתן לו לשתות. היה אסור לנביא לעשות את זה כי השם אסר את זה עליו. זה היה עידו הנביא. השם אסר את זה עליו ובכל אופן הוא הלך. ואז הוא מקבל נבואה מאת השם, הנבואה ניתנה לנביא השקר, לחנניה בן עזור, והנביא הזה בא ואומר לו תדע לך שככה אמר השם, כיוון שאתה אכלת בעיר שאמרתי לך לא לאכול שם וחזרת דרך מקום שאסור לך לחזור, לכן אתה בלכתך מכאן תיטרף. וככה היה, הוא נטרף בידי אריה. לאחר מכן אנחנו מוצאים שצדקיה בן כנענה מוצאים שהוא עשה לו קרני ברזל. ושמה מובא שעם הקרניים האלה הוא אמר באלה תנגח את ארם. ומה ירמיהו אמר לו? ומה אומר והכלים ישובו בית השם. כלי בית המקדש שלקח מלך בבל עוד שנתיים ישובו. מה אמר ירמיהו? אמן כן יעשה השם. אומרים חז"ל היה אסור לו לומר את זה. למה? כי הוא בעצם מחניף לנביא השקר, כביכול אומר לו הלוואי, יהי רצון שככה יהיה. בוא אנחנו רואים שהוא לא נהג כהוגן. אומרים חז"ל שבגלל זה הוא נפל בידו של יראייה בן שלמיה בן חנניה. כי חנניה בן עזור מסר מסר לבנים שלו הבאים אחריו, מה שאתם יכולים לבטל את דבריו של ירמיה והבאים אחריו תעשו. מה שאתם יכולים לנגח את הנביאים תעשו. ולכן הוא פה מצא הזדמנות לבוא ולהילחם כנגד ירמיהו. מה? וטופל עליו אשמה אל הכשדים אתה נופל.
למה הוא רצה לצאת? יש בזה דעה בחז"ל שהוא רצה ללכת לקנות את השדה. אם אנחנו זוכרים לעיל השם אמר לו שילך יקנה את השדה של חנמאל בן שלום. לצורך זה היה צריך ללכת לחלוק בירושה, היה צריך לצאת מחוץ לעיר. ומה בעצם הייתה התוכנית? חז"ל אומרים שהשם כביכול לא רצה שירמיהו יהיה בתוך העיר ועל ידי זה ילמד זכות על העם או על ידי זה ימנע את הרעה. מה עשה השם? פיתה אותו כביכול שיצא מחוץ לעיר בגלל העניין של השדה או לחלוק בירושה, ואז כשהוא היה מחוץ לעיר אז נכבשה העיר. ואז אומר ירמיהו שהייתי פתי שהסכמתי לצאת, אם הייתי נשאר בעיר אולי השם היה מרחם על העיר. אבל השם כביכול גרם מאיזה סיבה שתהיה על מנת שהוא ירצה לצאת מן העיר. אבל בפשטות, בפשטות זה היה במעשה אחר, כי במעשה הזה אנחנו רואים שהחזירו אותו בחזרה אל העיר ושמו אותו בבית הכלא. ויאמר ירמיהו אל המלך צדקיהו מה חטאתי לך ולעבדיך ולעם הזה כי נתתם אותי אל בית הכלא? איזה עוון עשיתי? מה, מה עשיתי שלא כהוגן? ואיה נביאיכם אשר ניבאו לכם לאמור לא יבוא מלך בבל עליכם ועל הארץ הזאת? לא מקובל עליכם מה שאני אומר? אתה מאמין לדברי נביאיכם? איפה הם הנביאים האלה? הם הרי אמרו לא יבוא מלך בבל, אני אמרתי שהוא יבוא. דברי מי נתקיימו? דבריי. ועתה שמע נא אדוני המלך תיפול נא תחינתי לפניך ואל תשיבני בית יהונתן הסופר ולא אמות שם. אל תחזיר אותי בחזרה אל בית הכלא שלא אמות שם. לכן אני בא ומבקש ומתחנן לפניך, תיפול תחינתי לפניך. ויצווה המלך צדקיהו ויפקידו את ירמיהו בחצר המטרה ונתון לו כיכר לחם ליום מחוץ האופים עד תום כל הלחם מן העיר וישב ירמיהו בחצר המטרה. נתן לו כיכר לחם מחוץ האופים, הכוונה מחוץ למה שהיו אופים לעם, נתן לו במיוחד לו עצמו, עד תום כל הלחם מן העיר. עד שנגמר והיה מצב של רעב שלא היה יותר לחם. והיה כלוא שם בחצר המטרה. אותו מקום שנקרא חצר המטרה שם הוא נותר כלוא. זאת אומרת שכנראה המקום הזה היה טוב יותר מהמקום שהיה כלוא בו קודם לכן, בית יהונתן הסופר.