ירמיהו פרק ל"ה. הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת השם, בימי יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה לאמור. הלוך אל בית הרכבים, זה לא מוסך, בית הרכבים זה משפחה, משפחת רכב. הלוך אל בית הרכבים ודיברת אותם והביאותם בית השם אל אחת הלשכות והשקית אותם יין. תביא אותם אל בית השם, אל אחת הלשכות שבבית השם, תשקה אותם יין. ואקח את יאזניה בן ירמיהו בן חבצניה ואת אחיו ואת כל בניו ואת כל בית הרכבים. ואביא אותם בית השם אל לשכת בני חנן בן יגדליהו איש האלוקים אשר אצל לשכת השרים אשר ממעל ללשכת מעשיהו בן שלום שומר הסף. מביא אותם לאחת מהלשכות שהייתה בבית השם. ואתן לפני בני בית הרכבים גביעים מלאים יין וכוסות ואומר אליהם שתו יין. השם מצווה אותו, תביא אותם, תשקה אותם יין. זה עדיין תמוה לחלוטין, לא מבינים מה העניין.
ויאמרו לא נשתה, לא נשתה יין, כי יונדב בן רכב אבינו ציווה עלינו לאמור לא תשתו יין אתם ובניכם עד עולם. אבא שלנו נתן לנו הוראה ברורה, אל תשתו יין אתם ובניכם עד עולם. ולא רק זה, ובית לא תבנו, וזרע לא תזרעו, וכרם לא תטעו, ולא יהיה לכם, כי באוהלים תשבו כל ימיכם למען תחיו ימים רבים על פני האדמה אשר אתם גרים שם. אבא שלנו לא רק ציווה אותנו לא לשתות יין, הוא הזהיר אותנו גם כן לא לבנות בית, לא לזרוע שדה וכרם, אלא מה? לשבת באוהלים כל ימיכם. הוא גם אמר לנו למה, למען תחיו ימים רבים על פני האדמה אשר אתם גרים שם.
אז הוא אמר להם ולא יהיה לכם, מה פירוש לא תבנו וזרע לא תזרעו וכרם לא תטעו ולא יהיה לכם? פירושו של דבר, אל תגיד טוב, אני לא אבנה בית, אני לא אטע כרם ולא אזרע שדה, אבל אני אקנה. אני אקנה בית בנוי, שדה נטועה וזרועה, לא, ולא יהיה לכם. כי אם באוהלים. מה היתרון של אוהלים? הוא נייד. הוא נייד, אפשר להעתיק אותו בקלות ממקום למקום. מה הסיבה? למען תחיו ימים רבים על פני האדמה. אומר המצודות דוד, אני אקריא לכם מה הסיבה. אומר המצודות דוד, כי בית ושדה וכרם יש בהם סיבה המעכבת את האדם במקום שהם. מי שיש לו פה בית, לא עוזב כאן את המקום בקלות. מי שיש לו פה שדה או כרם, לא עוזב את המקום בקלות. ולפעמים יאבד עם אנשי המקום ההוא. תבוא איזה צרה, הוא לא יכול, הוא מחובר כאן לקרקע, הוא לא יכול לעזוב, יאבד עם אנשי המקום ההוא. אבל היושב באוהלים ואין לו שדה וכרם, בקל יוכל להעתיק ממקום למקום.
להבין את זה טוב, אספר לכם מעשה שהיה. סיפר הרב שך, זכר צדיק וקדוש לברכה, זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל. אומר הרב שך, כשאני למדתי בישיבה, הרב שך היה מהמצוינים שבישיבה, אם לא המצוין שבהם. ואז מקובל היה אצל האשכנזים בחוץ לארץ באירופה, שאת התלמידים המצוינים הם היו מתחתנים עם, היו באים אנשים גבירים, בעלי ממון רב, והם היו מבקשים מראש הישיבה, תן לי את בחיר הישיבה, אני רוצה בשביל הבת שלי ואני מוכן לשלם. עד היום אצל האשכנזים הנושא של שידוכים כרוך הרבה בכסף. זאת אומרת שכפי, כפי מה שמשלמים ככה מקבלים. אצלנו הספרדים זה לא, זה לא בנוי ככה. מישהי פעם סיפרה לאמא שלי, היא אמרה לה שיש לה חתן מאוד מאוד מאוד מיוחד, אבל היא אומרת לה הוא עלה לי 100 אלף דולר. אשכנזייה חסידה, מקרית צאנז. בכל אופן, ככה היה מקובל אצלם. והגביר שהוא משלם, הוא בעצם, זה נועד למטרה, המטרה היא חיובית. המטרה היא שהאדם הזה, הבחור שעכשיו מתחתן, שלא יהיה לו שום עניינים ושום עיסוקים בפרנסה, בטרדות, שהוא עכשיו, הוא היה מקובל, היה אומר לו אתה 10 שנים או 15 שנה על שולחני. לא מעסיק אותך שום ענייני פרנסה, שום טרדה, שום בנקים, הכל עלי. אתה שב אך ורק תלמד. ובאמת ככה היו גדלים הרבה, היו צומחים הרבה גדולי תורה. הרבה גדולי תורה היו צומחים בדרך הזאת, כי הוא לא היה צריך להשקיע עצמו בכלום. עכשיו מלכתחילה הוא לקח מישהו עם פוטנציאל גדול, וכך ממילא היו צומחים להרבה אנשים גדולים ובאמת התורה גדלה ורבתה בדרך הזאת.
אומר הרב שך, אני הציעו לי איזה שהוא שידוך, אבל לאבא שלה לא היה כסף. עכשיו הרב שך כידוע לכולנו היה צדיק עצום, ומה עניין אותו? לא עניין אותו כסף. והיו הרבה כאלה שמלכתחילה צדיקים שלא חיפשו אחת עם כסף. למה? כי הם אמרו אם אני אקח אחת עם כסף, זה אחת שההרגלים שלה הם ברמה. היא חיה כל ימיה בסטייל. לא בשבילה למסור נפש על תורה. לא בשבילה לחיות חיי דוחק ועניות, העיקר שהבעל יעסוק בתורה. אז ממילא יצא שכרו בהפסדו. והרבה פעמים היו נוצרים מצבים כאלה שפתאום האבא יורד מנכסיו, לא היה מסוגל להחזיק אותה ואותו, ואז ההוא נשאר עם האישה שהיא התרגלה לחיי רווחה, והיא כל הזמן עכשיו מנדנדת לבעלה, לך תעבוד, לך תחפש לך משהו, לך תזה, במקום שיעסוק בתורה ויגדל להיות גדול בישראל, הוא מתחיל לחפש לו איזה שהם עיסוקים. הרב שך אומר שהוא השתדך עם אישה שאבא שלה לא היה עשיר גדול. הרב שך אומר שלושה ימים אחרי האירוסין התביישתי להראות פניי בישיבה. השאלה הראשונה שהיו שואלים בחור אחרי שהוא התארס, מה קיבלת? יש אצל האשכנזים ביטוי שנקרא סידור מלא. סידור מלא זה לא סידור עם כל התפילות. אלא הכוונה קיבל דירה, קיבל זה, הוא מסודר. סידור מלא. אומר הרב שך, אני שלושה ימים התביישתי להראות פניי בישיבה שלא ישאלו אותי מה קיבלת. ואומר וחבריי, הוא אומר כי לא קיבלתי באמת מאומה. הוא אומר, או כמו שאצל האשכנזים מקובל לומר, קיבלתי קדחת. ואצל, חלילה וחס, לא על אשתו, כן? אלא מבחינה כלכלית. והוא אומר החברים שלי, זה קיבל בית, ההוא קיבל שדה, זה קיבל ככה, זה קיבל, כל אחד קיבל נכסים.
חלפה תקופה לא ארוכה, פרצה מלחמת העולם השנייה. אני ואשתי חיינו, איפה הם חיו? זה פלא פלאים, איזה עניות נוראה. לחמיו היה דירת חדר, את דירת החדר חצו לשניים עם דיקט, וחצי מזה ישן הרב שך ואשתו, החצי השני ישנו חמיו וחמותו. אתם מבינים מה זה, באיזה עניות מדובר. אין לשער ולתאר. זה לא כמו היום אומרים טוב, אין לו הרבה כסף, יש לו רק דירת שלושה חדרים, אין לו שישה. לא, עכשיו מדובר בבן אדם שעם דיקט חצו את זה ושם הוא ישן. פרצה מלחמה, התחילו רוחות מלחמה מנשבות, אנשים הבינו שזה סכנה להישאר כאן, והחרב מתהפכת מעל לראשם, והטבעת מתהדקת סביב צווארם. אומר הבנו שפה זה מסוכן, אז אני ואשתי צררנו את כל מה שהיה לנו, ואת הכל ניתן היה להכניס בתוך מזוודה אחת, עלינו על הרכבת הראשונה ועזבנו שם את המקום. החברים שלי, היה להם נכסים. הם לא יכלו לעזוב. יש לו בית, יש לו זה, מה, אז מה אתה עושה? אז מה אתה מוסר נפשך על זה? לא, תשמע, השם יעזור, זה רק מלחמה, זה זמני, זה יעבור, זה זה. אומר והם, השם ירחם, לא נשאר מהם אף אחד. כולם בא הצורר הנאצי והשם ירחם. אומר ומי שניצלתי הייתי אני. אומר, ככה הוא אמר אז לתלמידים שלו בישיבה. אמר לתלמידים שלו בישיבה, הוא אמר להם, אתם תגידו, אתם חושבים שזה מסתכלים כמה קיבלתי ויש אחד לא רוצה להתחתן, למה? כי לא נתנו לו כפי מעלתו או כפי מה שהוא חושב ומעריך את עצמו. הוא אמר להם הכל שטויות והבלים. אומר הנה תראו היום ברוך השם לא חסר לי מאומה. לא חסר לי מאומה. אתם יודעים שדרך הרב שך, דרך הרב שך התגלגלו מיליונים. מיליונים. מיליונים של דולרים התגלגלו דרך הרב שך. והוא אגורה לא היה נוטל. ואחרי מותו סיפר הרב ברגמן, שהוא ראש כולל הרשב"י, שהוא החתן שלו, החתן המובחר שלו. הוא אמר שאף פעם הרב שך לא נתן לו דולר אחד מתוך כל אותם מיליונים שעברו דרכו. אומר אני יודע שהוא נתן למאות ישיבות. אני דולר אחד לא קיבלתי, שלא יהיה חס ושלום איזה שהוא נדנוד או איזה שהיא לזות שפתיים שמישהו יאמר הרב שך נותן לחתן שלו. מביאים לו כסף, אה, נתן את זה לחתן שלו. פעם היה איזה עשיר אחד שידע את זה, ובא לרב שך ואומר לו, הרב שך, אני רוצה לתת לך סכום גדול, זה היה נגיד 100 אלף דולר, ואמר לו אני רוצה שהרב ייתן מזה אבל 10 אחוזים לחתן שלו לזה. הרב שך לקח את הכסף, החזיר לו בחזרה, אומר לו אתה רוצה, תחלק איך שאתה רוצה. מה שאתה נותן לי, תשאיר את זה כפי שיקול דעתי שאני אחלק. הוא בעצם התכוון לרמוז לו, אתה רוצה לתת לחתן שלי, תיתן אתה באופן ישיר, שזה לא יעבור דרכי, שאז הבן אדם היה פיקח והוא הבין, לקח 10,000 דולר, 90,000 דולר נתן לרב שך, 10,000 דולר הלך נתן לרב ברגמן שיהיה לו באופן אישי שיוכל להחזיק את הכולל שלו. אנחנו רואים מה זה, באיזה, באיזה דרגה מדובר. מיליונים עברו דרכו ולא היה חסר לו כלום ולא היה צריך שום דבר. פעם רצו להחליף לו משקפיים, אמרו לו זה משקפיים שיעזרו וזה, אז הוא אמר להם רגע, זה משקפיים יקרות, מה, אין את זה לכל אחד, אני לא רוצה. לא, אמרו לו לא, זה משקפיים שיש את זה היום, זה כבר להרבה אנשים יש את זה, זה לא זה, ואתה חייב את זה בשביל ה... רק ככה הוא הסכים. בלי זה לא היה מוכן בשום אופן. הסטייפלר הרי עד סוף ימיו רצו לשים לו מזגן בבית. עד סוף ימיו לא הסכים. לא רצה מזגן. אמר זה הנאות העולם הזה. אמרו לו אבל בן אדם יכול יותר ללמוד. אז הוא אמר להם עכשיו בשבת מה אני אעשה? בשבת אין מזגן. אז יוצא שיום חול יהיה אצלי יותר מכובד משבת? לא הסכים, כי הוא אומר לא השתמש בחשמל בשבת הסטייפלר. אתם מבינים? אז מה, יום חול יהיה אצלי יותר קדוש משבת? בשום אופן לא היה מוכן. רב חיים קנייבסקי אומרים הפוך, שהוא גם משך שנים לא רצה מזגן, אחרי זה שמו לו מזגן והוא אמר אם הייתי יודע שאפשר ככה ללמוד יותר טוב עם מזגן, כבר לפני 20 שנה הייתי מסכים. ככה אמר להם רב חיים קנייבסקי.
אז זה מה שאנחנו, מה שאמר להם אביהם של בני רכב. הוא אמר להם אל תבנו בית, לא תזרעו זרע, אל תטעו כרמים, תהיו ניידים, תחיו באוהלים. יש בעיה, מיד עוזבים את המקום, ניצלתם את חייכם. למה לא לשתות יין? כי היין כידוע מביא לכל מיני דברים לא טובים, ולכן אמר להם תתרחקו מן היין. זה היום מה שנקרא כל המשקאות החריפים, בזמנם זה היה יין. ונשמע בקול יהונדב בן רכב אבינו לכל אשר ציוונו לבלתי שתות יין כל ימינו, אנחנו, נשינו, בנינו ובנותינו. איך נזיר עושה קידוש? נזיר הרי אסור לו לשתות יין ולהיטמא למתים. איך הוא עושה קידוש? על הפת, על הפת. ולבלתי בנות בתים לשבתנו, וכרם ושדה וזרע לא יהיה לנו. ונשב באוהלים, ונשמע ונעש ככל אשר ציוונו יונדב אבינו. ויהי בעלות נבוכדראצר מלך בבל אל הארץ, ונאמר בואו ונבוא ירושלים מפני חיל הכשדים ומפני חיל ארם, ונשב בירושלים. אמר כל מה שהוא ציווה אותנו עד עכשיו עשינו. אבל הם אומרים לו, בעניין בניית הבתים לא יכלנו לקיים את זה עד הסוף. למה? כי כשבא נבוכדראצר מלך בבל אל הארץ, כבר היה סכנה לשבת באוהלים מבחוץ, ואז אמרנו אין לנו ברירה, בואו ונבוא ירושלים מפני חיל הכשדים, כי פה זה כבר סכנת נפשות. ופה הם אומרים, פה אנחנו לא נחשבים כממרים פי אבינו. כי למה אבא אמר לנו לעשות את זה? למען תחיו. כמו שהסברנו קודם, כשאתה כבול לבית, זה יכול חס ושלום להיות מסוכן. אבל פה אומרים לו אדרבה, בזה שאנחנו עזבנו את האוהלים והגענו נכנסנו לתוך ירושלים כדי לגור בבתים, אין ברירה, בזה אדרבה מקיימים ציווי אבינו כי המטרה היא למען תחיו.
עד כאן חלק שלכאורה לא מובן. כל הדו-שיח הזה לא ברור לנו. מה זה תביא אותם לשם, תשקה אותם יין, מספרים לו סיפורים, אבא אמר לנו לא לשתות, אבא אמר לנו לא לבנות בתים. הביאור מתחיל מכאן. ויהי דבר השם אל ירמיהו לאמור, כה אמר השם צבאות אלוקי ישראל, הלוך ואמרת לאיש יהודה וליושבי ירושלים, הלוא תקחו מוסר לשמוע אל דבריי נאום השם. הוקם את דברי יהונדב בן רכב אשר ציווה את בניו לבלתי שתות יין, ולא שתו עד היום הזה, כי שמעו את מצוות אביהם. תראו כמה נפלא. אבא אומר והם עושים. ואנוכי דיברתי אליכם השכם ודבר ולא שמעתם אלי. איי, איזה תוכחה נוראה. הם, אבא אמר להם לא לשתות יין, לא לזה, זה לא קל, זה לא פשוט, לגור באוהלים, לא פשוט. והם שמעו לו. לא התחכמו, מה שאבא אומר ככה עושים. אבל אני דיברתי אליכם השכם ודבר ולא שמעתם אלי. ואשלח אליכם את כל עבדיי הנביאים השכם ושלוח לאמור, שובו נא איש מדרכו הרעה והיטיבו מעלליכם, ואל תלכו אחרי אלוהים אחרים לעובדם, ושבו אל האדמה אשר נתתי לכם ולאבותיכם, ולא הטיתם את אוזנכם ולא שמעתם אלי. אני לא ביקשתי מכם לגור באוהלים. תשבו באדמה, תטעו, רק תשמעו בקול השם. ואתם לא שמעתם אלי. כי הקימו בני יהונדב בן רכב את מצוות אביהם אשר ציוום, והעם הזה לא שמעו אלי. זה אבא ציווה ציווי והם שומעים כל כך. פה זה בורא עולם שמצווה ואתם לא שומעים.
לכן כה אמר השם אלוקי צבאות אלוקי ישראל, הנני מביא אל יהודה ואל כל יושבי ירושלים את כל הרעה אשר דיברתי עליהם. יען דיברתי אליהם ולא שמעו, ואקרא להם ולא ענו. ולבית הרכבים אמר ירמיהו, כה אמר השם צבאות אלוקי ישראל, יען אשר שמעתם על מצוות יהונדב אביכם, ותשמרו את כל מצוותיו, ותעשו ככל אשר ציווה אתכם. לכן כה אמר השם צבאות אלוקי ישראל, לא יכרת איש ליהונדב בן רכב עומד לפניי כל הימים. עומד לפניי הכוונה שיהיו יושבים בסנהדרין ומורים בדברי תורה. יש אומרים שיונדב בן רכב הם היו בני גרים. ושואלים הרי איך ייתכן עומד לפניי משמע משמש ומשרת בהיכל. איך ייתכן? אפילו ישראל לא נכנס לשמש, איך ייתכן שהם? אלא מה הכוונה שיהיו יושבים בסנהדרין ומורים בדברי תורה, זה הכוונה עומד לפניי כל הימים. וגם שבנותיהם יהיו נשואות לכהונה ומבני בניהם מקריבים על גבי המזבח. אבל לא, הכוונה בנותיהם, אם אשתו מתחתנת עם כהן, אז הנכד שלי משמש על גבי המזבח. אם אני ישראל לעולם לא יכול בני לשמש על גבי המזבח, אבל נכדי כן. אם הוא נכדי מבתי. יכול כן לשמש על גבי המזבח. אז זה הכוונה משמש לפניי כל הימים, תזכו לכך שבני בניכם יהיו כן משמשים לפניי בהיכל בבית המקדש.