אמור למלך ולגבירה השפילו שבו כי ירד מראשותיכם עטרת תפארתכם. אמור למלך ולגבירה מי אלה המלך והגבירה ומה המסר שיש לומר להם? רש"י מסביר כך גם כן מביא הרד"ק המלך והגבירה הם יהויכין ואימו. הם גלו ראשונים עם הגיבורים עם החרש והמסגר אז לכן אמור למלך ולגבירה. ופה אומר הרד"ק שאין הכוונה למישהו שיאמר להם. הוא לא אמר לך אתה תאמר למלך ולגבירה אלא הכוונה היא כביכול תעבירו למלך ולגבירה. כל מי שנמצא פה שיאמר להם זה הכוונה. תאמרו למלך ולגבירה ליהויכין ואימו תאמרו להם השפילו שבו. השפילו שבו הכוונה היא כמו שבו בשפל. אז אם ככה לא מובן השפילו זה מלשון מפעיל. זה כביכול אתה תשפיל מישהו אחר. אז הסבר אחד השפילו עצמכם. זה השפילו שבו. או אומר הרד"ק זה פועל יוצא כלפי מישהו אחר. על מי זה נאמר? על הכיסא. השפילו את כיסאכם ושבו לארץ. זה הכוונה השפילו. זה מפעיל ביחס למשהו אחר. ולמה? כי ירד מראשותיכם. מה פירוש מראשותיכם? הכוונה היא כמו ממלכותיכם. פירושו של דבר הראש הגדולה שהייתה לכם ירדה הושפלה הכל ירד. אומר יותר מזה גם בגלות שם לא נהגו בהם מנהג מלכים. לפעמים מגלים את המלך ונותנים לו איזה שהם פריבילגיות. אומר להם לא ירד מראשותיכם פירושו של דבר גם בגלות אתם תהיו בשפל כיוון שמראשותיכם הרשות שלכם מלשון ראש תושפל. והנה אתה רואה שאת יהויכין נתנו בבית הכלא כאחד העם. הנה למדת שבאמת ירדה גדולתם עד לשפל.
והמלבי"ם ממשיך באותו קו שהוא הסביר קודם שהקדוש ברוך הוא כאן מצווה למלך ולגבירה שישפילו עצמם לפני נבוכדנצר. והציווי הוא לקבל מלכותו כיוון שמשמיים המליכו אותו. ולכן הוא אומר להם השפילו שבו. שבו פירושו של דבר אל תילחמו. למה? כי ירד מראשותיכם. פירושו של דבר המלבי"ם מסביר כמו וישם מראשותיו. מראשותיו הכוונה היא דבר ששמים אותו מסביב לראש מה שמונח סביב הראש או אולי מה שהיום נקרא כרית. הדבר עליו אתם מניחים את ראשכם ירד. מה הכוונה? אומר המלבי"ם שהכוונה היא שהחלק שעליו נסמכתם בארץ החלק הזה כבר ירד ונחרב נמסר ביד הגויים. אז בדרך כלל כשיש מלך על מה הוא נשען? הוא נשען על חבלי הארץ שיש לו. זה עדיין מה שנותר לו. ואם החלק הזה גם נמסר ביד הגויים אז על מה יישען? על זה הוא אומר להם ירד מראשותיכם הכוונה היא אותו חלק שנסמכתם עליו ירד ונחרב. ועטרת תפארתכם גם היא ירדה. מה זה עטרת תפארתכם? אלה הם השרים והחשובים החרש והמסגר. אם ככה לא נותר מהם מאומה אז תשפילו עצמכם לפני נבוכדנצר.
ערי הנגב סוגרו ואין פותח. הוגלת יהודה כולה הוגלת שלומים. ערי הנגב סוגרו ואין פותח. ערי הנגב סוגרו הכוונה לפני אלה שבאים עליהם מהצפון סגורות. למה? מהפחד מפני אימת נבוכדנצר. כי נבוכדנצר בא מן הצפון. ואין פותח. אף אחד לא יפתח לאויב אשר יגיע. הוגלת יהודה יהודה כבר גלתה הוגלת יהודה כולה הוגלת שלומים. הוגלת שלומים פירושו של דבר יהויכין לא יילחם אומר רש"י אלא יצא לשלום ועל ידי זה יגלה אותו נבוכדנצר. עוד הסבר שלומים זה מלשון תשלום עוונם. כמו שאומר תרגום יונתן אתקבלו תשלמת חוביהון. פירושו של דבר הם כעת הוגלו והושלם עוונם. פירושו של דבר שילמו את מלוא המחיר על עוונותיהם.
הרד"ק מסביר שערי הנגב זה דרום הוא מדבר כאן על ערי יהודה. יהודה היא בדרום. חלק יהודה היה בדרום ארץ ישראל. וכאן הוא מזכיר בעצם על הגלות שלהם. הוגלת יהודה וערי הנגב סוגרו אלה הם הערים של יהודה. סוגרו ואין פותח. והוא מסביר הרי כבר הם גלו אז מה זה סוגרו? אומר הרד"ק הסוגרו שכתוב כאן הכוונה הוחרבו. אין יוצא ואין בא אין סוגר ואין פותח. זה הכוונה סוגרו הכתוב כאן. ופירושו של דבר סוגרו הכוונה אף אדם לא יכול להיכנס לשם. הארץ נחרבה. וכך תראה בישעיהו סוגר כל בית מבוא. פירושו של דבר שחורבן זה סוג של סגירה כי המקום הזה כבר לא ראוי ליישוב לא ראוי למגורים. והוגלת יהודה כולה אפילו שלא הוגלת כולה עד צדקיהו אומר הרד"ק אבל המלך הרי גלה. ואם המלך גלה אומר הרד"ק כאילו כולה גלתה. למה? כי שאר הגלות זה כבר עניין של זמן. ברגע שגלה המלך צדקיהו אז אנחנו כבר יודעים שגלה המלך יהויכין אנחנו כבר יודעים שבעצם יש כאן גלות מוחלטת ואם כן אפשר כבר להגדיר זאת הוגלת יהודה.
המלבי"ם מסביר שמה שמדברים כאן על ערי הנגב אומר המלבי"ם מדברים על ירושלים. ירושלים הייתה בצפון של ארץ יהודה. ומשם בא נבוכדנצר מצפון. אבל אומר המלבי"ם כאן מרמז הנביא למה שהיה באמצע המצור. באמצע המצור היה מצב שבו חיל פרעה יצא כדי לעזור ליהודה. חיל פרעה בא כדי לסייע לנו. ומה שקרה זה שנבוכדנצר הכשדים עלו מעל ירושלים כמו שנראה בהמשך בפרק ל"ז הם יצאו לקראת חיל פרעה. הרי כעת חיל פרעה בא לסייע אז הם יוצאים כדי להדוף אותו. ופרעה בא ממצרים זה בדרום ארץ ישראל. על זה הוא אומר ערי הנגב סוגרו. ערי הנגב סוגרו על ידי האויב שכבש אותם. וכבר הוגלת יהודה כולה כבש את כל ערי המבצר. וגם הוגלת שלומים פירושו הברית שלום שהייתה לכם עם נבוכדנצר גם היא גלתה מאיתכם. כי אם הלכת לגייס את פרעה כדי שיילחם כנגד נבוכדנצר אז אתה לא מקבל את מלכות נבוכדנצר. אתה בעצם יוזם התקפה כנגדו. ואז אם כן הוגלת שלומים בזה הברית שלומים שהיה לך עם נבוכדנצר שהיה מוכן להשאיר אותך אם היית מקבל מלכותו בשלום אם היית מוכן לכפוף צווארך בעול מלכות נבוכדנצר אז הדבר הזה הלך כעת והתבטל הוגלת שלומים על ידי שקראת לפרעה שיבוא ויסייע בידך. ואז יצא נבוכדנצר לקראת פרעה עכשיו צדקיהו שהוא לא יחזור יותר. דהיינו כעת נבוכדנצר יוצא לקראת פרעה וכנראה שם הוא כבר יכה אותו יכה פרעה את נבוכדנצר והיפטרנו ממנו. אבל הנביא כאן קצת מצנן את ההתלהבות. שאו עיניכם וראו הבאים מצפון. איה העדר ניתן לך צאן תפארתך.
שאו עיניכם הוא אומר להם תשאו עיניכם ותראו שבאים מצפון הוא בא שנית מצפון. חיל נבוכדנצר הם מצפון לארץ ישראל. הם באו אליכם. אל תחשבו שחיל פרעה מדרום ניצח את הקרב. אל תחשבו שהמלחמה כנגד נבוכדנצר הסתיימה. ועל זה הוא אומר איה העדר ניתן לך הרי נבוכדנצר כעת יבוא איתך חשבון יגיד לך איה העדר איפה השארית שהוא השאיר אחרי שהוא הגלה את יהויקים והוא נתן לך למלוך עליהם הוא ישאל אותך איפה הם הוא יבקש אותם כדי לראות האם אתה שמרת על הציווי שלו. אבל אתה הרי חושב לעצמך שנבוכדנצר הלך. אתה הרי חושב לעצמך שפרעה יכה אותו והיפטרנו מעולו. אומר הנביא שמחתך מוקדמת. שאו עיניכם וראו הבאים מצפון תראה את נבוכדנצר חוזר. ואז הוא ישאל שאלות קשות. איה העדר ניתן לך צאן תפארתך.
מה תאמרי כי יפקוד עלייך ואת לימדת אותם עלייך אלופים לראש הלוא חבלים יאחזוך כמו אשת לידה. מה תאמרי כי יפקוד עלייך. אנחנו נסביר לפי המלבי"ם. מה תאמרי כי יפקוד עלייך זה חוזר על נבוכדנצר כמו שהסברנו. מה תאמרי כאשר נבוכדנצר יפקוד עלייך וישאל אותך איה העדר ניתן לך? פירושו של דבר למה מרדת בי ולקחת את כל העדר שהפקדתי בידך אלה אשר נותרו כאן הפקדתי בידך שתשמור עליהם עד שובי ואתה כעת מורד בי? מה תאמרי? הרי כתוב וידבר איתו משפטים. כתוב שהוא בא בתביעה כנגדו נבוכדנצר. מה תאמרי? הלוא את לימדת אותם אלופים עלייך פירושו של דבר אתה הרי נשבעת לו שלא תמרוד בו. צדקיהו נשבע לנבוכדנצר שהוא לא ימרוד בו. וקיבלת את מלכותו עליך. מה תגיד כשהוא יפקוד אותך למשפט? הלוא חבלים יאחזוך. חבלים הכוונה היא רוצה להגיד יהיה לך פחד נורא כמו חבלי לידה. חבלים יאחזוך ואיזה חבלים הוא מתאר מפורש כמו אשת לידה כמו אישה היושבת על המשבר לפני לידה. הלוא אז כאשר יבוא נבוכדנצר ויתבע את הפיקדון שלו בחזרה יאחז אותך פחד נורא.
רש"י לעומת זאת וכך אולי קצת בשונה הרד"ק רש"י אומר מה תאמרי כי יפקוד עלייך לא חוזר על נבוכדנצר אלא על הקדוש ברוך הוא. מה תאמרי כי יפקוד עלייך? דהיינו מה תגידו כנסת ישראל כאשר הקדוש ברוך הוא יפקוד עלייך? דהיינו כאשר השם יתבע מכם את קיום התורה את קיום המצוות האם עשיתם רצונו? ואת לימדת אותם עלייך אלופים לראש. פירושו של דבר אתם שלחתם מלאכים לכשדים להביא משם אלילים כדי לעבוד אותם. כמו שכתוב ותעגבה עליהם למראה עיניה ותשלח מלאכים עליהם כשדימה. פירושו של דבר אתה עוד הבאת לפה את האלילים מכשדים. מה תעשה כי יפקוד עלייך השם ישאל אותך אתה מתלונן שהכשדים באים עכשיו לכבוש אותך? אתה הזמנת את האלילים שלהם אליך. אתה האמנת באלילים שלהם. אז עכשיו אתה מתלונן שהכשדים כעת נהיו לך לראש? את לימדת אותם עלייך אלופים לראש. את הרגלת אותם עלייך שיהיו לראשך שהם יהיו אלופים כמו אלוף אתה לראשי. את מינית אותם עלייך לראש כאלופים. אז מה עכשיו אתם מתלוננים שהנה מגיעים הכשדים עליכם?
עוד הסבר זה חוזר על חזקיהו. מי שזוכר למדנו את זה בהרחבה את העניין של חזקיהו שחזקיהו בעקבות זה שהקדוש ברוך הוא החזיר את השמש עשר מעלות אחורנית 15 מעלות אחורנית בעקבות זה הגיע לכאן מרודך בלאדן בן בלאדן ורצה לראות מי זה. מי זה שהקדוש ברוך הוא בשבילו הסיר והחזיר את השמש. ואז הוא הגיע לחזקיהו וחזקיהו הראה לו את כל בית נכותו ואשתו של חזקיהו הייתה משמשת עליהם דברים חמורים נאמרו שם. ואז הקדוש ברוך הוא אמר לו אתה תענש על כך. והעונש שלך יהיה שהם יבואו עכשיו וישללו ממך שלל הם יבואו ויכבשו אותך. וזה לא יהיה בזמנך זה יהיה יותר מאוחר. ומה היה העניין בזה? אז הסברנו שם על פי המלבי"ם שיש פה בעצם דבר שהוא על פי דרך הטבע. כיוון שאתה הבאת אותו לכאן הראית לו את כל בית נכותו הראית לו את כל האושר שלך מה עשית? עוררת את התיאבון שלו. ולכן בהזדמנות הראשונה שהכשדים יוכלו לבוא ולכבוש את כל זה הם יבואו. וזה אם כן מה שכתוב כאן. מה תאמרי כי יפקוד עלייך ואת לימדת אותם עלייך אלופים לראש. הרי אתה שלחת להראות למרודך בלאדן את כל בית נכותו. אתה כמו שמת אותו ראש עליך ולימדת אותו לבוא לכאן. אז מה אתה מתפלא שכעת יבוא נבוכדנצר ויכבוש את ארץ ישראל?
הרד"ק מסביר מה תאמרי כי יפקוד עלייך הכוונה כשהאויב יבוא להגלות את ישראל מה אז תאמרי? אומר הרד"ק ויותר נראה שהפסוק ממה שכתוב ואת לימדת אותם עלייך אלופים לראש מה תאמרי כי יפקוד עלייך האויב הרי את לימדת אותם להיות לך לראש. ומתי זה? הוא מסביר שאחז שלח למלך אשור. שימו לב זה כבר הסבר שלישי. כן? כי אנחנו ראינו הסבר אחד כפי שהסביר המלבי"ם שכאן אנחנו מדברים על המציאות אולי כמו שרש"י הסביר סליחה שאנחנו מדברים על המציאות שהם הלכו ולקחו להם אלילים משם. הסבר שני זה חזקיהו שלקח והראה למרודך בלאדן. הסבר שלישי אומר הרד"ק שזה מדבר על אחז. אחז שלח למלך אשור עבדך ובנך אני עלה והושיעני מכף מלך ארם ומכף מלך ישראל הקמים עליי. אומר לו הנביא לאחז אתה גרמת שהם יגלו אותך שהם יחריבו אותך. כי אתה הרי הבאת אותם עליך. הם היו רחוקים. אשור היה רחוק. היו רחוקים מארצך. מה תגיד כשהם יבואו להחריב אותך? הרי הם כבר מכירים את הדרך. אתה כבר קראת להם פעם. זה מה שהוא אומר את לימדת אותם עלייך אלופים לראש. אתה לימדת אותם לבוא עליך ולהיות אלופים לראשך. אז מה אתה מתפלא כעת שהוא בא פעם כדי לפקוד עליך כדי להגלותך? הלוא חבלים יאחזוך כמו אשת לידה. הרי הדבר הזה יגרום שיאחזוך חבלים פחד כמו שאמרנו כמו אשת לידה כמו אישה העומדת ללדת.
וכי תאמרי בלבבך מדוע קראוני אלה? ברוב עוונך נגלו שולייך נחמסו עקבייך. ואם תאמרי בלבבך מדוע קראוני אלה? פירושו של דבר למה נגזר עליי הגזירה הזו? אומר להם ברוב עוונך נגלו שולייך נחמסו עקבייך. מה זה נגלו שולייך מה זה נחמסו עקבייך? נגלו שולייך הבגד כאשר הוא פרוס הבגד של האדם מדבר בעיקר בזמנם או מדברים על שמלה אז כאשר הופכים את השמלה אז רואים את שולי הבגד ורואים את הטיפורים הפנימיים שזה החלק היותר מבוזה של הבגד. כמו שכתוב שתלמיד חכם צריך להיזהר שלא יתהפך חלוקו מכיוון שהחלק הפנימי של הבגד הוא החלק המבוזה יותר. וכאן אומר הרד"ק שיש כאן בעצם משל. משל על כנסת ישראל. כנסת ישראל כביכול אתם עד עכשיו הייתם תחת הקדוש ברוך הוא חסיתם תחת ריבונו של עולם. הייתה נסתרת תחת כנפי האל. היה להם כבוד בארצם. ועכשיו נגלו שולייך. נגלו שולייך מה פירוש הדבר? זה כמו כביכול שהאישה עומדת ומרימים את שמלתה ואז על ידי זה היא נחשפת בקלונה. גם השמלה נראית בפנימיותה וגם נחשף גילויה. וזה הביזיון כביכול. על זה הוא אומר להם עד עכשיו היה לכם כבוד הייתם מוסתרים תחת ריבונו של עולם וכעת נגלו שולייך. וכעת כיוון שהלכתם ולקחתם לכם אלילים אלוהים אחרים אז כעת אתם גלויים ובא כל אויב וחומס אתכם בא כל אויב ולוקח אתכם. האם לא טוב היה לכם יותר לחסות בצל השם? נחמסו עקבייך רש"י מסביר נגזרו דרכייך פירושו של דבר נחמסו כמו ויחמוס כגן סוכו. ועקבייך זה מלשון צעדים. דהיינו פסקו עוברי דרכים. זה נחמסו נחמסו עקבייך. במקום שבו היו הולכים עקבים נחמסו כמו נגזלו משם ואין כעת הולכי דרכים.
המלבי"ם מסביר וכי תאמרי בלבבך מדוע קראוני אלה? אומר המלבי"ם מה זה הקראוני? הם מסבירים זה מקרה. כל מה שקרה כאן מקרה אשר קורה בעולם. ואז אתה שואל אה איך קרה לי כזה מקרה? ואיך קורה לי מקרים לא טובים והשם לא מציל אותי? כי אתה לא מתייחס לזה כאל עונש מאת האלוה. אתה מתייחס לזה כאל מקרה. אז הוא מהתחלה מסביר לה על מה הדבר ומה הסיבה. אומר לה ברוב עוונך נגלו שולייך. דהיינו הוא מתאר את העוון שבתוכה. המלבי"ם מסביר שהמשל הוא כאן לדם טומאת דם הנידה. וטומאת דם הנידה מה שבתוכה יוצא לחוץ. וטומאתה בשוליה פירושו של דבר מה שיוצא לחוץ נדבק לשולי הבגדים. הדם נוטף ונדבק לשולי הבגדים. וכאשר נגלו שולי הבגדים אז מה נגלה? נגלה דם טומאתה. זה הנגלו שולייך. והאישה שהיא זבה והולכת הדם זב מבשרה הדם נוטף על עקביה ויורד לקרקע. ואז במקום שבו היא הלכה יש סימנים של עקביה של דם מוכתמים בדמה. וזה מה שהוא אומר העוון שלכם אתם לא האמנתם באלוקים הלכתם לבקש עזר ממצרים וכביכול השארתם עקבות. רואים את העקבות שלכם. דהיינו הטומאה הטומאה היא פה הסמל של הנידה. הסמל של הנידה מטמא והוא בעצם מהווה משל לקלקול שלכם. אומר הקלקול שלכם השאיר עקבות. הקדוש ברוך הוא כביכול ניכר העזר שהלכתם לבקש ממצרים במקום לפנות להשם ולשפר דרככם אמרתם נמשיך להרשיע ויעזרו לנו כבר יהיה מי שיעזור לנו. אומר להם הקדוש ברוך הוא נגלו שולייך נחמסו עקבייך והנה כעת נתגלו העקבות שלך שהלכת לבקש עזר ממצרים במקום לפנות להשם אז העוונות שעד עכשיו היו פנימיים הם אופייניים כמו דם הנידה שהוא פנימי עכשיו הוא יצא לחוץ דהיינו נגלת רעתך.
היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו? גם אתם תוכלו להיטיב לימודי הרע. היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו? אומר הרד"ק הרי דבר טבעי הוא השחרות בכושי. זה לא דרך מקרה ולא יסור ממנו לעולם. וגם בנמר החברבורות הכתמים אשר עליו גם הם לא יסורו לעולם. כך הוא אומר להם גם אתם תוכלו להיטיב לימודי הרע. האם אתם תוכלו להשתנות? אתם המלומדים בעשיית רע אתם כמו כושי אשר לא ישתנה צבעו וכמו נמר אשר לא ישתנו חברבורותיו. כל כך הורגלתם במעשה הרע עד שהפך הדבר להיות אצלכם לטבע כמו שאצל הכושי צבעו הוא כבר טבעו.
אבל המלבי"ם מסביר מה הכפילות היהפוך כושי עורו נמר חברבורותיו? זה היינו הך. למה היה צריך לתת את המשל בשתי צורות? אומר המלבי"ם היהפוך כושי עורו פירושו של דבר הרי הכושי אינו הופך עורו. אבל אתה יכול להתעקש ולומר הכושי אינו הופך עורו זה בגלל שהכושי ממשיך לגור באפריקה. ובאפריקה כולנו יודעים השמש מכה שם בעוז. אבל אם הכושי הזה יעבור ויגור כמה מאות בשנים באירופה יש סיכויים שבאמת הוא ילבין. זאת אומרת יוצא אם כן ששחרות הכושי היא מסיבות חיצוניות. אבל הוא אומר להם ומה תגיד על הנמר? ונמר חברבורותיו? גם אם תגיד שכושי יוכל להשתנות צבע עורו אבל לגבי נמר לעולם לא יוכל להשתנות צבע עורו. כי הרי אצל הנמר צבע עורו לא נובע ממקום שבתו. לא בגלל שהוא באפריקה צבעו כך או במקום אחר צבעו אחרת. זאת אומרת השחרות שבו היא בטבע זה זה פיגמנטים שהם חלק ממנו. זה לא משהו שישתנה בעקבות שינוי אקלים. אז הגם שאצל כושי אולי ייתכן ויהפוך עורו אבל נמר חברבורותיו? אצל נמר כן יתהפכו חברבורותיו? כך גם כן אצלכם אומר להם הנביא לא ייתכן שתוכלו להיטיב כי אתם לימודי הרע. פירושו של דבר הרע נעשה אצלך כבר כטבע.
ולכן ואפיצם כקש עובר לרוח מדבר. לכן הוא אומר אני אפיץ אתכם במהרה ובקלות כמו שקש עובר ונפוץ לרוח המדבר. כך אני גם כן אפיץ אתכם במדבר אומר הרד"ק. הוציא אותם מהערים למקום רחוק כמו המדבר. ואומר הרד"ק יש מדבר בין ירושלים לבבל. ואם כן יוצא שזה גם בנמשל המדבר פה הוא מדויק.
והמלבי"ם מסביר ואפיצם כקש עובר אומר המלבי"ם אתה הרי קודם אמרת מדוע קראוני אלה? מה זה קראוני? אמרנו דרך מקרה. אומר להם הקדוש ברוך הוא אתם טועים. הרי כל מה שקרה לכם זה דווקא בגלל שאתם כושי עורו ונמר חברבורותיו. אומר להם הנביא ואפיצם זה לא קראוני. זה בא ממני. אני הפצתי אתכם. אני אפזר אתכם. ואז על ידי זה אתם תכירו שהדבר הזה הוא לא מקרה זה לא קראוני אלא מאת השם הוא.
זה גורלך מנת מידייך מאיתי נאום השם אשר שכחת אותי ותבטחי בשקר. זה גורלך מנת מידייך. אומר הרד"ק מנת מידייך כמו מידותייך. במידה שמדדת מדדתי לך. את אשר שכחת אותי את שכחת אותי את שכחת את ריבונו של עולם אומר הקדוש ברוך הוא גם אני שכחתי אתכם. את בטחת בשקר לא סמכת על הקדוש ברוך הוא פנית אליי עורף ולא פנים אז גם אני הסתרתי פניי ממך והיית לאכול כמו שכתוב בפסוק ומצאוהו צרות רבות ורעות.
אומר הקדוש ברוך הוא בעצם כל מה שאתם מקבלים זה מידה כנגד מידה. מה שאדם בישל זה מה שהוא אוכל. זה לא רעה שאני הבאתי עליכם אלא אתם הבאתם עליכם את זה על ידי שאתם הסתרתם פניכם. כשאדם מסתיר פניו הוא הולך בחושך. כשבן אדם הולך בחושך הוא נופל. אז הוא לא יכול לבוא בתלונה לריבונו של עולם.
וזה גם כן מה שמסביר המלבי"ם שכאן גם כן הוא בא לענות על מה שהם אמרו קודם מדוע קראוני אלה? קראוני מקרה. אומר המלבי"ם אומר להם כאן הקדוש ברוך הוא זה בא מאיתי. זה לא במקרה. ואת רוצה לדעת שזה בא מאיתי? תמיד ההוכחה לכך שהדבר הוא עונש מאת האלוה זה המידה כנגד מידה. כשרואים מידה כנגד מידה זה ההוכחה לעונש מאת השם. וכאן הוא אומר תראו שזו מידה כנגד מידה. פעם הסברנו והראינו איזה איזה דבר פלא לראות איך כל השואה הייתה מידה כנגד מידה. אלה שלקחו ועשו להם שולחן ערוך חדש אז בזמנו אמר להם המגיד מקלם הוא אומר יהיה פה גרמניה תעשה לכם שולחן ערוך חדש. ואני אגיד לכם מה יהיה כתוב בשולחן ערוך הזה. זה 30 שנה לפני השואה. הוא דרש בבית המדרש לרבנים של המהר"ם שפירא. הוא אמר להם אני אגיד לכם מה יהיה כתוב בשולחן ערוך הזה. בשולחן ערוך הזה זה היה כנגד בזמנו עשה גייגר עשה שולחן ערוך כביכול נגד השולחן ערוך של התורה. הוא אמר להם יבוא הגוי ויעשה שולחן ערוך ובשולחן ערוך הזה תהיה רק הלכה אחת. טוב שביהודים הרוג. טוב שביהודים הרוג. ואז אמרו לו לא אתה לא יודע מי זה גרמניה אתה לא מכיר את הנאורות אתה לא מכיר את העדינות אתה לא מכיר את הדרך ארץ את ההנהגה המשובחת של גרמניה ואתה באת מפולין אתה חושב שפה זה זה מזרח אירופה זה לא אדוני זה פה זה מערב אירופה זה לא זה לא מה שאתה רגיל לחשוב. ולצערנו אנחנו יודעים עד כמה הדברים הללו התגשמו ובצורה הכואבת ביותר. ודווקא אלה שראו בגרמניה את ארס התרבות את שיא הקידמה מידה כנגד מידה הקדוש ברוך הוא אומר אין תרבות אין קידמה עזבת את התורה כיוון שאתה בחרת בהשכלה שמבטאת קידמה אומר הקידמה הזאת תראה לך עד כמה כמה רצחנות יש בה כמה חיות אדם יש שם. וכך פעם הרב פינקוס מסר על זה שיחה שלמה דיברנו על זה פעם דיברנו על זה כאן עד כמה כל מה שהיה על ידי השואה בגרמניה זה היה מידה כנגד מידה בהנהגה של אלה שהפרו ברית השם והלכו ובחרו להם אלוהים חדשים איך מידה כנגד מידה כל דבר ודבר הקדוש ברוך הוא נפרע מהם. השם יצילנו לא תקום פעמיים צרה. אז תמיד העניין של מידה כנגד מידה הוא תמיד מהווה אות ומופת לעונש אלוקי. אומר להם אתם אומרים קראוני? הנה בואו ראו שזה גורלך מנת מידייך מאיתי. הרי זה מידה כנגד מידה. את שכחת אותי ותבטחי על שקר הרי כמו שאמר להם הנביא הוי היורדים מצרים לעזרה ויבטחו על רכב ולא שעו אל השם. וכיוון שאת בוטחת על שקר אומר הקדוש ברוך הוא אז כעת וגם אני חשפתי שולייך על פנייך ונראה קלונך. כיוון שאת בטחת על שקר אז גם אני חשפתי את הטומאה שהייתה בך שולייך בשולי הבגדים בסתר חשפתי אותם על פנייך ונראה קלונך נראה קלונך לכל. ומסביר המלבי"ם שמה שכתוב כאן מידייך זה מידה כנגד מידה. לעומת זאת יש בחינה של גורלך. מה ההבדל בין מידה בין כמידתך לבין לגורלך? אומר המלבי"ם הגורל זה לפעמים יותר מהמגיע לאדם. לעומת זאת מידייך זה בדיוק המגיע לאדם. ואיך שלא יהיה בכל מקרה זה בא לבטא כמידה. זה בא לבטא כפי הראוי. אז אם כן כפי מה שמגיע לכם כך גם כן קיבלתם. המצודת דוד מסביר שמה שכתוב כאן
ניאופייך ומצהלותייך זימת זנותך על גבעות בשדה ראיתי שיקוצייך. אוי לך ירושלים לא תטהרי אחרי מתי עוד. ניאופייך ומצהלותייך זימת זנותך. מסביר המלבי"ם ניאופייך זה הניאוף עצמו. מצהלותייך זה הצהלה בדרך אל הניאוף. פירושו של דבר זה הפרסום. לא די הניאוף עצמו עוד עושים אותו בפרסום שזה חטא על פשע. דבר נוסף זימת זנותך. זימת אומר המלבי"ם תמיד בא לבטא את המחשבה. זאת אומרת היו לך מחשבות מעמיקות בעניין הזנות. אז היה פה מעשה היה כאן מחשבה היה כאן פרסום. בעצם יש כאן את שלושת האלמנטים שהופכים את הדבר לחטא גדול ועצום. הוא אומר להם וגם על גבעות בשדה ראיתי שיקוצייך. אחרי שיצאת מן העיר לגולה את כבר בשדה עדיין לא עזבת את שיקוצייך. וגם שם זה היה בפרהסיה. כתוב שבמצרים היו מקטירים למולך. זאת אומרת אתם כבר בגלות אתם כבר בשדה על גבעות ושמה בגבעות בשדה שיקוצייך גם שם מקטיר למולך. אומר להם אוי לך ירושלים לא תטהרי. אחרי מתי עוד? פירושו של דבר הרי גם אחרי החורבן לא תטהרי. אז אם אחרי לא תטהרי אז מתי עוד? אז מתי אם כן עוד תטהרי? גם אחרי כל מה שקיבלת וכל הגלות וכל הייסורים שאתם עוברים לא תטהרי אז אחרי אז מתי עוד? מתי עוד יש סיכוי שתטהרי? והרד"ק אומר שהניאוף הכתוב כאן ובדרך כלל הניאוף הכתוב בכתובים הוא בדרך כלל ביטוי ומשל לעבודה זרה. וראינו את זה כמה וכמה פעמים את העניין של הניאוף בהקשר לעבודה זרה תזנותכם נאפופיה וכולי. והסברנו שביתר עומק את הדברים שאומר הגר"א שדרכם היה שבכל מקום שהיה בית עבודה זרה הם היו עושים גם כן בית זנות. והעניין הזה נועד כדי למשוך את האנשים כדי שימשכו אחר העבודה זרה. ולכן הביטוי של זנות מופיע פעמים רבות בהקשר לעבודה זרה ותזנו אחר הבעלים. אבל גם בלא זה צריכים לדעת שהביטוי של זנות לא בכדי הוא מכיוון שהקשר שבינינו לבין הקדוש ברוך הוא זה קשר של בין בעל לאישה. כנסת ישראל וקודשא בריך הוא הדוד והרעיה. וכאשר האישה מסרחת דרכיה והולכת אל אנשים זרים זה נקרא זנות. וכאשר אנחנו לא עובדים את השם את הקדוש ברוך הוא אלא אנחנו הולכים אל העבודה זרה אל האלילים זה זה סוג של זנות. זנות פירושו לסטות מדרך הישר. זה זה בחינה של ניאוף. והיות וכן אומר להם ניאופייך ומצהלותייך הם זימת זנותך.