למה למה דחפו לכם את המסך? מישהו אמר לך שהיו פה אמריקאים, מאיפה אתה יודע? אני חושב שכנראה היה פיצוץ, ובפיצוץ הזה, בעקבות הפיצוץ, הרי מה זה, מה זה בקבוק? בקבוק זה חול. חול מותך. ממה יוצרים זכוכית? מחול ים מותך. היה פה כנראה פיצוץ אדיר, והפיצוץ הזה יצר איזשהו, איזשהו מציאות כזאת של אותו שבר, שבר זכוכית. זה כנראה מה שאתה רואה פה. הרי אף אחד לא היה מעלה דבר כזה על הדעת, ואם מישהו היה אומר דבר כזה, היו מתייחסים אליו כשוטה וטיפש. מה, אתה לא רואה שזה חלק מבקבוק? אתה לא רואה את הכיתוב ואת השיא של קוקה קולה עליו? אתה לא רואה את ה... מה, לא יכול להיות, אני אומר לך, אין, אין, אין. תבדוק, יש את כל החומרים שאתה מוצא על הבקבוק הזה, תכניס למעבדה, יש אותם גם בירח. למה לא יכול להיות שזה קרה מעצמו? אף אחד לא יעלה דבר כזה על הדעת.
ואם היינו מוצאים כוס שלמה, ודאי אף אחד לא יעלה על הדעת שדבר כזה נוצר מעצמו. ואם היינו מוצאים משהו מורכב יותר, לא כוס, משהו קצת יותר מורכב מאשר כוס, היינו מוצאים איזה מכשיר אלקטרוני, היינו מוצאים משהו שרואים בו איזה חוכמה ביצירה שלו, אף אחד ודאי לא היה מעלה על הדעת שזה נוצר מעצמו. בפיצוצים פתאום נוצר איזשהו מעגל חשמלי שיצר שלט של אוטו. בסדר? אני אומר לכם מוצר מפגר, אני לא מדבר על פלאפון. שלט של אוטו. מה קרה? לא יכול להיות. יש שמה מרבצים של מינרלים וגם גומי וזה ומה שתרצה, הכל יכול להיות. הרי אף אחד לא יעלה דבר כזה על הדעת. מדוע? סיבה פשוטה היא, כשאתה רואה דבר מתוכנן, זה אומר יש לו מתכנן. אי אפשר להתווכח כנגד ההוכחה הזאת.
כשאתה מסתכל על גוף האדם, זה ההמצאה הכי מתוכננת שיכולה להיות בבריאה. לא יכול להיות חוכמה כזאת אדירה בגוף האדם, ועדיין לא גמרו לחקור אותו. עוד לא גמרו לחקור אותו, את ההרמוניה שיש בפעולה של גוף האדם. ופעם דיברנו על זה באריכות, רק מדברים חיצוניים, רק בן אדם מסתכל איך הוא בנוי, באיזה צורה הוא בנוי. העין שלנו בתוך ארובה, כי אוי ואבוי אם היא הייתה בחוץ, פגיעה קלה מה היה גורם לה. יש לנו מעל העיניים, יש לנו גבות שאם אנחנו מזיעים, אז לא נכנס לנו המלח לתוך העיניים. וגם העין חוטפת אבק, אז יש וישר שמנקה אותה כל פרק זמן. בקיצור, תתבונן על הגוף שלך, תראה כמה חוכמה אלוקית יש בו. דיברנו פעם על הציפורניים, אם הציפורן הייתה רק מהצד השני של האצבע. אתם יכולים לתאר איך החיים שלכם היו נראים? כל הנשים ציפורניים מלמעלה, שמים אותם מלמטה. תתארו לעצמכם איזה חיים שלנו היו משתנים, אפילו להפוך דף לא היית יכול. אם היה לנו טיפה יותר לחות ביד, טיפה פחות לחות, גם, כל הפעולות הסטנדרטיות כל כך היום, לא היית יכול לעשות, היית מרים חפץ, היה נדבק, לא מצליח לשחרר אותו מהיד, נדבק לך. וכן הלאה, תחשבו כמה חוכמה אלוקית, וזה עוד לא נכנסתי ל-DNA ולמורכבות שלו, ולאיברים הפנימיים, באיזה הרמוניה הם עובדים, ולכושר של הגוף של האדם לדחות כל מיני מזיקים וכל מיני מלחמות כנגד כל מיני מיקרובים שיש מבחוץ, עוד לא נכנסנו לכל זה. נו, זה הוכחה עצומה על כך שמישהו תכנן את זה. מאיפה המכונה הזאת? איזה פיצוץ יצר כזאת מכונה? פיצוץ לא יוצר שבר של בקבוק קולה, אז פיצוץ ייצור בן אדם?
פעם מישהו שאל איזה בדואי פעם, מישהו אמר לו מה, איך, אמר מפץ הגדול, אמר לו, פיצוץ. אז הוא אמר לו, אם הייתי רואה את היד שלך תקועה בראש, ואת הרגל יוצאת מתוך הלחי, ואת האוזן נמצאת בברך, הייתי אומר תשמע, בטח קרה פה פיצוץ. אבל כשאני רואה אותך ככה עומד, ככה כזה מסודר, כזה יפה, אומר איזה פיצוץ? איזה פיצוץ מוציא כאלה דברים? איפה, כמה פיצוצים תעשה כדי להוציא כזה דבר? הרי ודאי שזה לא יעלה על הדעת. אומר המלבי"ם, זה ההוכחה השנייה. ההוכחה השנייה, כאשר אתה רואה דבר ערוך ומסודר, בעל כורחך שמישהו סידר אותו, ולא ייתכן לחשוב על המציאות מבלי שמישהו סידר כזה דבר מסודר. ואחרי שאתה חייב לומר שהמציאות הזאת מסודרת ממישהו, לא ייתכן שמי שסידר את זה הוא לא קדמון, הוא לא בעל כוח עצום מחוץ למציאות. כי אם אני רואה מישהו שיצר מציאות, זאת אומרת שהוא יותר גבוה מהמציאות. הוא, זאת אומרת, מי יותר חכם, האדם או המחשב שהוא יצר? ודאי האדם. המחשב זה גולם. יש הרבה דברים שהיום כבר המדענים הגיעו למסקנה שלא ניתן יהיה ללמד מחשב אותם. אינטואיציה. איך, אתה יכול להכניס למחשב נתונים, אתה יכול לתת לו לבחור, לברור בין אופציות, אבל אינטואיציה, רגש, איך אתה מכניס למחשב? וכן הלאה על זה הדרך. תרגומים, ייקח עוד שנות אור עד שייתנו למחשב ספר והוא ידע לתרגם אותו כמו שבן אדם מסוגל לתרגם ספר. ראיתם פעם מסמך מתורגם על ידי מחשב? אתה צריך הרבה, הרבה, הרבה כושר ניחוש כדי להבין מה הוא התכוון לתרגם. הרי את המילה חבל אני יכול לתרגם בארבע, בארבע צורות. המחשב כמה חוכמה צריכה להיות כדי לדעת החבל שנכתב פה באיזה מובן הוא נכתב. וגם את המילה ציר, וגם את ה... ועוד הרבה מילים, אני יכול לכתוב אותם בהרבה מובנים. ויש מילים שנכתבים רק כאלגוריה ולא כמשמעות זה, אלא יותר כמשמעות פיוטית וכן הלאה על זה הדרך. ללמד מחשב לכתוב זה דבר, לתרגם זה מאוד מסובך. אז מי שיצר את המחשב ודאי יותר חכם ממנו. מי שיצר את האדם לא יותר חכם מהאדם? ודאי שהוא ישות נפרדת, חכמה ועילאית הרבה יותר מכל מה שאתה רואה כאן בבריאה. וכמו שאמרנו קודם, זה גם מכריח שהוא יהיה יחידי, כי אם לא, אז מי יצר אותו? כך שבעצם אני יכול להוכיח לכל אותם, את כל אותם הוכחות דרך מה שאני רואה את העולם מסודר, אני יכול להגיע לכל אותם מסקנות שיש אחד שהוא קדמון ושאין עוד מלבדו.
עכשיו נבאר את הפסוקים. זה מה שהוא אומר כאן: "מי אשר כמוני יקרא". מי שטוען שהוא אל כמוני, אני אשאל אותו, א', "ויגידה לי משומי עם עולם". יגיד לי, ממה שאתה רואה וברור לך, משומי עם עולם, ממציאות העולם והעם שנמצא בו, בהכרח שאין עוד כוח חוץ ממנו יתברך, כי הרי מישהו יצר את העם עולם הזה, מישהו יצר את העולם הזה. וכמו שאמרנו על פי ההוכחה הראשונה, ההוכחה הפילוסופית, בהכרח שאם אנחנו רואים פה מציאות, אז ודאי שיש כוח אחדותי שיצר את המציאות הזאת, כי הרי כל מה שיש פה בעולם לא מוכרח, אז חייב להיות שיש מישהו מוכרח שיצר את המציאות, מישהו שהוא מחוייב המציאות. זה "ויגידה לי משומי עם עולם", הרי מעצם זה שאתה רואה שיש פה מציאות של קיום של עולם, זה אומר שיש איזשהו כוח שיצר את כל זה. ודבר שני, "ויערכה לי משומי עם עולם". תשימו לב, המלבי"ם אומר, יש פה "ויגידה לי משומי עם עולם" ו"יערכה לי משומי עם עולם". יערכה, אומר המלבי"ם, הכוונה מלשון דבר ערוך. אתה רואה איך העולם הזה ערוך. מה זה ערוך? מסודר. שולחן ערוך. שולחן מסודר. הנה, "ויערכה לי", אתה, אתה לא רואה שהעולם פה מסודר? אתה לא רואה שיש קיום ומציאות ברורה לעולם? וזה מה שדיברתי, זה רק על האדם, וגם עוד לא דיברתי על אפס קצהו. אבל מדענים אומרים אותו דבר גם כן על הבריאה. אם השמש הייתה טיפה יותר קרובה אלינו, לא היה שייך פה חיים. לא מדבר איתכם קרובה במאות אלפי קילומטרים, בכמה קילומטרים יותר קרובה אלינו, היה פה חום נורא והיום שתוך כמה עשרות שנים כל העולם היה מתייבש. אין, לא היה קיום לעולם. ואם הייתה טיפה יותר רחוקה, אז הקטבים היו פשוט מכסים את כל ה... את כל כדור הארץ. היינו כולנו חיים בתוך מציאות של קרח, תוך כמה שנים היה העולם פשוט... העולם חוזר לתוהו. וכן הלאה, בכל אחד מסידור הכוכבים. הרי כוח המשיכה בכדור הארץ נקבע לפי ערך המרחק שלו מכוכבים אחרים. ואם היה מציאות שהיינו יותר קרובים לכוכבים אחרים, כוכבי הלכת, אז כוח המשיכה היה משתבש. בירח יש כוח משיכה שישית ממה שיש פה. המציאות הזאת גורמת שבן אדם לא יכול לעשות שום דבר, הוא הולך, מתחיל לרחף. אתה אומר, מישהו אכל, היית שם כוס תה פה, כן, היית יכול לשים פה כוס תה אם לא היה פה כוח משיכה? תחשבו גם, אם היה כוח משיכה יותר כבד ממה שיש לנו, בן אדם לא היה מסוגל לקום. אתה רואה, הוא לא היה מסוגל לקום, כי כוח המשיכה, הרי מה זה כוח משיכה? זה המגנטיות של כדור הארץ. אם כדור הארץ היה יותר מגנטי, לא היינו מסוגלים להקים את עצמנו, כי המגנט הזה היה מדביק אותנו כמו חבר כנסת לכיסא. אתם מבינים? אז בעצם, מה שאתה רואה שיש כוח בסופו של דבר לקום ולעשות ולפעול, כי הקדוש ברוך הוא יצר מינון מדויק של כוח המשיכה בכדור הארץ. וכן הלאה מבחינת תחמוצת הפחמן, מה, מה הכמות. אם היה פה קצת יותר דליל האוויר, לא היינו מסוגלים להתקיים, כמו אנשים שעולים להרים, לא היה ניתן לנשום. ואם היה פחות, אז אותו דבר. ובקיצור, הפוטוסינתזה שנעשית על ידי העצים שהופכים בחזרה את ה... את התחמוצת הפחמן ונותנים את זה לאנשים כדי שיוכל שוב פעם האדם לנשום, ריאות ירוקות, כל המציאות הזאת מישהו תכנן אותה, זה לא סתם ככה, זה לא פיצוץ שהביא את כל המציאות הזאת. ואם כן, "ויערכה לי", אומר הקדוש ברוך הוא, נו, אני רוצה לראות מי יגיד לי שהעולם הערוך והמסודר הזה נעשה מעצמו, כל התכנון הזה נעשה מעצמו מבלי איזשהו כוח עליון.
עכשיו הוא מביא להם מופת שלישי, אומר המלבי"ם. מהזמן שבעבר, בהווה ובעתיד. הנה אתה רואה שהמציאות הולכת לפי סדר מסוים, אתה רואה את ההיסטוריה איך היא מתוכננת, אתה רואה את מעשה בני האדם איך הם פועלים בבריאה ואיך בעקבות זה יש להם שכר ועונש, איך הקדוש ברוך הוא נפרע מעם ישראל כאשר הם סוטים מן הדרך, יש גלות, יש... יש סדר לבריאה. אתה רואה את אבות העולם איך משתלשלים מהם י"ב שבטים ומהם משתלשלים 600 אלף עם ישראל. אתה רואה את הבריאה, העולם הולך לקראת תכלית מסוימת. אתה רואה התקדמות של העולם. עצם העולם והסדר שלו מבחינת הדורות ומבחינת היה, הווה ויהיה, גם זה מוכיח שיש איזשהו כוח עליון שמסדר את כל זה. וזה מה שהוא אומר בסיום ה... "משומי עם עולם ואותיות ואשר תבואנה יגידו למו". מה זה "ואותיות ואשר תבואנה"? מסביר המלבי"ם, אותיות זה מלשון אתא. מה זה אתא? בא. איפה זה כתוב? לא אתא... אמר שומר אתא בוקר, נכון, וגם לילה. זה פסוק, כן, אתא בוקר. אתא זה בא. עכשיו, וגם הביטוי הנוסף שכתוב כאן, "ואשר תבואנה", זה גם משמעותו בא. אז מה ההבדל בין תגיד לי את מה שאתא ואת מה שבא? שני הדברים זה הכוונה תודיע לי על העתיד. מסביר המלבי"ם שאתא זה הבאות שבא עכשיו בביאה מוחלטת. ובא זה ביאה בלתי מוחלטת. על ההווה שכבר הגיע, הוא אומר אתא. הנה, זה כבר בא, הנה אתה רואה, זה ביאה מוחלטת, אתה רואה, הנה תסתכל, אתה רואה הדבר הזה קיים. לעומת זאת, בא זה על דברים שעתידים להיות, אז בזה קשה לי להוכיח לך כי עדיין לא ראית את זה. אלא מה, אני יכול להסתמך על זה שהקדוש ברוך הוא הודיע דברים שעתידים להיות וחלקם כבר באו. זה הוכחה חותכת, כי הנה אתא. אבל להגיד על משהו שעדיין לא בא, פה כבר צריך אמונה, שכמו שמה שהשם אמר עד עכשיו הנה אתא, כך גם כן תבואנה מה שהשם אמר על מה שעתיד להיות. ולכן הוא אומר, זה עוד הוכחה שאפשר להוכיח, אותיות, מה שכבר בא, ואשר תבואנה, עוד בעתיד, יגידו למו. אז אם אתה רואה את העולם מסודר כל כך והקדוש ברוך הוא מודיע מראש, מגיד מראשית אחרית, זה מראה שאין עוד כוח מלבדו.
"אל תפחדו ואל תרהו, הלא מאז השמעתיך והגדתי ואתם עדי, היש אלוה מבלעדי ואין צור בל ידעתי". אל תפחדו ואל תרהו. רש"י אומר, אין לו דמיון במקרא. מישהו אגב זוכר את הביטוי תרהו? זה מוכר לנו, אנחנו בימים נוראים. מישהו זוכר? לא דווקא תרהו, אלא בדומה, אחד מההטיות של המילה תרהו. מעייני רוהים. מישהו זוכר? זה מופיע בווידוי. כמדומני של רב ניסים גאון או של... יש ביטוי רוהים. תעקבו אחרי ביום הכיפורים, תמצאו את הביטוי, תזכרו שלמדנו אותו. רוהים. אז עכשיו תראו את המקור של הביטוי הזה. מה המקור? אל תפחדו ואל תרהו. קודם כל רש"י אומר אין לו דמיון במקרא. לא מצאנו עוד מקום שכתוב תרהו. ופתרונו לפי העניין, כמו אל תהתו, מלהודיע את שמי לבין העכו"ם. אז אמרנו פעם שיש להם שתי דרכים לתרגם ביטויים. ככה כל הקדמונים היו מפרשים ומתרגמים את מה שכתוב בתנ"ך. דרך אחת זה בדרך של קונקורדנציה. הכוונה, אני מוצא את המילה הזאת פה, אני מוצא אותה במקום אחר, במקום אחר אני יודע מה המשמעות, אז אני מבין שפה זה הטיה של אותה מילה ואני מסיק שגם פה אותה משמעות. ככה זה כשיש את המילה הזאת מופיעה בעוד מקומות. אבל הבעיה מתחילה כשלמילה אין עוד מובאות. בהרבה פעמים במקרים האלה יש מנסים לדמות אותן למילים אחרות, ואז לא כולם מסכימים, האם זה באמת דומה למילה, האם זה לא אותה מילה, האם זה באמת דומה למילה, האם זה מאותו שורש, זה מילה חדשה. דרך נוספת שבה מנסים לבאר זה ביאורו לפי עניינו. הכוונה, אין לי מקור, אני לא יכול ללמוד את זה משום מקום, אבל בוא נקרא מה כתוב, אני אנסה להכניס את זה בתוך המשפט ולפי זה אני אבין על מה הוא מדבר. אז אם הוא אומר אל תפחדו ואל תרהו, אז זה נשמע לי, מצלצל לי כמו אל תפחד ואל תירא. אז לכן אומר רש"י, אין לו דמיון, הכוונה אין לו מצאנו מקור דומה לזה בשום מקום בתנ"ך, ופתרונו לפי העניין, ולכן אני חייב לפתור ולבאר את המילה על פי העניין, כמו אל תהתו. אל תרהו הכוונה כמו אל תיראו, אל תישברו. אל תהתו מלהודיע את שמי לבין העכו"ם. מרש"י משתמע יותר שזה לא כמו אל תיראו אלא אל תהתו. מה פירוש אל תהתו? מה זה עשוי ללא חת? לא. מפני שמי ניחתו. מה זה ניחת? נשבר. נשבר, נשבר, עשוי ללא חת הכוונה בלתי שביר. זה הכוונה אל תירא ואל תחת, הכוונה אל תפחד ואל תישבר. תמיד חת זה מלשון קשת גיבורים חתים. מה זה חתים? נשברה קשתם. חת זה מלשון שבר. אז רש"י מסביר, אל תפחדו ואל תרהו, כמו הכוונה אל תהתו, אל תישברו מלהודיע את שמי לבין העכו"ם. אל תחששו שלא יהיה לכם איזשהו פחד ומורא מלדבר לפני הגויים ולפרסם שם השם יתברך. הלא מאז השמעתיך והגדתי ואתם עדי. מה זה מאז השמעתיך? מאז מהר סיני והגדתי, הרי שם התגליתי, שאין אלוה מבלעדי, הרי פתח להם שבעה רקיעים, פתח להם שבעה מדורים, הראה להם שאין עוד מלבדו. ומי יכול להעיד על זה? עם ישראל. זה מה שהוא אומר, ואתם עדי. היש אלוה מבלעדי? הרי אתם ראיתם בעצמכם שאין אלוה מבלעדי, אין עוד כוח מבלעדי השם יתברך. ואין צור בל ידעתי.
אין צור בל ידעתי. צור גם כן בעל בתי אלוה, הכוונה חזק, קצור. בל ידעתי, היה אפשר להסביר בל ידעתי הכוונה שאני לא מכיר, אני לא יודע אותו. אבל זה לא הפשט שרש"י מסביר. רש"י מסביר על פי התרגום: "ולית תקיף אלהן דמן קדמיי מתיהב ליה תוקפא". אין כוח בעולם אלא רק כוח שקיבל כוחו ממני. אין צור בל ידעתי, הכוונה אין דבר בעל צור, בעל כוח בעולם, שלא בא כוחו דרכי, ממני. זה הכוונה בל ידעתי. הכוונה שאיני, איני יודע אותו, הכוונה מלשון מקבל ממני את כוחו. כמו "וידעך בשם", "ידע לכתכה", "אני ידעתיך במדבר". ואם כן, אין שום כוח בבריאה שתוכלו לומר שהמציאות קיימת מחמתו, אלא רק מחמת השם יתברך. המלבי"ם מסביר שפה הוא ממשיך ומתעמת עם אותם תפיסות שעליהן דיברנו קודם, עם הכופרים, עם אלה שאומרים שהקדוש ברוך הוא כוחו מוגבל ויש עוד מלבדו ויש והוא לא קדמון. אומר להם הקדוש ברוך הוא, לדעת המכחישים, הכוונה הכופרים, הם אומרים שאני לא יכול לעשות נפלאות, אני לא יכול לשדד מערכות הטבע, הכוח שלי מוגבל. אבל הוא אומר להם, אתם אל תפחדו ואל תרהו. אל תרהו, המלבי"ם מסביר משורש רהה. זה מתחלף עם רעה, ורעה לא במובן של רע אלא במובן של רעיון. הכוונה שלא יעלו רעיונות שיגרמו לכם לחשש. זה הכוונה ואל תרהו. תרהו מלשון רעיונים העולים על ליבו. הלא מאז השמעתיך והגדתי. כשהשמעתי אותך במעמד הר סיני, אז הראיתי לכם כמו שהסברנו על פי רש"י, שאין עוד מלבדו. ואתם בעצמכם יכולים להעיד על ההשגחה הפרטית שיש לי איתכם. כי הרי על פי הכופרים אין כוח להשם להשגיח, אין כוח להשם לפעול בבריאה. ולכן הם אמרו שהקדוש ברוך הוא גם אם יצר את העולם, הוא לא מתעניין בו. הוא יצר ולא אכפת לו ממה שקורה כאן. זה בכפירה ליהדות, שהיהדות אומרת שהשם יצר את העולם ובכל רגע ורגע משגיח על העולם, מקיים אותו ודואג לתת לכל בריה כפי מחסורה. אז אתם עדים על ההשגחה הפרטית ועל הנפלאות שעשיתי איתכם עד עכשיו. אז א', אתם יכולים להעיד בזה, היש אלוה מבלעדי? אלה שהיו אומרים שיש שני לי, יש עוד אלוה, היש אלוה מבלעדי? הרי אתם, אתם ראיתם כאשר פתחתי את השבעה מדורים למטה ולמעלה כמו שאמרנו, ראיתם שאין עוד מלבדו. דבר שני, אין צור בל ידעתי. ההפך ממה שהם אמרו שהשם הוא לא ראשון והוא לא אחרון, הוא נכנס באיזשהו שלב לבריאה, הוא אומר הרי אין צור בל ידעתי, לא יהיה לפניי או אחריי איזשהו כוח שאני לא ידעתי אותו, כמו שהסברנו, הכוונה שלא בא מכוחי. אז בזה סתר את הטענותיהם של אותם הכופרים.
עכשיו הוא יעבור לטענות של אלה שנמצאים מנגד. של מי? של אלה שאומרים שיש כוח בצלם, בפסל, לא אלה שכמו שאמרנו כופרים במציאות השם, אלא הולכים ועושים מהצלם אלוה ואותו עובדים. "יוצרי פסל כולם תוהו וחמודיהם בל יועילו ועדיהם המה בל יראו ובל ידעו למען יבושו". יוצרי פסל כולם תוהו וחמודיהם בל יועילו. רש"י מסביר, ועדיהם המה בל יראו. מי אלה עדיהם? זה הפסילים. המה מעידים על הבושה של עובדיהם. דהיינו, כשאתה עובד לפסל ואין תגובה, אז אתה ממתין עד בוש, ובסופו של דבר גם יש לך בושה מזה, כי הרי על ידי זה אתה מראה כביכול במי נתת מבטחך. הנה תראה כמה צעקת אליו, כמה התפללת, הנה תראה לא נתן לך מאומה. והם, אנחנו רואים שהם עדיהם, המה בל יראו. הפסילים הם מעידים על הבושה, כן, בל יראו ובל ידעו למען יבושו. שהם מעידים על הבושה כי אנחנו רואים שהם לא רואים ולא יודעים ובכל אופן הם עובדים. וזה למען יבושו, כדי שהעובדים להם יתביישו. תראה למה עבדת, את מי לקחת לך כאלוה, אחד שאין לו כוח אפילו לעזור לעצמו. הרד"ק מסביר, יוצרי פסל זה האומנים שעושים ויוצרים את הפסל. כולם תוהו, המעשים שלהם זה תוהו, זה הבל. והפסילים שהם חמודיהם, מה זה חמודיהם? הכוונה מה שהם אוהבים וחומדים להם. הפסילים הם לא יועילו להם. אז למה הם חומדים אותם? למה אתה אוהב כל כך מישהו שאין לך ממנו שום תועלת? ועדיהם המה. ואם תשאל איך אתה יודע שזה לא יועיל? אומר עדיהם המה. זה הפסילים, הם מעידים בעצמם שלא יועילו. כי הם לא יראו ולא ידעו. אז אם אתה רואה שהפסל הזה גולם, לא רואה, לא יודע, לא מבין, לא שומע. אז כמו שאמרנו, לעצמו לא יכול לעזור, אז הוא יעזור לך? אז בעצם מה ההוכחה שלי שהוא לא מועיל? כי הנה תראה שאין בו שום כוח. אתה מדבר והוא לא פועל. למען יבושו, כמו שאמרנו שבזה יהיה להם בושה מזה שהם עובדים אותם. יש עוד הסבר אומר הרד"ק, מה זה ועדיהם המה? הכוונה הם מעידים על עצמם שאין להם כוח. איך? תשרוף את הפסל, תשבור את הפסל. הוא יכול להתגונן? לעצמו, על עצמו לא יכול להגן, הוא יגן עליך? אז זה ועדיהם המה. המה, מהם עצמם יש הוכחה על, על, על חדלותם, על חוסר אונם, על זה שאין להם שום כוח להשפיע. אם לעצמו על עצמו לא יכול לשמור. כמו שאמר שם האבא של גדעון, הרי אבא של גדעון פיטם פר במשך שבע שנים לעבודה זרה. ובשלב מסוים הבן שלו, גדעון קם ומה עשה? שחט אותו, העלה אותו לעולה להשם, נכון, הורד שעם. ובעקבות זה באו רצו לעשות בו שפטים. נכון, רצו להרוג אותו. מה אמר להם אבא של גדעון? אמר להם, מה אתם יש לכם לריב איתו? הרי באמת הוא פגע קשות בבעל, אבל אני חושב שצריך לתת לבעל את הקרדיט, תן לו שהוא ייפרע ממנו. הוא באמת פגע בו קשות, שיפגע בו כמו שצריך. ירב בעל, ירב עמו הבעל. אתם מבינים? אז מה, אתה הולך לעשות שפטים בשביל הבעל? תן לבעל לטפל בו. אתם מבינים? ועדיין מחכים שהבעל יתרונן, כן, יקיץ כשיכור מיין כדי לתבוע את כבודו. טוב, הפלא שהם קיבלו את הטיעון הזה, כן, אבל טוב, זה מראה כמה הדוקים היו בבעל, או שהם לא רצו להגיד משהו אחר, כי אז הם יגידו משהו אחר אז אתה כופר בבעל. אז הם אמרו כן, כן, ניתן לבעל לטפל בו.
המלבי"ם מסביר, יוצרי פסל כולם תוהו. עכשיו אומר המלבי"ם, כמו שאמרנו, הוא מתווכח עם הכת השנייה, אלה שכופרים בהשגחת השם, ומתוך זה היו עובדי כוכבים, היו עובדי עבודה זרה. עליהם הוא אומר, ביניהם היו שלוש כיתות. הייתה כת אחת שהם ייחסו אלוהות לפסל עצמו. חשבו שהוא באמת יש בו כוח, יש לו צורה נכבדת. הוא אומר עליהם, יוצרי פסל כולם תוהו. אלה שיצרו, אלה שנפחו בו כביכול צורה אלוקית, הוא אומר הם תוהו מעשיהם. אלה השכלים ביותר. מי שבאמת חושב שבבול עץ הזה יש כוח, הוא באמת תוהו, זה הבל, זה שטות גמורה שלא ניתן להעלות אותה על הדעת. הכת השנייה, הם האמינו, וזה הרוב, הם האמינו שבאמת לפסל מצד עצמו אין כוח. רק מה? פסל זה כלי. כלי שהוא מהווה הכנה להשפעת הכוחות הרוחניים. וזה הייתה הטעות של עם ישראל בעגל, וזה הטעות של אלה שהיו יוצרים את הטלמסאות מה שנקרא, היו יוצרים כל מיני פרצופים של, של, שהיו לוקחים מגולגולות של אנשים כדי להוריד כוחות עליונים עליהם. דהיינו, הוא מבין שיש כוחות עליונים, כמו שדים, רוחות וכדומה, או כוחות אלוהיים שהוא ייחס אותם לכוכבים, והכוח הזה ישרה על אותו דבר גשמי שעשיתי. טוב, פה זה כבר דבר שעוד יותר ניתן להישמע, כי הרי כך באמת העגל התחיל לומר אנוכי השם אלוהיך, מתוך כוח רוחני עליון שהושפע בו. אז עליהם הם כביכול הבינו שמי, מי רוצה בפסל הזה? הכוכב. אני עובד לכוכב, והכוכב מתוך רצונו בי, מתוך שהוא אוהב את הפסל הזה, שהפסל הוא כדמות הכוכב או שבח לכוכב, אז הכוכב משפיע על הפסל. ומכוח זה זה מושפע עליי. זה הכת השנייה. הם לא עבדו את הפסל עצמו, אלא זה כאמצעי שעל ידו אני אשיג תועלת מן הכוכב. אז הוא אומר, וחמודיהם בל יועילו. אתה חושב שהכוכבים חומדים את הצורה שעשית והוא אוהב אותה ובעקבות זה הוא משפיע עליה? אומר להם, בל יועילו. לא ישיגו שום תועלת מזה. ועדיהם המה. לעומת מה שאמרנו, מי מעיד על אחדות השם? מי מעיד על כוח השם? אמרנו עם ישראל, אתם ראיתם מעמד הר סיני. שמה עדיהם המה. עובדי העבודה זרה, עובדי העצבים, הם עדים על האלילים שלהם שבל יראו ובל ידעו למען יבושו. לא רואים מאומה להשגיח על העובדים אותם, בל ידעו, אין להם בעצם שום ידיעה ממה שקורה עם מישהו מחוץ להם או גם לא על עצמם, למען יבושו. ועל ידי זה יבושו עדיהם, שהם העובדים אותם, שהנה תראה למה עבדת, הלכת ועבדת דמות שחשבת להוריד לה כוחות עליונים, ואותם כוחות עליונים בכלל לא ידעו ולא יראו כל מה שקורה איתך, ולא חמודיהם, אותם צלמים שעשית, הכוחות העליונים, הכוכבים, וההשפעות הרוחניות, הם לא חומדים את אותו צלם שעשית, ואם כן אין להם שום עניין ואינטרס להיטיב לך בעקבות אותו הצלם.