והיה צדק אזור מתניו, והאמונה אזור חלציו. אומר המלבי"ם, כעת הוא יתאר בפנינו שהצדק והאמונה זה לא היה אצלו איזה שהוא קניין חיצוני, אלא כמו אזור. מה הוא אזור? אזור זה החגור. כמו החגור שדבוק אל המותניים ואל החלציים, הכוונה כביכול זה יהיה חלק ממנו, זה יהיה חלק מגופו. הצדק, האמונה, יהיו דבוקים בו ולא ייפרדו ממנו בשום מצב.
עכשיו את הצדק הוא מדמה לאזור מותניו, שזה החגור שעל הבגדים. מדוע? כי הצדק זה דבר שבין אדם לחברו. בין אדם לחברו זה דבר שניכר לכל. רואים האם אתה הגון בבין אדם לחברו או לא. רואים את ההתנהגות שלך בבין אדם לחברו. אז הצדק שהוא ינהג בבין אדם לחברו בצדקה, זה יהיה אזור מותניו, זה יהיה גלוי ונראה לכל כמו האזור הגלוי ונראה לכל על המותניים. לעומת זאת האמונה, שזה בין אדם למקום, זה הוא מדמה אותו לאזור חלציו. חלציו, אומר המלבי"ם, זה האזור שנמצא פנימה מתחת לבגדים. זה נקרא אזור חלציו. ומביא לזה ראיות מפסוקים. לדוגמה, כתוב חרבו מצומדת על מותניו. מותניו זה החיצוני. אזור חלציו זה האזור הפנימי יותר. כל גבר ידיו על חלציו כיולדה, האישה שידיה על חלציה, זה מדובר על חלציים הכוונה הפנימיים. או בנך אשר יצא מחלציך, מדובר על הפנימי, לא על האזור החיצוני. האמונה היא תהיה אזור חלציו. למה את האמונה הוא מדמה לאזור הפנימי יותר שמתחת לבגדים? אומר הדבר נפלא מאוד, הוא מביא את זה בשם חובת הלבבות בשער העבודה: תנאי המאמין השלם שיהיה מצפונו יותר על נגלהו. הלוואי שאנחנו נגיע שיהיה תוכו כברו. את זה הלוואי ונגיע. אנחנו עדיין רחוקים מזה. אבל אומר המאמין השלם, בתוכו הוא הרבה יותר מברו. כשאתה רואה אותו מבחוץ הוא נראה לך רמה מסוימת, אבל אם אתה תנבור פנימה, אתה תראה איזה דרגות הוא הגיע, אתה תראה איזה מעלה יש לו, שמה שאתה רואה מבחוץ זה כאין וכאפס למה שהוא מסתיר. הוא מגלה טפח ומכסה אלפיים. זה מתנאי המאמין השלם. שהאמונה שלו והפנימיות שלו הם כל כך קדושים, הרבה מעבר למה שהוא משדר בחוץ. וזה מה שאמרתי לכם פעם, שאומרים ששאלו פעם, כמדומני את הרב אלישיב, שאלו אותו איפה היום הצדיקים הנסתרים? הרי יש ל"ו צדיקים נסתרים בכל דור. אז פעם היה יכול להיות מוטל'ה עגלון ויענקל'ה שואב המים, שפתאום אחרי פטירתו מוצאים אצלו שקים של כתבי קבלה וכל מיני, ומתברר שהיה אדם ענק ואף אחד לא ידע ממנו. היה בעל עגלה ומשנן את הש"ס ומדהים בגאונותו. היה פעם כאלה דברים. איפה זה היום? מה, האם באמת היום הסנדלר או אני לא יודע מה, עובד הבניין או זה, יש כאלה שהם כאלה בדרגות כאלה של צדיקים נסתרים? אז הוא אמר להם לא, היום אין כאלה צדיקים נסתרים. היום הוא אמר להם, הצדיקים הנגלים הם גם צדיקים נסתרים. ומדוע? אומר כי כאשר אתה רואה אותו, אתה מכיר את המעלה שלו ונדמה לך שאתה באמת מכיר. אבל אם היית יודע מה הוא מסתיר, היית מבין שאתה לא מכיר אפילו קצה קצהו של האדם הזה. אז הוא נגלה, אבל הוא גם נסתר. כי מה שאתה רואה זה רק את החלק החיצוני. הפנימיות שלו היא הרבה יותר גדולה. וזה מה שכתוב פה, והאמונה אזור חלציו. האמונה, שזה החלק של בין אדם למקום, זה יהיה אזור חלציו. זה יהיה החלק הפנימי, הנסתר, שהוא יהיה הרבה יותר גדול מהחלק החיצוני.
איזה מעלה יש לו שהוא מסתיר אותם ממך. איזה עובד השם באמת הוא שאת זה הוא את זה אתה לא רואה את זה אתה לא מכיר. אומר היית עומד אחוז התפעלות אז יוצא אם כן שהצדיק הנגלה נראה לך ברמה מסוימת אבל דע לך הוא עוד מסתיר בתוכו צדיק הרבה יותר נסתר שאת זה הוא לא מגלה לאחרים. העבודת השם הפנימית שלו שאותה הוא לא משדר כלפי חוץ היא הרבה הרבה יותר גבוהה ממה שאתה יכול לחשוב. זה מה שהוא אומר והיה צדק אזור מותניו זה האזור החיצוני זה יהיה ניכר לכל זה הבן אדם לחברו. והאמונה שזה הבן אדם למקום זה יהיה אזור חלציו זה יהיה פנימי ונסתר שאתה כמה שאתה תדע על המשיח אתה לא תדע באמת מהי עוצמתו הרוחנית האמיתית זה עדיין יהיה בגדר נסתר ממך.
וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ ועגל וכפיר ומריא יחדיו ונער קטון נוהג בם. ומתאר לנו מה יהיה באותה תקופה וגר זאב עם כבש אפילו הזאב או הנמר שהם הנמר שהוא עז שבחיות הוא לא יזיק אפילו ירבץ עם גדי שהגדי הוא החלש שבחיות. שזה גדי זה הוולד היונק שזה הכי קטן הכי חלש שיש בחיות ירבץ יחד איתו ולא יזיק לו. ולא יהיה בזה איזה שהוא חידוש כביכול אה ראית הוא לא הזיק לו. אומר עגל וכפיר ומריא ילכו יחדיו כמו שהשור הגדול הולך היום עם השוורים הקטנים עם העגלים הקטנים ואף אחד לא רואה את זה ומתפלא מה בגלל שהוא שור גדול הוא צריך לרמוס את העגלים הקטנים? כך גם כן יהיה לך המצב שיהיה עגל עם כפיר עגל יהיה ביחד עם הכפיר עם האריות ילכו העגלים ונער קטון ינהג בם. ומי ינהל אותם מי ינהיג אותם? נער קטון ינהג בם. ילד יקח אותם ולא יחשוש ולא יירא מהם.
אתם יודעים היה פעם איזה גן חיות שעשו איזה שהוא איזה שהוא מיצג של ימות המשיח וגר זאב עם כבש. שמו בכלוב אחד זאב עם כבש וכתבו וגר זאב עם כבש. אנשים באו ראו באמת התפעלו. אחד שמה אומר למנהל של הגן חיות תגיד לי מה איך מה השיטה איך אתם... אומר לו כל יום פשוט מחליפים את הכבש. אוכל אותו ואחרי זה צריך להביא חדש. כן.
טוב הרד"ק פה עומד על דבר מעניין. אומר הרד"ק בימות המשיח יתחלפו טבעי החיות והבהמות שימו לב וישוב למה שהיה בתחילת הבריאה ובתיבת נח. האם ידעתם שהאריה בעברו אוכל עשב היה? תשמעו דבר מעניין שבן אדם מי שלא יתבונן בזה אף פעם לא לא שם לב לזה אבל מי שיתבונן יחשוב זה היגיון פשוט. מאיפה יש לנו הוכחה שהאריות היו אוכלי עשב כל הבעלי חיים הטורפים היו אוכלי עשב וירקות? אומר תחשוב הרי נח עכשיו יצא מן התיבה. כשנח יוצא מן התיבה הרי אין שום בעלי חיים בעולם. מה יש? שניים שניים שהוא הכניס לתוך התיבה שבעה שבעה שאיתם הוא היה צריך להקריב קורבנות יותר מזה לא היה. אומר ממה התפרנסו כל בעלי החיים? כל בעלי החיים הטורפים מה היה להם לאכול? אומר בלי כל ספק שבשלב הראשון הם אכלו עשב או בתוך תיבת נח שנה שלמה היו כל בעלי החיים הטורפים בתוך תיבת נח. מה הם אכלו שנה שלמה? אם תגיד שהם אכלו את החיות האחרות הרי לא ייתכן שהם אכלו חיות אחרות כי הרי בעלי החיים לא שימשו בתוך התיבה לא היה פריה ורבייה של בעלי חיים שם אז היה רק מה שנח הכניס. אם רק מה שנח הכניס והיו צריכים את זה לאכול הבעלי חיים הטורפים היה נכחד אותו המין. ודאי אם כן אתה חייב לומר שכשנח הכניס אוכל לבעלי חיים שזה היה פירות וירקות ודאי אתה חייב לומר שזה היה האוכל גם של בעלי החיים הטורפים. אומר הרד"ק ואולי שלכן הוא ציווה להכניס שבעה שבעה מהבעלי חיים הטהורים כדי שיהיה להם למאכלם אבל זה תמוה מאוד להגיד את זה כי כמה זמן יכול לעבוד אותם בעלי חיים הטהורים השבעה שבעה כמה זמן חודש? בשביל כל בעלי החיים הטורפים שיש בתיבה כמה זמן זה יכול להחזיק? זה לא יכול להחזיק זמן רב ולכן ודאי חייבים לומר להגיע למסקנה שאליה מגיע הרד"ק שוודאי שהבעלי חיים הטורפים בתחילה היו אוכלים עשב.
וזה מה שהוא אומר תדע לך בימות המשיח יתחלף טבעם וישוב למה שהיה בתחילת הבריאה שבעלי חיים הטורפים לא יטרפו את הבעלי חיים הנמצאים עמהם אלא הם יחזרו לאכול עשב כפי שנראה את זה בפסוק הבא ופרה ודוב תרעינה יחדיו ירבצו ילדיהן ואריה כבקר יאכל תבן. יחזרו לאכול עשב כמו שהיה בתחילה.
אבל הרד"ק מביא הסבר נוסף. יש מפרשים כי כל זה משל. הזאב והנמר והדוב והאריה זה משל לרשעים שעושקים וגוזלים את החלשים כמו שהבעלי חיים הטורפים כביכול טורפים את הבעלי חיים החלשים שתחתיהם. אז הכבש והפרה והעגל והגדי זה המשל לענווי ארץ שהוא הסביר הרד"ק בפסוקים הקודמים שאותם ענווי ארץ הם למרמס תחת יד העריצים. ואומר לך בעתיד בימות המשיח יהיה שלום בארץ לא ירעו איש את חברו והנה אתה רואה שיהיה כזה מצב שאפילו הנמר והאריה והכפיר שהם בעלי החיים האימתניים הכוונה היא הם בעלי הזרוע מרמז לאנשים החזקים הרועצים את החלשים הם לא יזיקו להם.
אבל הרד"ק אומר הפירוש הזה מוקשה. ומדוע? מכיוון שבפסוק בהמשך נאמר לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קודשי. מה זה בכל הר קודשי? זה בארץ ישראל. ולעומת זאת מה שאתה אומר שיהיה שלום והרשעים החזקים לא יצרו לחלשים אומר הרי זה יהיה בכל העולם זה לא יהיה רק בארץ הקודש כי כתוב וכתתו חרבותם לאיתים מזמרות יעשו את... אגב מי שזוכר פעם היה חלק מההסכם הפסקת הלוחמה בין ארצות הברית לרוסיה זה היה ביניהם הסכמה של השמדת טילים. טילים בליסטיים. ואז מה שעשו מה קוראים לזה מה שעשו מהם זה היה להם חומר יקר טיטניום ועשו מזה השתמשו במתכת הזאת לכל מיני דברים ביניהם עטים יש כל מיני עטים יוקרתיים מטיטניום שעשו אותם מהחומר של הטילים הללו. אז מישהו אמר על זה פעם שנתקיימה בהם הנבואה וכתתו חרבותם לעטים. לעטים כן מלשון עט. מחרבות יעשו עטים. אבל שם מדובר לאיתים זה מלשון את וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב לא ילמדו עוד מלחמה ונכרתה קשת מלחמה. במשיח כתוב ודיבר שלום לגויים אז איך אתה אומר לי רק בהר קודשי לא ירעו ולא ישחיתו בהר קודשי לא יהיה מלחמה בהר קודשי לא יזיקו החזקים לחלשים? אומר הרד"ק קשה לקבל את זה כי הרי זה בכל העולם יהיה המצב שלא תהיינה מלחמות.
ולכן אומר הרד"ק והנכון שטבע החיות לא יתחלף והם ימשיכו ויאכלו בשר כמקדם אבל מה הקדוש ברוך הוא מבטיח שהחיות הרעות לא יזיקו בכל ארץ ישראל לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קודשי. ומדוע? מלאה הארץ דעה את השם כיוון שכולם יהיו טובים ושומרים דרך השם אז הרי מתי שולטת באדם חיה רעה? כשהוא סוטה מן הדרך כאשר הוא לא עושה את רצון השם. הגמרא אומרת אין חיה רעה שולטת באדם עד שנדמה לה כבהמה. נורא נוראות. אם אריה טרף אדם זאת אומרת שהאריה ראה פה חמור הוא לא ראה פה בן אדם. כי אם באמת היה רואה כאן אדם אז השם השם נקרא עליך ויראו ממך. זאת אומרת הייתה צריכה הבהמה לירא באופן טבעי החיה יראה מן האדם. ואם בכל אופן פוגעת בו זאת אומרת היא לא ראתה פה אדם. היה מעשים רבים על גדולי ישראל שהיו בתוך גוב אריות ולא פגע בהם ארי ולא הזיק אותם כמו דניאל וחבריו. אומר כיוון שמלאה הארץ דעה את השם אז חיה לא תוכל לפגוע בך כי כל אחד יהיה אדם ירא שמיים יהיה אדם גדול וזה מה שמובטח להם והשבתי חיה רעה מן הארץ אפילו אם חיה רעה תעבור בארץ אבל להזיק היא לא תזיק. אז יוצא אם כן לסיכום לפי הרד"ק מה שכתוב כאן שהם לא יזיקו פירושו יישאר בהם הטבע לאכול בשר. רק מה יהיה בהם השינוי? השינוי יהיה בהם שהם לא יטרפו ולא יזיקו לא יהיה מצב שבן אדם ישאיר את העדר וטרף אותו ארי או בן אדם יצא ויפגע בו זאב וכדומה.
ופרה ודוב תרעינה יחדיו ירבצו ילדיהן ואריה כבקר יאכל תבן. ואם תשאל מה יאכלו החיות הטורפות? פה אומר לך אומר המלבי"ם הדוב ירעה באחו הוא לא יצטרך לטרוף טרף. וגם ילדיהם יגדלו יחד לא יריבו הילדים ביניהם האמא עשתה לי האמא לקחה לי. הילדים של הפרה והדוב ירעו יחד כאילו היו סוג אחד. עכשיו אתה תגיד טוב דוב זה לא כל כך חוכמה כי הרי ידוע שגם היום הדוב אוכל גם דברים אחרים דוב הוא לא רק טורף דוב אוכל גם כן פירות דוב אוכל גם כן דבש. אומר יותר מזה ואריה כבקר יאכל תבן. אפילו האריה שעכשיו כל המזון שלו הוא רק בשר אבל הוא לעתיד לבוא יאכל תבן. אז לפי המלבי"ם זה כפשוטו האריה ישתנה טבעו אבל לפי מה שראינו על פי הרד"ק מקודם הכוונה היא פה בעצם כמשל הוא לא מתכוון לומר לך כפשוטו האריה יתחיל לאכול תבן אלא זהו משל שהאריה כמו שהסביר קודם לא יטרוף אלא מה כן הוא יאכל הוא יאכל רק אם יהיה נבלות תהיה איזה שהיא נבלה אז האריה יאכל אותה אבל ללכת לטרוף ולהרוג בעלי חיים של בני אדם או כל שכן להרוג בני אדם זה לא יהיה מצב כיוון שכולם יהיו צדיקים.
עוד הסבר אומר הרד"ק פה אפשר לבאר את הדברים גם כן בדרך משל. הארי והדוב והנחש אומר הרד"ק זה משל לאומות הרעות. והוא מסביר ואומר הפרה והדוב הם תרעינה. מה פירוש תרעינה? הם לא יתעסקו ברדיפה לצורך הריגה אלא מה רק ירעו. ירעו פירושו של דבר יתעסקו רק בעבודת האלוקים לא יתעסקו בהבלי עולם. וזה ההמשך כי מלאה הארץ דעה את השם. אגב יש פה הערה מעניינת של הרד"ק שאני לא לגמרי היא לא לגמרי ברורה לי. הרד"ק אומר שדוב מה שכתוב כאן ופרה ודוב תרעינה אומר הרד"ק דוב זה הנקבה. כמו שכתוב ותצאנה שתיים דובים. וגם פרה זה הנקבה לעומת השור אז גם דוב זה הנקבה. פרה ודוב תרעינה יחדיו ירבצו ילדיהן. הפרה שהיא האמא והדוב שהיא האמא ביחד ילדיהם ירבצו. מה שלא ברור לי לפי הרד"ק אז מי זה האבא? אם הדוב זאת האמא אז איך מכונה האבא מה שמו?
ושעשע יונק על חור פתן ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה. וממשיך ואומר אפילו הנחש שהנחש יש לנו קללה מאז חטאו של אדם הראשון ואיבה אשית בינך ובינה. עם כל זה ושעשע יונק על חור פתן. לא זו בלבד שהנחש לא ילך ויזיק בכוונה אלא גם על מאורת צפעוני גמול ידו הדה. מה זה מאורת צפעוני? המלבי"ם מסביר מאורת זה מלשון אורה לשון אור. מאורת צפעוני הארס כידוע של הנחש הוא שורף. הוא שורף וזה כמו שאנחנו רואים בנחש שרף ועקרב השרף נקרא שרף מכיוון שהארס שלו שורף מי שיודע באמת ההכשה של הנחש היא שורפת זה זה גורם להתחממות הגוף וזה כעין שריפה. אז דבר שורף זה גם דבר מאיר אז הוא אומר הארס של הנחש מה שיישאר לו זה רק האורה אבל שריפה הוא כבר לא יעשה. וזה מה שהוא אומר ועל מאורת צפעוני הארס שלו יהיה בו רק אורה לא יהיה בו בחינה של שריפה. צפעוני דבר יותר קשה מנחש הצפעוני הוא קשה יותר מנחש. והוא מוסיף ואומר ועל מאורת צפעוני אפילו שם גמול ידו הדה. מה זה גמול? יונק זה מי שיונק. גמול זה כבר גדול יותר כגמול עלי אמו הגמול זה ההוא שכבר נגמל מן היניקה. אז היית יכול לחשוב אולי שעשע יונק על חור פתן היונק הוא השתעשע בחור איפה שהפתן הנחש שמה נמצא כי היונק מה לעשות הוא עוד יונק הוא לא מבין אין בו דעת אז הוא מכניס את ידו לחור הנחש. אומר לך לא תדע לך על מאורת צפעוני הגמול שהוא כבר יש בו דעת הוא כבר נגמל מחלב זה לא ממש תינוק הוא כבר גמול הוא כבר מבין הוא על מאורת צפעוני ידו הדה. מה זה הדה? מאיזה לשון זה הדה? אומר המלבי"ם הדה זה מלשון הד. כשבן אדם מדבר אל ההרים אז הוא מקבל הד. מה זה הד? הד זה הקול החוזר. אז ידו הדה הכוונה הוא יתן את ידו ותחזור עוד פעם יביא ידו ויחזיר את ידו מבלי חשש כמה וכמה פעמים ידי ידו ויחזיר אותה מבלי שום חשש. [דובר בקהל: יש לו ידיים לצפעוני?] הרד"ק מביא כאן את התרגום יונתן התרגום יונתן אומר מאורת צפעוני איך הוא מתרגם את המאורת צפעוני? חיזו גלגלי עיני חיווי חורמן. מאורת צפעוני הכוונה כמו מלשון מאור עיניו. מראה שגלגלי עיניו של חיווי חורמן חיווי הכוונה היא נחש חורמן זה צפעוני הכוונה הנחש המסוכן ביותר. כן. אז עכשיו הנחש הזה אומר הרד"ק הוא מבאר את התרגום יונתן כשהוא נמצא בתוך החור שלו אז התינוק הוא רואה מבפנים את העיניים של הנחש. העיניים של הנחש בדומה לעיני החתול הם מבהיקות. הם כמו מאירות אז כשהוא רואה בחור החור זה חשוך הוא רואה שמה את העיניים של הנחש נראה לו כמו איזה שהם שני פנסים בפנים שתי מנורות. ולכן זה מעניין אותו מסקרן אותו זה נראה לו כמו איזה שני יהלומים או שתי אבנים טובות שמאירות שם בפנים והוא ירצה להכניס את ידו כי הוא ראה את המאורת צפעוני מה זה מאורת? מאור עיניו הוא ראה את עיניו של הצפעונים. ואם כל זה הוא לא יזיק אותו. זה הסבר נוסף למאורת צפעוני. הסבר שלישי זה ההסבר של רש"י וזה ההסבר המקובל לנו היום. ומנחם פתר בו אומר רש"י לשון נקב וחורי עפר כמו אור כשדים באורים כבדו השם אורים הכוונה היא מנהרות הכוונה היא חורים זה הכוונה אור מאורת צפעוני. אז זה בדומה לחור פתן. חור פתן זה החור ששמה מתחבא הנחש מאורת זה מה שאנחנו היום מכנים מאורה מקום ששם נמצא הצפעוני. אז יש לנו שלושה פירושים או מלשון אור לפי המלבי"ם או מלשון מאור עיניים שזה מדבר על ראייה של הנחש או מלשון מאורה מה שאנחנו מכנים היום מאורה.
פסוק ט'. לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קודשי כי מלאה הארץ דעה את השם כמים לים מכסים. החיות הטורפות שהם כמו שאמרנו יש להם דרך להרע ולהשחית לא ירעו ולא ישחיתו. מה ההבדל בין להרע לבין להשחית? אומר המלבי"ם אדם שמרע למישהו אחר יכול להיות שיעשה את זה לטובת להנאתו. לעומת זאת אדם שמשחית זה מה שאנחנו מכנים היום משחית. בלי שום כוונה להנאה אלא סתם השחתה לקחת לקרוע ולהזיק זה נקרא להשחית. אז הוא אומר לא ירעו דוגמה אם אריה טורף צבי זה נקרא להרע כיוון שהוא עושה את זה להנאתו. לא ירעו ולא די שלא ירעו אלא אפילו לא ישחיתו שזה לדוגמה הפתן והנחש הגמרא אומרת שאומרים להם מה הנאה יש לך כשאתה מכיש? זה לא כדי לטרוף. האריה הוא רוצה לטרוף הוא רוצה בשר אז הוא טורף אבל לעומת זאת הנחש הוא מכיש פעמים רבות הוא בכלל לא מתעסק עם הטרף הוא ממשיך והולך לו לדרכו. אז לא די שלא ירעו הבעלי חיים שטורפים כדי לאכול אלא אפילו לא ישחיתו אלה שאין להם בהם אין להם כלל הנאה ממה שהם משחיתים. בכל הר קודשי הכוונה בכל ארץ הקודש כי מלאה הארץ דעה את השם כמים לים מכסים. כביכול הוא בא ואומר ההכרה את השם יתברך תתפשט עד כדי כך שגם החיות הטורפות גם הם ירגישו שאנחנו עכשיו נמצאים בזמן חדש זה זמן התיקון שגם שאפילו שאין בהם את כוח השכל עם כל זה זה יהיה בבחינה של מים לים מכסים. מישהו יודע מה פירוש המילה ים? ים נכון זה פירוש אחד אבל תדעו לכם שזה לא הפירוש. ים פירושו החפירה בה נמצאים המים. כך אומר הרד"ק. והנה אתן לכם ראיה אומר הרד"ק כי הרי נאמר הים שעשה שלמה. מה שלמה עשה? את המים הוא עשה או את הגיגית הוא עשה? את הגיגית. זאת אומרת ים זה החפירה ששם נמצאים המים. לפי זה תבין את הפסוק כמים לים מכסים. כמו שהמים מכסים את כל החפירה שבתוכה נמצא הים את כל העמק שבתוכו היה הים המים מכסים כולו מה זה אומר מכסים כולו? יש איזה נקודה כלשהי שאין בה מים? יש איזה נקודה כלשהי שלא נרטבה בעקבות המים שמכסים את החפירה? לא. אומר המלבי"ם כך גם כן יהיה הדעה את השם כמו המים שמכסים את כל המקומות במקום שנקרא ים כך גם כן הדעה של השם יתברך תכסה את הכל עד שאפילו חומרם של בעלי החיים שכביכול מצד טבעו לא מוכן להשכלה אין בו דעת עם כל זה הדעה את השם תהיה כל כך גדולה שזה ישפיע גם על בעלי החיים וזה יתפשט גם עליהם שגם הם כביכול ישנו טבעם לטוב לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קודשי.
והיה ביום ההוא שורש ישי אשר עומד לנס עמים אליו גויים ידרשו והייתה מנוחתו כבוד. והיה ביום ההוא שורש ישי שזה מלך המשיח שאותו הוא הזכיר בפסוק א' ששמה ראינו ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה. אז ביום ההוא שורש ישי אשר עומד לנס עמים. מה זה נס? נס זה כלונס גבוה שעליו היו תולים את הדגל כדי לקרוא לעמים או לקרב או לעניינים אחרים. פה מדובר שהעמים בתחילה שיתגלה מלך המשיח אז שורש ישי יעמוד לנס עמים כביכול זה יקרא לכל העמים לבוא למלחמה כנגדו. בתחילה העמים לא יאהבו את זה שיש כאן מלך מישראל שהוא השולט ויש לו ממשלה בכל. אז אותו שורש ישי אשר בתחילה יהיה עומד לנס עמים כל העמים יקראו אל הדגל לבוא להילחם כנגדו שזה יהיה מלחמת גוג ומגוג דע לך אליו גויים ידרשו. בסופו של דבר כולם יכירו שהוא הגואל האמיתי והייתה מנוחתו כבוד. לא יהיה לו מנוחה כמנוחת אדם או מלך שאינו חשוב. יש מלך לא חשוב שאף אחד לא טורח ללכת להילחם כנגדו. אלא אדרבה הוא יהיה כזה חשוב שבתחילה כולם יבואו להילחם כנגדו ואחד כזה כשבסוף כולם מקבלים את מלכותו זה יהיה כבוד עצום שזה מראה שהצליח כנגד כל אותם מלכים ויד השם הייתה בעזרו. נשים לב הוא אומר עומד לנס עמים אליו גויים ידרשו. מה זה עמים או גויים? הסברנו את זה כבר לאל שעם יותר גדול מגוי כי לעם יש מלכות ממלכה מסודרת לעומת גוי שגוי זה אוסף בליל של שבטים שאין להם ממלכה מסודרת. לדוגמה בסומליה יש גויים לעומת זאת נגיד כשאתה רוצה לדבר על בריטניה ארצות הברית שמה אתה יכול לקרוא להם עם יש שמה ממלכה מסודרת. ובא ואומר תדע לך גם הגויים יכירו את אמיתת הגואל לעתיד אליו גויים ידרשו. גם הגויים הכוונה גם אלה שאין להם מלכות אלה מה שהייתי אומר הם נחשבים ליותר נבערים אלה שאין להם מלכות מסודרת גם הם בסופו של דבר יכירו את מלכותו של הגואל שיצא משורש ישי.
והיה ביום ההוא יוסיף השם שנית ידו לקנות את שאר עמו אשר ישאר מאשור וממצרים ומפתרוס ומכוש ומעילם ומשנער ומחמת ומאיי הים. ביום ההוא יוסיף השם שנית ידו לקנות את שאר עמו. מה הייתה הפעם הראשונה שהשם הושיט ידו לקנות את עמו? בגאולת מצרים. אבל הגאולה העתידית כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות. הגאולה העתידית תהיה כמו אותה גאולה שהייתה ביציאת מצרים שהיו בה נפלאות ואז אחרי שכולם יכירו את אמיתת הגואל אז יהיה קיבוץ גלויות מאשור ממצרים מפתרוס כמו שהיה בגאולה הראשונה.
ונשא נס לגויים ואסף נדחי ישראל ונפוצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ. ונשא נס לגויים נס כמו שהסברנו זה כלונס גבוה שעליו תולים את הדגל זה כביכול יקראו לכולם אל הדגל שכולם יבואו אחרי מלך המשיח שיבואו לכאן לקיבוץ גלויות. ואסף נדחי ישראל. נדחי ישראל זה עשרת השבטים. למה? כי יש לנו בעצם שני דברים יש לנו נפוצות יהודה יקבץ. נפוצות יהודה זה אלה שנפוצים היום. כל מי שיש לנו היום זה יהודה ובנימין וקצת משבט לוי ומעט מזעיר משאר כל השבטים. אבל והם בעצם מה הם? הם נפוצים. בכל מקום בעולם הם נמצאים. עם ישראל המוכר לנו היום. לעומת זאת יש כאלה מעם ישראל שהם נידחים. הנידחים זה כאלה שאנחנו לא יודעים איפה הם הם במקומות נידחים. מי אלה? זה נדחי ישראל. אלה שהם היו מישראל הרי היה ישראל ויהודה. ישראל היה ממלכות של שומרון עשרת השבטים יהודה זה היה יהודה ובנימין מה שאנחנו צאצאים שלהם. אז הוא בתחילה ואסף נדחי ישראל זה את השבטים שהם נידחים ממקומם הם לא מפוזרים אבל נידחים מעבר לנהר סמבטיון ומעבר להרי החושך ושם הם מקובצים אותם הוא יאסוף ויכנס אותם כי לא צריך לקבץ אותם הם מקובצים הם רק נידחים. אבל נפוצות יהודה זה מה שהפזורה היהודית המוכרת לנו היום שנמצאת בכל נקודה בגלובוס משם השם יקבץ אותם מארבע כנפות הארץ.
וסרה קנאת אפרים וצוררי יהודה יכרתו. אפרים לא יקנא את יהודה ויהודה לא יצור את אפרים. בעבר אנחנו יודעים שהיה למלכות יהודה שני מתנגדים. א' היה להם קנאת אפרים. אפרים הם לא היו צוררים ליהודה אבל הם קינאו בהם על דבר המלוכה. ראינו כמה וכמה פעמים שהם קינאו בהם דהיינו שהיה קשה לאפרים לראות שהמלוכה נמצאת בידם של אנשי שבט יהודה ובאו כמה פעמים להילחם איתם על העניין הזה. אז לאפרים היה קנאה כנגד מלכות יהודה. דבר נוסף היו להם ליהודה גם צוררים. הצוררים זה היה מהעמים השטנים מהעמים שבאו להילחם כנגדם שבאו להציק ולייצר להם. הוא אומר לך בעתיד ביאת המשיח וסרה קנאת אפרים. אפרים זה רק קנאה אפרים לא צוררים ליהודה הם רק קינאו בהם. וגם צוררי יהודה שאלה הם העמים גם הם יכרתו. עכשיו כולם יהיה ברור להם אפרים לא יקנא את יהודה ויהודה לא יצור את אפרים. יהודה היו צוררים את אפרים מדוע? מכיוון שאפרים מרדו במלכות בית דוד. לדוגמה שבע בן בכרי שהלך ומרד במלכות בית דוד אז היה צריך יהודה לצור עליו. אומר לא יצטרך יהודה לצור על אפרים מכיוון שאפרים לא יקנא ביהודה יקבל מלכותו עליו אז ממילא לא יצטרך יהודה לבוא ולהילחם כנגדו כדי להחיל את מלכותו בכוח הזרוע. חז"ל דורשים את זה על שני משיחים העתידים. יהיה משיח בן דוד ומשיח בן יוסף. אז הוא אומר לך סרה קנאת אפרים אפרים לא יקנא את יהודה יהודה לא יצור את אפרים שניהם ינהלו את מלכות ישראל ביד רמה מבלי שתהיה קנאה ביניהם. אנחנו יודעים הממשלה הכי מסובכת זה ממשלת אחדות. למה? שמה כשיש שניים ביחד כל הזמן הם רבים ביניהם. אבל פה בביאת המשיח יהיה כזה שלום ביניהם שיהיו שני ראשים יהיה משיח בן יוסף ויהיה משיח בן דוד ושניהם ינהלו את הממלכה בצדק וביושר מתוך חלוקת סמכויות כידוע שמשיח בן יוסף זה הגאולה הגשמית משיח בן דוד זה הגאולה הרוחנית ולא יקרב זה אל זה לא תהיה ביניהם לא קנאה לא שנאה לא יצורו זה לזה.
המלבי"ם מסביר ישנם שלושה מיני קנאה. בכתובים אנחנו מוצאים שלושה מיני קנאה. יש אדם שמקנא באחר למה למה יש תפקיד למה לא יש מעלה למה נתנו לו ולא נתנו לי? והדבר הזה אומר המלבי"ם זה לא מעורר אצלו איבה אלא רק הוא מקנא בו למה הוא זכה למעלה שלי אין. ותקנא רחל באחותה. קנאה כזאת תבוא עם ב'. אני מקנא בו. תמיד זה יבוא עם האות ב' ותקנא רחל באחותה. יש קנאה שאני מקנא לכבודו של פלוני. איך עשית לו כזה דבר אני מקנא לכבודו. זה תבוא קנאה הזאת תבוא עם ל'. קנו קינאתי להשם. אני מקנא לו. כמו איך אמר משה רבנו ליהושע שאל על זה שהיו מתנבאים במחנה אלדד ומידד אמר לו המקנא אתה לי? זה יבוא עם ל'. לקנא לו אני מקנא לכבודו איך אתה פוגע בכבודו. דבר שלישי אדם שמקנא בחברו כדי להרע לו. וזה יבוא עם את. מקנא מקנא מקנא אותו. אומר המלבי"ם מה ההבדל בין לקנא את קנאת אפרים אפרים לא יקנא את יהודה לא יקנא את יהודה הכוונה על מנת להצר לו. מה ההבדל בין זה לבין צורר? צורר זה בגלל שעשית לי רעה פעם או אני שונא אותך מתוך זה אני צורר אותך. לעומת זאת לקנא שאני חושב שהמעלה שיש לך ראויה לי וכשאתה קיבלת מעלה זה מגרע ממני. אם נתנו לך זה בעצם כביכול פוגע לי פוגע בי. ואז אני מקנא אותך זה אפרים לא יקנא את יהודה. ומכיוון שאז ידעו אפרים הגדולה הזאת שייכת ליהודה אז לא יהיה לו תחושה אתה לקחת משהו ששייך לי לא יהיה לו תחושה זה מגרע ומחסר ממני אז ממילא אפרים לא יקנא את יהודה.
ועפו בכתף פלשתים ימה יחדיו יבוזו את בני קדם אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם. ועפו הכוונה יעופו במהירות אל כתף וצד פלשתים ימה הכוונה היא להילחם כנגד פלשתים שנמצאים במערב. מי אלה פלשתים? פלסטינים. ילחמו עמם במהירות. יחדיו יבוזו את בני קדם את אלה שנמצאים במזרח אדום מואב נגבה בני עמון זה מה שנקרא ירדן מה הכיוון של ירדן. יחדיו יבוזו את בני קדם את אלה שבמזרח. אדום ומואב משלוח ידם הם תשתלח ידם של ישראל עד אדום ומואב עד שם תתפשט רשותם ובני עמון משמעתם וגם בני עמון יסורו אל משמעתם הכוונה לא יסרבו למלכותו של מלך המשיח.
והחרים השם את לשון ים מצרים והניף ידו על הנהר בעים רוחו והכהו לשבעה נחלים והדריך בנעלים. והחרים השם את לשון ים מצרים הכוונה היא השם ייבש את הלשון ים שנמצאת ליד מצרים כדי שהנידחים בארץ מצרים יוכלו לעבור שם. יכול להיות שהוא מדבר על תעלת סואץ אינני יודע על מה הוא מתכוון לשון ים מצרים אבל שהנידחים בארץ מצרים יוכלו לעבור דרך שם. והניף ידו על הנהר בעים רוחו על הנהר הכוונה נהר פרת גם שם השם יניף את ידו ברוחו בעים רוחו הכוונה בחוזק רוחו כביכול ייבש את נהר פרת כדי שיבואו האובדים בארץ אשור. והכהו לשבעה נחלים הכוונה היא אותם שבעה מקומות שהוא הזכיר בפסוק י"א חוץ ממצרים אשור פתרוס כוש עילם שנער חמת ואיי הים כל אותם שבעה מקומות הללו והכהו לשבעה נחלים הנחלים שלהם שיהיו שם השם כביכול יכה אותם וינעל אותם בנעלים ינעל את אותם נחלים כדי שהנחלים הללו לא יזרימו את מימיהם ואז כל אותם גולים באותם מקומות יוכלו לעבור בחרבה וביבשה כדי שיוכלו לשוב מארץ גלותם.
והייתה מסילה לשאר עמו אשר ישאר מאשור כאשר הייתה לישראל ביום עלותו מארץ מצרים. על ידי שהשם ייבש את לשון ים מצרים יניף ידו על הנהר של אשור יכה את שבעת הנחלים כל זה יגרום והייתה מסילה תהיה דרך סלולה לשאר עמו אשר ישאר מאשור כאשר הייתה לישראל ביום עלותו מארץ מצרים שגם שם הלכנו במסילה איפה בתוך הים בחרבה אחרי שהשם ייבש את ים סוף כך גם כן השם כביכול ייבש את הנהרות ואת הימים וכמו ששם נכנסנו לארץ ישראל השם ייבש את הירדן כך גם כן הקדוש ברוך הוא יסלול לנו דרך כבושה וסלולה שעם ישראל יצא במהרה מגלותם במהרה בימינו אמן. [דובר בקהל: אמן].