ספר ישעיהו פרק ס"ג. מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבוצרה זה הדור בלבושו צועה ברוב כוחו אני מדבר בצדקה רב להושיע. לפני שנסביר מה היה כאן, נביא דברי חז"ל, רש"י מזכיר אותם. כאן מתנבא הנביא על שעיר ועל בצרה. אלה הם שני מקומות שחז"ל אומרים שכשהקדוש ברוך הוא יבוא ביום הדין, שתי טעויות עתיד שר של שעיר לטעות. מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבוצרה, פירושו של דבר השר של שעיר ילך לבצרה. מה יש לו שם בעיר הזאת בצרה? חז"ל אומרים בצר הייתה עיר מקלט, היא בצר שבמדבר, והוא סבור שבצרה זו בצר, וממילא הוא הולך לשם כדי שיהיה לו עיר מקלט, כי הוא מבין שכלתה אליו הרעה, אז הוא חושב שאם הוא יברח לעיר מקלט הוא יוכל להינצל מקודשא בריך הוא מיום הדין. דבר נוסף הוא טועה, מכיוון שעיר מקלט קולטת כידוע רק הורגים בשוגג, ואילו אדום הרגו ורצחו וטבחו ושרפו ועינו והכל במזיד. כל מה שעשו לנו אדום במשך כל השנים, שזוהי מלכות רומי כמו שעוד מעט נראה, זה בעצם כל העמים שיש להם את הצבע האדום בדגל שלהם, הם קשורים לאדום, הם בטוחים שהיא תקלוט אותם העיר בצרה, אז הם טועים שתי טעויות, בצרה זו לא בצר, והעיר מקלט קולטת רק מי שהרג בשוגג ולא מי שהרג במזיד.
מדרש אגדה נוסף רש"י מביא, בצרה סיפקה לשעיר מלך כשהמלך הראשון שלה מת. כתוב וימלוך תחתיו יובב בן זרח מבצרה. ובצרה היא ממואב, כמו שכתוב על קריות ועל בצרה, אז היות והיא הייתה שותפה לפשעים שלהם, בזה שהיא זאת שסיפקה להם מלך, היות וכן גם הם יבואו בדין ובחשבון.
כעת נבאר יותר את העניין. הרד"ק מסביר שזו בעצם נבואה על חורבנה של אדום בעתיד. ופה הוא ממשיל כביכול את הקדוש ברוך הוא שמחריב את אדום לגיבור עושה מלחמה ששב משדה הקרב עם בגדים אדומים מדם, מהמלחמות ומהניצחונות הגדולים שעשה. ועל זה כביכול הוא אומר, אדם עומד ושואל ורואה, מי הוא זה? מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה? אומר הקדוש ברוך הוא, אני מדבר בצדקה, אני דיברתי בצדקתי לישראל, הבטחתי להם שאני אגאל אותם, והנה כעת באתי לעשות את מה שהבטחתי.
רב להושיע, מה זה רב להושיע? אומר הרד"ק שהקדוש ברוך הוא מחמת בניינה של ישראל תחריב אדום, שכידוע לא נבנתה צור אלא מחורבנה של ירושלים, ולא נבנתה ירושלים אלא מחורבנה של צור. בחורבן אדום תהיה ישועה לישראל. מה הוא בעצם בא לבאר בזה? איך אתה אומר שאתה מכה באדום ואתה קורא לזה רב להושיע? תקרא לזה רב להיפרע, תקרא לזה רב להינקם, למה אתה קורא לזה רב להושיע? אומר הרד"ק זה הולך ביחד. ברגע שמכים באדום יש ישועה לישראל, כי לא נבנתה ירושלים אלא מחורבנה של צור. ברגע שיחרבו גויים, על ידי זה יבנו ישראל.
מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה. חמוץ הכוונה היא אדום בגדים מבצרה שהייתה עיר גדולה של אדום, ולכן כינה את אדום בשם בצרה על שם העיר המרכזית שלה. הדור בלבושו, אלה הם בגדי נקם. צועה ברוב כוחו, צועה מסביר הרד"ק שהכוונה היא מניע ומטלטל את הגויים מקצה לקצה.
המצודת דוד מסביר שהקדוש ברוך הוא עתיד לעשות נקמה בגויים, ולפי ביאורו של מה שכתוב הדור בלבושו, זה בדרך תמה, בדרך שאלה. מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה, זה הדור בלבושו? הרי תמיד הוא הדור בלבושו, מה פתאום עכשיו הוא חמוץ בגדים? זאת אומרת זה בדרך שאלה. הדור בלבושו, אז כיצד חמוץ בגדים? צועה ברוב כוחו, הרי ברוב כוחו הוא מניע ומטלטל את כל מי שירצה ממקום למקום, אז מה זה אדם אשר על לבושו? זאת אומרת הוא לא אמור להיות עם דם על לבושו, כי ברוב כוחו הוא אפילו לא מגיע למצב של מאבק, אלא ברגע אחד הוא מטלטל אותם ממקום למקום, אז כיצד ניתז דם על לבושו? אומר הקדוש ברוך הוא אני מדבר בצדקה, אני זה שהבטחתי לעשות צדקה לישראל, ואני מרבה להושיע כמו שהבטחתי.
לפי זה חמוץ בגדים הכוונה בגדיו צבועים. איפה מצאנו את הביטוי חמוץ? ופה המפרשים באמת מתחבטים, מה זה החמוץ שמוזכר כאן? איפה מצאנו את הביטוי חמוץ בהקשר לצביעה? אז באמת גם המצודת ציון מתקשה בזה, והוא מביא כדמות ראיה שייתכן שחמוץ זה ההפך ממחוץ. וכמו שכתוב תמחץ רגלך בדם, שהרגל צבועה מדם נראית כמו פצועה, אז גם פה חמוץ בגדים כמו מחוץ בגדים, יש על בגדיו דם ממה שמחץ את האויבים. ובצרה הוא מסביר שזה לשון מבצר.
המלבי"ם. אומר המלבי"ם מי זה בא מאדום, האבן עזרא כתב אדום זו מלכות רומי וקונסטנטינה, זוהי אדום. בצרה לעומת זאת זאת ראש אמונתם. מה פירוש ראש אמונתם? כמו אם אני ארצה להגיד מי היום מרכז אדום בעולם, אז אני אגיד אמריקה או רוסיה, ואם ישאלו אותי מהי ראש אמונתם, אני אגיד הוותיקן. מרכז אמונתם נמצא שם, זהו ראש אמונתם. אז בזמנם ראש אמונתם הייתה בצרה. בצרה זה היה מרכז האמונה שלהם, והמרכז של השלטון היה נקרא אדום.
הקדוש ברוך הוא יבוא לאדום כדי להושיע את עם ישראל, דבר אחד. דבר שני, לפרוע את החשבון. הרי כבר אנחנו זוכרים עוד מזמן יעקב אבינו, שכאשר עשו מגיע ואומר לו נלכה ואלכה לנגדך, אומר לו יעקב עוד חזון למועד, אומר לו תתקדם, ואנחנו ואני עד אשר אבוא אל אדוני שעירה. ומה זה אבוא אל אדוני שעירה? כבר הסברנו יותר מפעם אחת, שהכוונה אנחנו עוד ניפגש ביום הדין הגדול והנורא, ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו, ואז הוא אומר לו אז כבר נבוא חשבון על הכל. הקדוש ברוך הוא יבוא לאדום כדי להושיע את עם ישראל ולהיפרע מהם על מה שעשו לנו, ולבצרה כדי שיכירו את דת האמת, כי כמו שאמרנו בצרה זה המקום של מרכז האמונה שלהם. והקדוש ברוך הוא, כמו שהסברנו כמה פעמים, יש לו עניין שלא רק עם ישראל יכירו וידעו אלוהותו, אלא כל האומות יכירו וידעו. כמו שאנחנו אומרים שילכו עמים רבים לאור השם, כמו שאנחנו אומרים מלאה הארץ דעה כמים לים מכסים, כמו שאומרים יכירו וידעו כל יושבי תבל, כמו שאומרים לתקן עולם במלכות שדי. העניין של הקדוש ברוך הוא שכל האומות ידעו ויכירו את שם השם. ואפילו במכות מצרים ראינו למען תדע, למי? על פרעה נאמר, על מצרים נאמר, שגם הם למען ידעו כי אין כמוני בכל הארץ, לא רק עם ישראל. רואים שיש עניין שתתגלה מלכותו יתברך בכל העולם כולו. מי ששאמור להוביל את המהלך הזה זה עם ישראל, ואם היינו עושים רצון השם, אז הייתה מתגלית מלכותו של הקדוש ברוך הוא בכל העולם על ידי שהיו רואים כולם כיצד מתנהגת אומה על פי רצון השם יתברך. ואם לא, אז עצם זה שאנחנו נרדפים, בזה מתגלה כבוד השם כמו שהארכנו בהזדמנות אחרת.
וכאן הוא מתאר לנו שבהתחלה הקדוש ברוך הוא יבוא לאדום ולבצרה בבגדים נקיים, בדברים רכים. כביכול הקדוש ברוך הוא מנסה לשכנע אותם בטובות, וכאשר זה לא הולך, אז יבוא הקדוש ברוך הוא ללבוש נקם ולהילחם איתם. מי זה בא מאדום חמוץ בגדים, לפי המלבי"ם חמוץ בגדים זה לא מטונף בגדים בדם כמו שהסבירו המפרשים האחרים, אלא זה בדיוק הפוך, בבגדים לבנים ונקיים. מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה, הדור בלבושו. לא כמו שהסביר המצודת דוד, זה שעכשיו הוא חמוץ בגדים, הלא תמיד היה הדור בלבושו, מה קרה כעת? לא, אלא מי זה בא מאדום חמוץ בגדים, הכוונה כאשר בגדיו נקיים.
על מה מסתמך המלבי"ם? כמו שהסברנו בעבר, תמיד כשאנחנו מחפשים ביאור של ביטוי של מילה בתנ"ך, הדרך היא קונקורדנציה, לפתוח מובאות נוספות ולנסות לראות תוך העניין איך שם זה יתבאר, כך גם כן אנחנו נסביר פה. זאת אומרת שתמיד שצריכים לחפש מילה, הדבר הראשון זה למצוא חבר לו במקרא. והקושי הגדול הוא כשראשי כותב לא מצאתי חבר לו. אני מחפש עוד מילה כזאת בכל המקרא, היא מילה יחידנית. ואז באמת צריך לנסות לראות איזה מילה דומה לה, הכי קרובה לה בהיפוך אותיות או דומה לה באיזושהי הטיה, ועל ידי זה לנסות לשדך את המילה הזאת אליה. ואם גם זה בלתי אפשרי, אז מסבירים ביאורו לפי עניינו. המפרש כותב וביאורו לפי עניינו כך וכך. איך אני יודע? אני לא יודע, אלא מה, אם לדוגמה בפסוק כתוב דל ורש, ורש אני לא יודע, אבל דל אני כן יודע, אז ביאורו לפי עניינו שגם רש עניינו מן העניות. זה נקרא ביאורו לפי עניינו.
אז כך גם כן כאן, המלבי"ם מסביר שחמיץ או חמוץ הכוונה נקי. חמוץ בגדים, אומר המלבי"ם מאיפה אני מסתמך? שייתכן שמה שכתוב אשרו חמוץ, הכוונה היא תאשרו, שמה הנביא אומר להם לעשות דין ומשפט, תאשרו את מי שנקי בדינו. חמוץ הכוונה נקי. מאבל וחומץ, הכוונה היא מאבל מי שעשה עוול ומי שרוצה להתנקות. כי יתחמץ לבבי, הכוונה יטהר ממחשבותיו. אז חמוץ בגדים הכוונה היא בגדים זכים ונקיים. אז מי זה בא מאדום שבגדיו זכים ונקיים, מי זה בא מבצרה שהוא הדור בלבושו?
אומר המלבי"ם מה זה בגדיו ומה זה לבושו, האם זה לא אותו דבר? אומר המלבי"ם יש הבדל בין בגד ללבוש. בגד זה הבגדים הכוללים. לעומת זאת לבוש זה לבוש מיוחד. לדוגמה למדים אני אקרא לבוש, לדוגמה לשק אני אקרא לבוש, זה לא בגד סטנדרטי. בגד סטנדרטי זה מה שאדם לובש באופן רגיל. לבוש זה לבוש מיוחד, דבר פרטי, כמו לבוש מלכות, לבוש מיוחד של מלך. לבוש שק, לבוש מיוחד של האנשים המתאבלים. תמיד לבוש בא לבטא לבוש מיוחד. הקדוש ברוך הוא רצה שאדום לא ירעו לנו. הבגדים שהקדוש ברוך הוא ילבש הם הבגדים הכוללים, זה המידות שהקדוש ברוך הוא נוהג עם הבריות, רחום, חנון, ארך אפיים. מה הקדוש ברוך הוא בעצם דורש מהם? מאדום, שהם המריעים לנו, שלא יצרו לנו. אז מה הוא מבקש מהם? רחמים, חמלה. מה הקדוש ברוך הוא בא עם בגד, מהו בגד? מידותיו של הקדוש ברוך הוא. ומידותיו של הקדוש ברוך הוא זה רחום, חנון, ארך אפיים. עם בגדים הקדוש ברוך הוא יבוא כביכול לאדום, תהיו רחומים, חנונים, ארך אפיים כלפי עם ישראל.
לעומת זאת הסברנו שבצרה זה מרכז אמונתם. ומה הקדוש ברוך הוא רוצה מהמקום שהוא מרכז אמונתם? רוצה הקדוש ברוך הוא שיכירו באלוהותו, יכירו באחדותו. וזה לבוש מיוחד, זה לבוש מלכות. וזה לכן הוא אומר, מי זה בא לבוש בגדים מבצרה. מה זה הלבוש כמו שאמרנו? להכיר את האמונה המיוחדת, את דת האמת, זה לבוש מלכות. ולמה הוא צועה וסוער ומתרגש ברוב כוח? אומר הקדוש ברוך הוא, אני מדבר בצדקה. אומר הקדוש ברוך הוא, כשאתה שואל אותי על בצרה, מי זה בא חמוץ בגדים מבצרה, סליחה, כן, חמוץ בגדים מבצרה, אם אתה רוצה לדעת על בצרה אני אומר לך אני מדבר בצדקה. פירושו של דבר, מצד שבין אדם למקום. שיכירו בדת האמת. חמוץ בגדים אומר הקדוש ברוך הוא אני מגיע מבצרה לדבר איתם על האמונה בהשם. ורב להושיע, מי זה בא מאדום? רב להושיע. כי כמו שאמרנו אדום הם המצרים, הם המציקים. אומר הקדוש ברוך הוא אני בא משם כי אני רב להושיע, להושיע את עמי ישראל. והדרך להושיע את עמי ישראל כמו שאמרנו, על ידי שהוא פונה לאדום ואומר להם מדוע אתם מייסרים את עמי.
מדוע אדום ללבושך ובגדיך כדורך בגת. מדוע אדום ללבושך? הרד"ק מסביר למה בגדיך אדומים. ללבושך הכוונה לבושך, הלמ"ד כמו למ"ד יתרה. ומדוע בגדיך אדומים? והמלבי"ם מסביר, שמיד כאשר השואל רואה שנתאדמו המלבושים הלבנים, כמו שאמרנו חמוץ זה נקי, זה לבן לפי ביאורו של המלבי"ם, והוא הדור בלבושו, פתאום הוא רואה אדום ללבושך, ממה נתאדמו המלבושים הלבנים? ממה נגאלו בדם? מדוע אדום ללבושך שזה הלבוש המיוחד, ובגדיך שהם הבגדים הכלליים לא המיוחדים, כדורך בגת, כמו אדם הדורך בגת וניתז עליו מהדמומית הענבים, אז מה קרה לבגדים שלך שנתאדמו?
מהו הנמשל? אומר הרד"ק הרי עיקר ביאתו של הקדוש ברוך הוא זה בגלל הלבוש המיוחד. מה פירוש הדבר? לימוד האמונה לאומות, שזה עיקר תכלית תיקון עולם במלכות שדי, שהאומות יאמינו בהשם, שיכירו מלכותו. אומר למה מגיע השם ואדום ללבושך? מדוע הלבוש הוא אדום שבעצם מראה שלא די שהם לא קיבלו את האמונה, עוד היה צריך להיפרע מהם, וההיפרעות הזאת מה גרמה? שבגדיו נהיו אדומים. הבגדים האדומים באים לבטא דם אשר ניתז עליהם. והרי קודם אמרנו שהקדוש ברוך הוא בא ומדבר עם האומות בדברים רכים, הלך בבגדים נקיים, אומרים לך נכון ככה זה התחיל, אבל האומות לא קיבלו, ולא אדום מסכימה שלא לייסר את ישראל, ולא בצרה מסכימה לקבל עליה דת האמת, וממילא הקדוש ברוך הוא צריך להיפרע מהם כראוי להם. ולכן בגדיו אדומים, הכוונה לבושו אדום, ובגדיך כדורך בגת, וגם הבגדים גם הם כדורך בגת, הבגדים שבאים לסמל כמו שאמרנו את הדרישה מהאומות שלא יצרו לעם ישראל.
מה התשובה של הקדוש ברוך הוא על זה? פורה דרכתי לבדי ומעמים אין איש איתי ואדרכם באפי וארמסם בחמתי ויז נצחם על בגדיי וכל מלבושיי אגאלתי. עונה הקדוש ברוך הוא לשואלים ואומר פורה דרכתי לבדי. הגת נקראת פורה. מה זה פורה? מלשון פירור, מפוררים ומרצצים בתוכה את הענבים. והקדוש ברוך הוא ממשיל את הרשעים כמו ענבים שהם יפוררו והם ימעכו וירמסו על ידי הקדוש ברוך הוא כאשר יגיע זמן הגאולה, ייתן את הדין על כל מה שעשו.
פורה דרכתי לבדי ומעמים אין איש איתי, אומר הרד"ק מה זה אין איש איתי? פירושו של דבר, אם חשבתי שיצטרפו אליי זכויותיהם של עם ישראל כדי להיפרע מן האומות, אני רואה שאין איש איתי. אין זכות לישראל, וכביכול את הכל צריך הקדוש ברוך הוא לעשות ברעותיה, ברצונו, מבלי שיצטרפו אליו הזכויות שלנו שיהיו כמסייעות להשם בבחינת תנו עוז לאלוהים. אומר הקדוש ברוך הוא אני צריך לעשות את זה לבדי, ואדרכם באפי וארמסם בחמתי ויז נצחם על בגדיי וכל מלבושיי אגאלתי. הכוונה ואת כל מלבושיי נתלכלכתי בהם מהדם של הגויים ומהענבים, כמו שהסברנו אותם כעת שהכוונה היא מהרשעים שאותם אדרכם באפי, אני דורך אותם באפי הכוונה בכעסי. ולמה? מכיוון שמעמים אין איש איתי. אם היה איש איתי שהיו באים לסייע על ידי הזכויות, אז זו הייתה סיבה שאפרע מהם. אבל כיוון שאין איש איתי, אז מה הסיבה שאני נפרע מהאומות? רק בגלל אפי וחמתי על מה שעשו לישראל. הכוונה הכעס הרב שלי על מה שהצרו לישראל, זה היה המנוע להיפרע מן האומות. כי מן הדין ומן האמת היה ראוי שזכויותינו הם אלה שיהיו המנוע להיפרע מן האומות. אבל מה לעשות שאין איש איתי, כמו שראינו וישתומם וירא כי אין עוזר וישתומם כי אין מפגיע, אין מי שעוזר ומסייע לקודשא בריך הוא, הכוונה אנחנו מצד עצמנו לא ראויים לגאולה מצד המעשים הטובים שלנו, ואז על ידי זה הקדוש ברוך הוא אומר אני נאלץ לעשות זאת לבדי, הכוונה היא רק מתוך רצונו יתברך מבלי הזכויות של עם ישראל.
ויז נצחם על בגדיי, נצחם הכוונה הדם שלהם. והם הבגדים הופכים להיות אדומים, והדם נקרא נצח. למה הדם נקרא נצח אומר הרד"ק? כי זה חיי האדם וחוזקו. הכוונה ייתכן או מצד שעל ידי זה יש קיום לאדם, או מצד שזה מלשון לנצח, להחזיק מעמד, כמו מנצח על כל מה שקורה או כן, זה ביטוי של של כוח, חיי האדם נצחו חוזקו הם מחמת הדם. ויז נצחם על בגדיי, דמם ניתז על בגדיי וכל מלבושיי אגאלתי. אגאלתי הכוונה כמו נטנפתי, כמו לחם מגואל, הכוונה מטונף.
המלבי"ם מסביר פורה דרכתי לבדי. אומר המלבי"ם מי שדורך את הגת המטרה שלו זה להוציא יין. כך גם כן כאשר אני דרכתי את האומות, הייתה לי מטרה חיובית, להשיב אותם בתשובה. הייתה לי מטרה לתקן אותם. אבל ראיתי כי מעמים אין איש איתי. אף אחד לא מצטרף אליי. מה הכוונה? תשימו לב, הרד"ק מסביר שהכוונה היא לא על עם ישראל. המלבי"ם מסביר שהכוונה לא על עם ישראל, הוא יותר מתאים ללשון הכתוב ומעמים אין איש איתי. חשבתי שמי מהאומות כשאני אבוא ואנסה לקרב אותם, חשבתי שמישהו יחזור בתשובה. והנה אני רואה מעמים אין איש איתי. אף אחד לא שב בתשובה. רציתי להוציא מהם יין, הכוונה מענבים שזה דבר לא משובח לעשות יין שזה דבר משובח, פורה דרכתי, ואני מוצא את עצמי לבדי. ומעמים אין איש איתי, אף אחד לא מצטרף, אף אחד לא חוזר בתשובה. ולכן מה הדבר הזה גורם? ואדרכם באפי. הדבר הזה גורם שארמסם בחמתי. כיוון שאני רואה שהם לא שבים בתשובה, אין לי ברירה אלא רק להפעיל כנגדם את האף והחימה.
אומר המלבי"ם מה ההבדל בין אף לחימה? אז ראינו כמה פעמים שאף זה החיצון, זה רק למראית העין. אש קדחה באפי, ניכר הכעס החיצוני באף, יש התחממות של האף, התאדמות של האף, עשן באף, זה כל זה משהו שמבטא כעס חיצוני. לעומת זאת החימה זה הכעס הפנימי ששמורה בתוך ליבו של האדם. והמלבי"ם יש לו הסבר נפלא מאוד בזה במגילת אסתר, להסביר את מה זה בחמתו בערה בו, מה זה החמתו שבערה בו ולמה למה בערה בו חמתו ולמה לא יכל לגלות כעסו לאחרים, יש שם מהלך מאוד נפלא על פי העיקרון הזה. אבל זה שיטתי אצל המלבי"ם לכל אורך התנ"ך, אף זה כעס חיצוני, חימה זהו כעס פנימי.
אומר הקדוש ברוך הוא ואדרכם באפי. על ידי האף הענשתי אותם והייתה לי כוונה רק לדרוך אותם כדורך בגת. והדורך בגת מסיר את החרצנים, את הזגים, מוציא את היין. אני רציתי להסיר רק את הרשעים, כמו שהדריכה בגת יוצרת הפרדה והבדלה של החלק הטוב מהחלק הרע, זו הייתה המטרה שלי בתחילה, באפי, בכעס, בעונש, באף החיצון, הייתה לי מטרה רק להעביר את הרשעים. אבל וארמסם בחמתי. על ידי חמתי שבערה בם, על זה שהם לא רצו לשוב בתשובה, ראיתי שפורה דרכתי לבדי, אין איש איתי, מעמים אף אחד לא שב בתשובה, אז ממילא מה שהייתה לי כוונה ואדרכם באפי על מנת ליצור הפרדה בין הזגים והחרצנים לבין היין ובעצם להיפרע מן הרשעים באפי ומאידך גיסא לקרב את הצדיקים, ראיתי שאין כאלה. אין אף אחד שראוי להיקרא צדיק ובא להצטרף אליי, ולכן וארמסם בחמתי. חמתי הפנימית שבוערת בם שהם לא רוצים לשוב, אני ארמוס אותם, ורמיסה אומר המלבי"ם זה כבר דרך השחתה, לרמוס הכוונה היא לבטל לחלוטין.
ועל ידי זה ויז נצחם על בגדיי, שהם הבגדים הכוללים וזה כנגד מה שביקשתי שלא יצרו לעם ישראל. ואז וכל מלבושיי שזה בא לבטא את האמונה בהשם, זה בא לבטא את האמונה באל אחד, זה לבוש המלכות שהוא פנה לבצרה שיקבלו את אמונתו, אגאלתי. נטנפו בדם שלהם במקום שאתם הייתם מקבלים את האמונה הזאת עליכם, כעת הרמיסה שלכם תגרום להתלכלכות הלבושים, אותם לבושים שיכולתם לקבל אותם עליכם לטובה.
כי יום נקם בליבי ושנת גאוליי באה. הרד"ק מסביר כי יום נקם היה בליבי כבר מזמן ומעידן ועידנים, עד שבאה שנת גאוליי. ואז יהיה יום נקם בעמים. פירוש הדבר, היום נקם הזה כבר זמן רב מתבשל בליבי. והנה עכשיו הגיע זמן הגאולה. המלבי"ם מסביר שבעצם פה הוא נותן הסבר למה הוא ממהר לדרוך אותם, לרמוס אותם, למה לא מאריך להם אפו? אומר הקדוש ברוך הוא כי שנת גאוליי באה. והיום נקם בליבי זה יום נקם מיוחד כנגד הגויים. ומאידך גיסא שנת גאוליי לגאול את עם ישראל באה. אז יש פה נצטרפו כאן שני אלמנטים. אלמנט אחד זה להיפרע מהגויים על מה שעשו. אלמנט שני לגאול את עם ישראל כדי שיצאו מן הגלות. ועל ידי שהפעולה שהקדוש ברוך הוא עושה הוא בעצם בזה קצת שני ציפורים במכה, מחד גיסא נפרע מהאומות, ומאידך גיסא גואל את עם ישראל.
ואביט ואין עוזר ואשתומם ואין סומך ותושע לי זרועי וחמתי היא סמכתני. רש"י מסביר ואביט ואין עוזר, אין עוזר להם לישראל. ואשתומם, ואשתומם, אשתומם זה לשון שתיקה. כמו שכתוב וישתומם כאין מפגיע. ואין סומך, אני שותק ורואה שאף אחד לא סומך. ואם ככה מה באמת יעזור לי לעשות את הפעולות הללו? חמתי היא סמכתני. תושע לי זרועי, פירושו של דבר המנוע, הדחף להיפרע מן האומות זה חמתי עליהם. כי באמת הייתי צריך עזרה כביכול מעם ישראל, כמו שהשם זקוק לעזרה, אלא הכוונה זכויותיהם של עם ישראל הם תמיד כעזר וסיוע להשם יתברך, כי הרי תמיד הנהגת הקדוש ברוך הוא זה בדרך של דין. פירושו של דבר יש מימינים, יש משמאילים, אין דברים לא נעשים מתחת לשולחן. דברים נעשים כדין, זה לא ממשלת ישראל, זה הכל צריך להיות על פי הדין, על פי החוק, על פי הכללים, יש מקטרגים, מימינים, משמאילים והכרעה, הקדוש ברוך הוא לא יכול לעשות משהו כביכול כנגד קטרוגה של מידת הדין. אומר הקדוש ברוך הוא אבל כאן מה הביא את הדרך להתגבר על הגויים הגם שאין לי סיוע מצד זכויותיהם של ישראל שטובעות לעשות דין בגויים? אומר הקדוש ברוך הוא חמתי. החימה שיש לי על האומות. ואם תגיד אבל הרי הרי זה הגיע להם לישראל, הרי עם ישראל הייסורים שהאומות מייסרים אותם הרי זה היה חלק מהתהליך שעם ישראל אמורים לעבור בגלות כדי להשיב אותם בתשובה? אומר רש"י אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה. פסוק שהפסוק הזה בא לבטא שהגויים היו מחמירים גדולים בגזרות שלהם כנגד עם ישראל. הקדוש ברוך הוא גזר גזרה כנגד עם ישראל, אבל הגויים עשו את הכל בשיעור חזון איש, הכל הם עשו הרבה הרבה מעל ומעבר. אומר הקדוש ברוך הוא ועל זה חמתי היא סמכתני. החימה הזאת, הכעס עליהם, זה חיזק את ידי, עורר את ליבי להיפרע מהם, אפילו שעם ישראל מצד עצמם לא ראויים לגאולה. וכמו שהסברנו כמה פעמים שישנה את הנהגת המשפט ויש הנהגת הייחוד. ואם על פי הנהגת המשפט שזה אומר כמו שהסברתי קודם מימינים ומשמאילים אין להם זכויות לעם ישראל, אבל הנהגת הייחוד, הנהגת הייחוד זאת ההנהגה שבה הקדוש ברוך הוא לא שם לב לשום דבר אלא רק לרצונו יתברך, שיתגלה ייחודו בעולם. אין עוד מלבדו, אין מקטרגים, אין מימינים, אין משמאילים, רק הוא לבדו. זה הנהגת הייחוד. ואז קודשא בריך הוא ברעותיה יבוא ברוב כעסו וחמתו על הגויים, ייפרע מהם כראוי לו, כראוי להם.
המלבי"ם אומר ואביט ואין עוזר, אין הדור זכאים. ואשתומם ואין סומך, אין צדיק מתפלל עליהם. כנגד ואין עוזר, אין הדור זכאים, אומר הקדוש ברוך הוא ותושע לי זרועי, עשיתי זאת בכוח עצמי. וכנגד ואין סומך, שזה צדיק שמתפלל עליהם, גם זה אין, חמתו היא סמכתני. החימה על חטאי העקום היא סמכתני, זה מה שסמך אותי כדי ללכת להיפרע מהם.
ולכן ואבוס עמים באפי ואשכרם בחמתי ואוריד לארץ נצחם. ואבוס, אבוס זה לשון מתגולל בדם. כמו מתבוססת בדמייך, כמו בוססו את חלקתי, תמיד אבוס הכוונה רמוס, לשון רמיסה. ואבוס עמים באפי ואשכרם בחמתי. מסביר המלבי"ם שאבוס עמים זה יהיה על ידי אפי, וחמתי שזה הכעס הפנימי על ידי זה אשכרם לגמרי, אוריד לארץ נצחם. מה פירוש אשכרם בחמתי? מסביר הרד"ק שהכוונה אשקה אותם כוס חמתי עד שישכרו, כביכול כשיכורים יהיו מרוב חמת השם עליהם. עד שאוריד לארץ נצחם הכוונה חוזקם ותוקפם ירד לארץ.