פרק מ - מידות הבית השלישי - חלק ב

ותאי השער דרך הקדים שלושה מפה ושלושה מפה. מידה אחת לשלושתם ומידה אחת לאילים מפה ומפה. תאי השער דרך הקדים. עכשיו נדבר על התאים של השער המזרחי. זאת אומרת, כיוון שהוא ידבר איתנו על התאים של החלק המערבי, פירושו של דבר, מי שנכנס נכנס מצד מזרח, אז הוא רואה את התאים מה שנקרא מבחוץ. אבל היו אותו דבר גם כן תאים מבפנים.

עכשיו הוא לא ייגע בהם, הוא לא ידבר עליהם, ולכן הוא רוצה לדבר בתאי השער, התאים שעליהם דיברנו קודם, שלושה מימין ושלושה משמאל, שהם דרך הקדים, לצד שמי שבא מצד קדים, מקדם, מי שבא מצד מזרח. הם היו שלושה מפה ושלושה מפה. מידה אחת לשלושתם. מידה אחת לשלושתם כבר ראינו, כי הרי החלק הפנימי של כל תא היה שש אמות על שש אמות. וזה מידה אחת לשלושתם. ומידה אחת לאילים מפה ומפה.

כמו כן הוא אומר לך, מידה אחת לאילים. היה גם כן מידה אחת לאילים שהיו מפה ומפה. מה פירוש הדבר? התאים, אנחנו נראה בהמשך, שהם היו ביניהם, כל תא, שש אמות על שש אמות, מפריד ביניהם קיר של חמש אמות. זה כבר ראינו לעיל. היה ביניהם מעבר. בין תא לתא היה מעבר. לא רק בין תא לתא היה מעבר, הרי הסברנו שאנחנו נכנסים תחת מין איזה שהוא אולם שזה בעצם השער שמעליו היה מכוסה במכסה של השער.

ומימין אנחנו פונים לתוך התאים. אז היה גם כן מעבר מימין למי שנכנס בשער, יכל לפנות לימין לשלושת התאים שמימין ולעבור מתא לתא. היה מעבר פתח מתא לתא. ואותו דבר גם כן לצד שמאלו. הוא היה רואה פתח של השלישייה השמאלית של התאים, שזה בעצם השלישייה שנמצאת לצד צפון, שזה אם נרצה לדייק זה השלישייה הימנית של התאים, כן? השלישייה הימנית של התאים, זה השלישייה שהייתה נמצאת לצד צפון, קודם דיברנו על השלישייה השמאלית.

ואז הוא היה רואה כניסה לתאים, והוא יכל להיכנס אל התאים לצד ימין גם כן, לצד צפון, והוא עובר גם פה מתא לתא. עכשיו תשימו לב, עד החלק האחרון יש שמה יציאה. יוצא אם כן שזה לא רק מעבר מתא לתא, אלא זה גם כן מקום שאפשר לצאת ממנו מהתאים החוצה, לא רק דרך השער, אלא גם לצד השני אפשר לצאת. ואז כאן, תשימו לב, ביציאה לחוץ היה איזה שהם אילים.

שהיו כמו שהיה כאן בצד שבו אנחנו באים בשער עצמו למי שבא מכיוון מערב, היה רואה מימין ומשמאל אילים, שני עמודים, כך גם כן ביציאה מהתאים היו אילים, היו שני עמודים עם קשת כזאת שזה היה ביציאה מהתאים כלפי חוץ. אז זה הוא מדבר כאן, ותאי השער דרך הקדים שלושה מפה ושלושה מפה, לצד מזרח שלושה מימין ושלושה משמאל, שלושה מימין הכוונה היא לצד צפון ושלושה משמאל הכוונה היא לצד דרום.

מידה אחת לשלושתם, ומידה אחת לאילים מפה ומפה. וגם כן בפתח היציאה מהתאים היו אילים והיה להם מידה של אמה על אמה בעיגול משני הצדדים.

נשים לב, לפעמים אנחנו נראה מפה שכתוב עם ה', לפעמים נראה מפו שכתוב עם ו'. על פי פשט אין הבדל ביניהם. על פי סוד ודאי שמן הסתם יש בזה, בכל עניין בית המקדש יש בו ענייני סודות ופה כתוב ה' פה כתוב ו', ואתם מי שיעקוב יראה שבפרק הזה יש המון קרי וכתיב. וידוע שהעניין של הקרי וכתיב הוא הוא גם כן מלא רמזים וסודות. אנחנו לא נכנסים לכל זה, אנחנו לומדים ביאור פשטי להבין את ציור בית המקדש ולכן אנחנו לא ניכנס לכל העניינים הללו.

שדברים אלה גם אני עצמי לא יודע, צריך לעיין בספרים כדי לראות אם מישהו דיבר על זה ופירט את העניין למה פה ו' למה פה ה', כשבכל מקום יכול להיות שזה נובע מאיזה שהוא שינוי נקודתי. המלבי"ם לא מדבר על העניין הזה ולכן אנחנו נתייחס למה שכתוב מפה עם ה' כמו שכתוב מפו עם ו' או הפוך, וזה מבחינתנו היינו הך.

וימד את רוחב פתח השער עשר אמות. אורך השער שלוש עשרה אמות. עכשיו הוא מודד את השער בעצמו. זאת אומרת מי שנכנס בשער, מדברים על השער המרכזי, למי שבא מצד קדים, מצד מזרח, הוא נכנס, השער הוא מודד את הרוחב שלו, הוא עשר אמות. אורך השער שלוש עשרה אמות. למה אנחנו עכשיו רואים מדידה נוספת? הרי ראינו קודם שהוא כבר מדד את רוחב השער, וגם במדידה הקודמת ראינו שרוחב השער היה שמונה אמות.

לפי מה שהסברנו קודם זה מובן מאליו, כיוון שאמנם רוחב השער היה עשר אמות, אבל היות והיו לנו את האילים מימין ומשמאל, שכל איל כזה שזה בעצם היו הדפנות, העמודים שעולים, אלה כל אחד מהם היה אמה, אז יוצא אם כן שנשאר לנו עם פתח של שמונה אמות. אבל הרוחב באמת היה רוחב של עשר אמות. אותו דבר גם כן עכשיו הוא מודד לנו את החלק של האולם, הכוונה היא את החלל של השער עצמו.

חלל של השער עצמו הוא 13 אמות. קודם הוא מנה לנו אותו כשש אמות ועוד שש אמות. אבל הסברנו, שש אמות זה עד הדלת, הדלת עצמה אמה, לאחר מכן שש אמות בחלק הפנימי, אלה היו הסיפים, וכשאתה מצרף אותם קיבלת בסך הכל חלל של 13 אמות. אז אם כן כאן הוא מנה את החלל בשלמותו. החלל בשלמותו 13 אמות אורך למי שנכנס מול פניו יש 13 אמות אורך שמחולק ל-6, 1 ו-6, ומימין לשמאל יש 10 אמות רוחב.

וגבול לפני התאות אמה אחת ואמה אחת גבול מפה. והתא שש אמות מפו ושש אמות מפו.

אמות מפה ושש אמות מפה. וגבול לפני התאות אמה אחת. עכשיו הוא ידבר איתנו על הצד שהתאים היו נצמדים אל קיר החומה. הרי כשאנחנו באים מבחוץ, אנחנו רואים ראשונה את קיר התאים. אני לא רואה את קיר החומה. אומנם, שימו לב, התאים לא היו לכל גובה החומה, אז מעל התאים כן רואים את קיר של החומה, אבל על כל פנים, מי שהיה בא ממול פניו, היה רואה את קיר התאים. עכשיו קיר התאים, מהצד שלנו הוא קיר, אבל מהצד השני של קיר התאים, היה לנו את החומה. החומה עצמה היא הייתה הצד השני של קיר התאים. על זה עכשיו נדבר. וגבול התאות, גבול התאות הכוונה זה התאים, הגבול שלהם בחלק הפנימי, כאשר אנחנו מדברים יותר לכיוון מערב, לא הגבול המזרחי למי שבא מבחוץ, אלא בחלק הפנימי, אמה אחת. ואמה אחת גבול מפה. מה זאת אומרת אמה אחת? הרי כאשר אנחנו מדברים על הכותל עצמו, הכותל עצמו היה 13 אמה. אז איך הוא מדבר איתי על אמה אחת? אנחנו מדברים על החלק שהוא בעצם הכותל. התשובה היא שבעצם החומה הייתה 13 אמה, אבל הייתה עוד אמה שהייתה בולטת, שהיא הייתה כמו אמה מיוחדת לגבול של התא. היא לא הייתה אמה לכל אורך החומה, אלא רק איפה שהיו תאים, מצד החומה היה עוד בליטה קצת כלפי חוץ, וזה שימש כמו הדופן של התא מצד מערב. על זה כאן הוא מדבר. וגבול לפני התאות אמה אחת, ואמה אחת גבול מפה, הכוונה, אם אתה בא, אז מצד ימין אתה רואה לצד צפון, יש גבול כזה, הכוונה היא אמה שהיא בעצם הכותל שמתחבר אל החומה, ועוד אמה מהצד השני, הכותל שמתחבר אל החומה. ועל זה הוא אומר לך, גבול מפה, גבול מפה.

ואתה שש אמות מפה ושש אמות מפה. מה זה ואתה שש אמות מפה שש אמות מפה? אומר המלבי"ם, לא מדברים כאן על פנים התא, כי פנים התא היה שש אמות על שש אמות, זה כבר ראינו לעיל. אז מה זה ואתה שש אמות מפה שש אמות מכאן? הוא מסביר את מה שהסברנו קודם, שבעצם בין תא לתא הפריד קיר של חמש אמות. זה היה בין תא לתא. אבל הקיר האחרון, שבעצם הוא מהווה את הקיר של התא האחרון מימין, והקיר של התא האחרון משמאל, וכמו כן הקיר של התא הראשון, שאם אני נכנס עכשיו דרך השער, יש קיר של תא מימיני ויש קיר של תא משמאלי. הקירות הללו, בעצם ארבע הקירות הללו, הם קירות חיצוניים. הם לא קירות מבדילים בין תא לתא, הם הקירות החיצוניים. הקירות החיצוניים היו ברוחב שש אמות. הם לא היו ברוחב חמש אמות כמו הקירות האמצעיים בין תא לתא, הם היו ברוחב שש אמות. הייתה אמה אחת נוספת. זה מה שהוא אומר, ואתה שש אמות מפה ושש אמות מפה. לתא היו קירות שהם היו שש אמות מכאן ושש אמות מפה, כן? ואי אפשר להסביר אומר המלבי"ם שזה חוזר על חלל התא, כי חלל התא כבר דובר לעיל. אז על מה הוא מדבר? על קיר התא. שקיר התא היה מצד ימין שש אמות, מצד שמאל שש אמות, וכך גם כן בתאים שמהצד השני, צד ימין שש אמות וצד שמאל שש אמות.

וימד את השער מגג התא לגגו רוחב עשרים וחמש אמות פתח נגד פתח. שלושת התאים שנמצאים בכל צד, הם שייכים לשער. ולכן אנחנו, לכן הם נקראו תא. כי תא זה מלשון אתא. אתא זה הכוונה בא. אתא בוקר אמר שומר אתא בוקר. אתא זה בא, זה מלשון ביאה. אתא, אזל ואתא. אז התא זה מלשון ביאה, מלשון אתא, הכוונה המקום שדרכו היו מגיעים או נכנסים, וזה היה כמו שראינו מהשער מימין ומהשער משמאל. אז עכשיו הוא מודד את השער, כשכתוב מודד את השער, הכוונה היא מודד את התאים, כיוון שהתאים הם נקראים תאי השער. והוא מודד את זה מגגו לגגו. עכשיו, המדידה הזאת היא רוחב של 25 אמות. תשימו לב, אנחנו לא מודדים את האורך, אנחנו בעצם מודדים את הרוחב. שזה אומר, שכשאתה נכנס דרך השער, אמרנו מימין יש תאים, משמאל יש תאים, שלושה, הם ארוכים. אני לא מדבר עכשיו על האורך שלהם. אני מדבר עכשיו מהנקודה שאני נכנס, כמה אני מתקדם עד שאני מסיים את התא ואת החומה. על זה הוא אומר לך, זה היה 25 אמה. איך בעצם החשבון? בואו נראה, זה היה מאוד פשוט. כיוון שאם אנחנו עושים חשבון, יש לנו את החומה עצמה, היא ברוחב של 13 אמה. זאת החומה עצמה. חוץ מזה, היה לנו גם כן עוד תוספת לחומה לכיוון התאים, אמרנו של עוד אמה. החומה הייתה בולטת, אם אנחנו מודדים מבפנים כלפי חוץ, הייתה בולטת לכיוון התאים עוד אמה. הגענו לשיעור של 14 אמה. לאחר מכן, אנחנו ממשיכים ומודדים כלפי חוץ, אנחנו ממשיכים מודדים את התא עצמו. התא עצמו הוא שש אמות. כמה קיבלנו ביחד? קיבלנו ביחד 20 אמה כבר. אם אנחנו מודדים את הקיר החיצוני הוא עוד חמש אמות. הקיר החיצוני של התא כלפי חוץ, מי שבא מבחוץ, זה העובי של הקיר, הגענו ל-25. יוצא אם כן, שכאשר אני מודד את התאים, לא את אורך שלושת התאים, אלא את הרוחב, מרגע שאני נכנס עד שאני עובר את החומה, הגעת ל-25 אמה. זה מה שהוא אומר לנו כאן. וימד את השער מגג התא לגגו רוחב עשרים וחמש אמות פתח נגד פתח.

מה פירוש פתח נגד פתח? אומר המלבי"ם שהכוונה היא שכל התאים היה להם פתוחים, היה להם פתחים זה לעומת זה. פירושו של דבר, כל התאים היו פתוחים. אם אתה נכנס מהשער, אז כמו שהסברנו קודם, אתה נכנס לימין, אתה נכנס לתוך תא. אתה ממשיך, יש לך פתח לתא הבא. אתה ממשיך, יש לך פתח לתא השלישי. אתה ממשיך, יש לך פתח לחוץ. וזה מה שאנחנו אומרים, שכל הפתחים היו פתח כנגד פתח. אותו דבר משמאל. אתה נכנס מצד שמאל, יש לך את הפתח של התא הראשון וממנו לתאים הבאים עד הפתח החיצוני. כך שמי שהיה נכנס מהשער, יכל להיכנס לימין ולשמאל לתאים. וכמו כן היה אפשר גם הפוך. היה אפשר לבוא מהתאים, מהתא החיצון ביותר, הימני, והחיצון ביותר השמאלי, ולהיכנס פנימה, לעבור תא אחרי תא, עד שמגיעים אל חלל השער. כך שהכניסה יכלה להיות משני הצדדים. נשים לב כאן, לא צריך לדקדק במה שכתוב פתח נגד פתח, מכיוון שכאשר יש לנו סגול והוא מופיע בסוף, או בסוף פסוק או באתנחתא, אז הוא מקבל קמץ. כמו אפס כסף, אנחנו לא אומרים כסף, אומרים כסף. או לחם, לא אומרים לחם, אומרים לחם. למה? מכיוון שזה נמצא או באתנחתא שזה כמו סוף פסוק, או בסוף פסוק, לכן הוא מקבל קמץ. הכלל הזה הוא לא תמידי, אבל ברוב המקרים הוא כך. לדוגמה, ויעשו בני ישראל את הפסח. הפסח, ולא הפסח. שם יש שאלה כי זה לא סוף פסוק ולא אתנחתא. אז שם יש שאלה למה זה נכתב בצורה הזאת. אבל על כל פנים, שנדע, זהו הכלל ולכן גם כן פה מזה נובע השינוי.

ויעש את אילים שישים אמה. ואל איל החצר השער סביב סביב. ויעש את אילים שישים אמה. עכשיו הוא ידבר איתנו על האילים, שזה בעצם הוא יבאר לנו. התאים, מה שהזכרנו קודם, הם נמשכים מהצד של השער 40 אמה לכל צד. את זה אנחנו נראה בפסוק הבא. ולאחר מכן יש לנו את הקיר. עכשיו הוא עושה אילים שנמשכים מהמקום ששם כלים התאים עד 60 אמה, והם עומדים בקו ישר עם התאים. זאת אומרת, כאשר אתה מגיע, מימין אתה רואה תאים, משמאל אתה רואה תאים. אם אתה עכשיו לא תיכנס, לא תיכנס דרך השער, תלך לאורך התאים, לדוגמה מימין, מבחוץ, כאשר יסתיימו התאים, יתחילו אילים. מה פירוש אילים? זה היה עשוי בצורה דקורטיבית מאוד יפה, בצורה של קשתות של שערים. זאת אומרת, אחרי שמסתיימים התאים, מתחילים קשתות של שערים בקו ישר עם התא. וזה היה מימין וזה היה משמאל. וכמה שערים כאלה היו? על זה הוא אומר לך, היו לנו 60 אילים. ויעש את אילים 60 אמה. בעצם היו לנו שם 60 שערים. המלבי"ם נותן כמה אפשרויות להסביר. אומר המלבי"ם, היה הפסק בין איל לאיל של אמה. ואז הוא אומר אם כן, יוצא שזה החזיק בסך הכל 119 אמות. כיוון שכל איל, הכוונה כל שער עם קשת הוא אמה, ועוד הפסק ביניהם אמה, הגעת בסך הכל ל-60, 60 שערים, ועוד 59 הפסקים ביניהם, הגעת ל-119 אמות. כך היה לצד ימין וכך גם כן היה לצד שמאל. אומר המלבי"ם, אם אנחנו עושים חשבון, יוצא לנו שזה מגיע למצב שבו השערים הללו הם היו מכסים את כל הקיר המזרחי עד הקיר המערבי מכאן, ועד הקיר הדרומי מכאן, והצפוני מכאן. את מי שהיה בא, השערים האלה היו מכסים מימין והיו מכסים משמאל את כל הקיר. והמטרה שלהם הייתה כדי שהם יהוו את התחליף לסורג. כידוע בבית המקדש היה סורג. הסורג נועד כדי להרחיק שהגויים לא ייכנסו פנימה. לצורך זה עשו את הסורג, היה עליו כיתובים, כמו שדיברנו בדרשות שלנו לחנוכה, שזה היה אחד הדברים שהתסיסו את טיטוס, העניין הזה של הסורג שהיה כתוב שמה שגוי לא יקרב וכולי. על כל פנים, אז כתחליף לסורג זה היה. יש כאלה שאומרים שזה היה מכל הצדדים, אבל המלבי"ם אומר שלא, זה היה הסורג הזה היה רק מן הצד המזרחי. כך מבאר המלבי"ם.

המשך הפסוק, ואל איל החצר השער סביב סביב. מסביר המלבי"ם שהציר של השער היה קבוע בין שני סיפי השער. כמו שהסברנו קודם, היה סף למי שבא מן החוץ, היה סף למי שבא מבפנים, שזה התחתית, שזה בעצם שש אמות מכאן, שש אמות מכאן. באמצע אמרנו היה את הדלת. זה בעצם היה השער. הוא היה באמצע ברוחב אמה. על זה כאן עכשיו הוא מדבר. ואל איל החצר השער סביב סביב. אומר המלבי"ם, זה היה השער שהוא היה שם באמצע. אנחנו לא יודעים לאיכן השער נפתח, האם הוא נפתח לצד חוץ או לצד פנים. כאן הוא בא ומלמד אותנו שהוא היה נפתח אל צד החצר, לצד פנים. הוא היה סובב על צירו. זה לא היו שני שערים שהיו נפתחים לצד פנים, זה היה רק שער אחד. והשער הזה היה באורך של 10 אמות, כי כמו שהסברנו, רוחב כניסת השער היה 10 אמות. והוא היה עומד באמצע, והוא היה נפתח לצד ימין, והיה סובב על צירו. וזה מה שהוא אומר לנו, שהאיל של החצר הוא היה קבוע בפתח האולם, ושם היו עומדים פנים בפנים, איל מצד זה ואיל מצד זה, כנוס אמה. כמו שהסברנו קודם, שמי שהיה בא מצד האולם פנימה, היה רואה שיש איל מימין ואיל משמאל, שזה בעצם מאין צורת הפתח, כן, מעוגלת, עם עמודים מימין ומשמאל. זה מה שהוא אומר לנו, ואל איל החצר השער סביב סביב. הוא היה מגיע, הדלת הייתה מגיעה, סובב ומגיעה כמעט עד האיל. זאת אומרת, מי שהיה נכנס, היה רואה כאן את הדלת שהדלת הזאת הייתה מסתובבת ומגיעה כמעט עד האילים, אבל זה לא היה מגיע עד האילים, היה הפסק של אמה, ורק אז אחרי זה היה את העמודים שמימין ומשמאל שהיו מבפנים. המלבי"ם מסביר שהרעיון של הפתיחה של השער שהוא לא מגיע עד הקצה, מכיוון שאם השער היה מגיע עד הקצה, הרי אנחנו תכף נראה שהיה גם תאים מבפנים. ואם השער מגיע עד הקצה, הוא היה סוגר את החלונות של התאים. עוד מעט נראה שלתאים שהיו מבפנים היה חלונות כלפי חוץ. אז עכשיו, אם הוא היה מגיע עד התא עצמו, הוא היה סוגר את החלון שלו. והיה סוגר גם את הפתח שלו, כי גם התאים שבפנים היה להם פתחים. אז הוא היה סוגר גם את הפתח שלו. לכן הוא היה מגיע אבל לא ממש עד הקצה, היה נותרת אמה, שהאמה הזאת היא הייתה מהווה מרווח, ובאמה הזאת, כן, היה שם את הפתח והחלון.

ועל פני השער האיתון על לפני אולם השער הפנימי חמישים אמה. על פני השער האיתון. כבר הסברנו ששלושת התאים שמימין ושלושת התאים שמשמאל נחשבים כחלק מן השער. אנחנו מזכירים את זה בקינות, אומרים שומם איתון ותדי. איתון ותדי אלה הם שני שערים שהיו בבית המקדש. כן, על כל פנים, הוא נקרא שער האיתון, מכיוון שהאיתון זה לא בעין, זה לא עיתון. זה איתון, זה כמו שהסברנו תא, זה מלשון אתא, איתון זה מלשון אתא. השער האיתון הכוונה שער שדרכו נכנסים, הוא שער הכניסה. ואיך, מה היה גודל השער הזה? על זה הוא אומר לנו, שהשער כולל השער, והיינו התאים כוללים את השער, היו 50 אמה. אז קודם כל בואו נעשה את החשבון, כמה התאים עצמם היו כוללים. אם אנחנו עושים חשבון, אם אתם זוכרים אמרנו, שמהתא האחרון, ראינו שהדופן של התא שש אמות. התא עצמו עוד שש, כמה קיבלנו? 12. לאחר מכן עוד שתי קירות מפרידים באמצע, זה 10, חמש וחמש. כמה קיבלנו? 22. לאחר מכן עוד שני תאים שיש לנו, כל אחד מהם שש. כמה קיבלנו? עוד 12, 34. לאחר מכן יש לנו עוד שש, שזה בעצם הדופן האחרונה לפני השער, כיוון שראינו שזה היה דופן עבה יותר, בקצוות היו דפנות עבות יותר של שש ולא חמש, קיבלנו ביחד 40. השער עצמו הרי כבר אמרנו שהוא 10 אמות, קיבלנו 50. זה מה שהוא אומר לנו, על לפני אולם השער הפנימי חמישים אמה. אם אתה מונה את זה ביחד עם השער הפנימי, זה 50 אמה. ואם אתה מונה מהצד השני ועוד פעם ביחד עם השער, אתה גם מקבל 50 אמה. בלי השער זה 40 מימין, 40 משמאל, והשער עצמו עוד 10 אמות. נשים לב שכאן מוזכר, ועל פני השער האיתון על לפני אולם השער הפנימי. אומר המלבי"ם שכאן כתובים שני דברים. אנחנו עד עכשיו דיברנו על התאים שהיו מבחוץ. הזכרנו כבר לעיל שכנגד זה היו גם כן מבפנים. לכן הוא אומר לך, תדע לך שכשאני מונה לך את האורך ואמרתי לך שזה 50, זה לא רק על מה שאנחנו מדברים על התאים אשר מבחוץ. כנגדם היו תאים גם כן מהחומה ולפנים, וגם הם היו באורך הזה של 50 אמה. וזה מה שהוא אומר, ועל פני השער האיתון, זה מי שהיה מבחוץ, האיתון, מי שבא מבחוץ, על פניו 50 אמה. על לפני אולם השער הפנימי, וגם מי שמסתכל מאולם השער הפנימי, הכוונה בא מכיוון האולם, מצד פנימה, ומי שמסתכל משם, רואה גם כן שהיו תאים בדיוק באורך הזה, באורך של 50 אמה כולל השער. יוצא שאם כן, מה שראינו מבחוץ, ראינו גם כן מבפנים. המלבי"ם מזכיר כבר כאן, שאנחנו נראה בהמשך שהיה, היה רצפה, בחלק הפנימי הייתה רצפה, שרצפה זה אומר מקום גבוה יותר מרוצף, והחלק הזה גם כן היה מחוץ לתאים, היה בולט החוצה, ואת זה המלבי"ם מבאר לנו יותר בהמשך.

וחלונות אטומות אל התאים ואל אליהמה פנימה לשער סביב סביב. וכן לאלמות וחלונות סביב סביב פנימה ואל איל תימורים. וחלונות אטומות אל התאים. היו חלונות שהיו עשויים להביא את האור אל התאים. מה זה אטומות? המלבי"ם מסביר שהם היו אטומות בזכוכית. יש כאלה מסבירים אטומים, כמו שכתוב בבית מקדש של שלמה, שקופים אטומים. הכוונה היא שמצד אחד הם היו רחבים, מצד שני צרים, שהיה יותר נוח לראות מצד אחד ולא מהצד השני כדי לומר לך שאינו צריך לאורה. אבל המלבי"ם מסביר שמה שהכוונה פה אטומים, אטומים הכוונה היא סגור עם מסגרת של זכוכית, הכוונה עם חלון זכוכית. והם היו אל התאים, פירושו של דבר בכותל המזרחי של התאים. זאת אומרת, מי שהיה בא מבחוץ, לא היה רואה קיר אטום. הוא היה רואה קיר שבקיר היו חלונות. והחלונות הללו היו שלוש חלונות, לכל תא היה חלון. ואז הדבר הזה היה יוצר מצב שהתאים שאותם ראינו קודם, כל אחד שש על שש, כל תא קיבל בעצם חלון שמוביל החוצה, ועל ידי זה נכנסת האורה אל תוך התאים. וזה מה שהוא אומר כאן, חלונות אטומות אל התאים. הכוונה חלונות זה פתח, והם היו אטומות בזכוכית, וזה כדי להביא את האור אל התאים. ואל אליהמה. מה זה אל אליהמה? מסביר המלבי"ם שהכוונה שבצד הפתחים, שם היו עומדים שני אילים. אליהמה זה מלשון האילים ששמה, האילים ההמה. והסברנו לעיל שלתאים היה הרי גם פתחים משני הצדדים. פתח מול פתח מול פתח עד החוץ. מימין, ופתח מול פתח עד החוץ משמאל. וכך גם כן בתא שהיה ממול השער, הצמוד לשער, גם לו היה פתח, כמו שהסברנו. ואז ניתן היה לראות, מי שנכנס בשער רואה לימין ולשמאל, רואה עד הקצה, עד החוצה. יכל לראות דרך הפתחים. הוא אומר לך, תדע לך שחוץ עם הפתחים, היה גם כן חלונות לחוץ. מימין ולשמאל היו גם כן חלונות לחוץ, וגם כן בפנים היו חלונות. אז לא היה רק פתחים, אלא היו גם כן חלונות שהחלונות הללו גם כן נועדו להכניס את האור מבחוץ. וזה מה שהוא אומר, אל אליהמה, הכוונה בפתח של צד החוץ, בכותל המזרחי שדרכו הוא נכנס. וכן הוא אומר לך, היה לאלמות. וכן היה לאלמות, פירושו של דבר, גם לחלונות שהיו אל האולם של השער, הם היו פתוחים גם כן אל החצר. גם לשם היו חלונות. אז שלא תחשוב שהיו חלונות רק למי שבא מבחוץ, גם מי שהיה מסתכל מבפנים, מתוך העזרה, היה רואה חלונות בתאים שהיו מבפנים. גם להם היה חלונות והחלונות הללו היו פתוחים לכיוון החצר. וכמו כן הם היו פתוחים סביב, ואל איל ותימורים. הכוונה היא, בין לאילי החצר, בין לאילי התאים, היו תימורים. הכוונה תימורים, פירושו של דבר, כעין קישוטים בצורה של תמר. זה הכוונה תימורים, מלשון תמרים. ב-60 האילים שראינו מבחוץ, שזה הסברנו שאחרי שהסתיימו התאים, אז מצד ימין ומצד שמאל היו קשתות, שזה אומר לא להיכנס פנימה. מעליהם היה גם כן קישוטים. אתם תראו בציורים שמציירים, רואים קישוטים של תמרים, של דקלים, שזה היה גם כן חלק מהנוי של בית המקדש.

ויביאני אל החצר החיצונה והנה לשכות ורצפה עשוי לחצר סביב סביב שלושים לשכות אל הרצפה. כעת הוא מביא אותו אל החצר החיצונה. כזכור לכם, אנחנו נכנסים דרך השער המזרחי, ואז יש לנו את החצר הגדולה שהיא בעצם נקראת החצר החיצונה. עכשיו הוא מונה לנו שיש 30 לשכות. המלבי"ם אומר, כשאנחנו מתבוננים ומנסים להבין איפה ה-30 לשכות, יש לנו קושי להבין. מכיוון שאנחנו מדברים שהלשכות נמצאים איך שאני נכנס מהשער המזרחי, נמצאים מימין ומשמאל. שם נמצאות הלשכות. וכשאנחנו מנסים להבין איך אתה מגיע שם למספר 30, זה תמוה מאוד. והקושי הוא מכיוון שמימין ומשמאל יש לנו, הלשכות הללו הם 34 אמה. אז אם אתה עושה חשבון של 30 לשכות, איך אתה מכניס ב-34 אמה 30 לשכות? ולכן הוא אומר, מה שאנחנו צריכים להסביר זה שישנם שתי אפשרויות, ובעצם לשתי האפשרויות כאן הפסוק כאן מתכוון. אפשרות אחת, שאנחנו מדברים על שלושה שערים. פירושו של דבר, אנחנו הרי נכנסנו משער המזרח, אבל באותה מידה, כמו שמשער המזרח יש לשכות מימין ומשמאל, יש גם כן שער מצפון, ויש גם כן שער מדרום, וגם שם יש לשכות מימין ומשמאל. אז כאשר הוא מונה לי את הלשכות, הוא בעצם מונה לי את כל ה-30 לשכות של כל השלושה שערים. ואז יוצא לנו החשבון כזה, שכשהוא נכנס בשער, חמש לשכות מימין, חמש לשכות משמאל, בשער המזרחי. אותו דבר כשנכנס מהשער הצפוני, חמש מימין, חמש משמאל, הגענו לכבר ל-20. אותו דבר בשער הדרומי, חמש מימין, חמש משמאל, זה עוד 10, הגענו ל-30. הנה יש לנו בכל שער 10 לשכות, על זה הוא מדבר כאן כשהוא אומר שיש כאן 30 לשכות אל הרצפה. אפשרות נוספת, הלשכות עצמם היה להם שלוש קומות. ואז ממילא יוצא שאם אני מדבר על ה-10 לשכות שיש בכל שער, כשאני מדבר על שלוש קומות, אני מגיע ביחד ל-30 לשכות. מכיוון שבכל קומה 10, הגענו ל-30 לשכות. ואז יוצא אם כן שהחשבון כאן של הלשכות, אומר המלבי"ם, הוא חשבון נכון, הן אם נמנה את כל השערים, אז מונים רק את הלשכות התחתונות, הגעת ל-30, והן אם נמנה בשער שדרכו הוא נכנס, שער המזרח, גם את הלשכות העליונות, גם כן הגעת ל-30. ולכן הוא אמר לנו באופן סתמי 30 לשכות, כדי לכלול גם את החשבון הזה וגם את החשבון הזה, כי איך שתמנה, הדבר הזה יוצא מדויק. והרצפה אל כתף השערים לעומת אורך השערים הרצפה התחתונה. הרצפה אל כתף השערים. הרצפה זה היה כבר חלק שנמצא מבפנים, בחצר החיצונה. אחרי שהוא נכנס דרך השער המזרחי, אז מצד ימין ומצד שמאל היה לנו את הלשכות, ושם היה לפניהם רצפה. הרצפה הזאת זה היה מקום שהיה גבוה קצת יותר מהשטח של כלל החצר החיצונה. המקום הזה היה נקרא רצפה. והרצפה האורך שלה, מה שהוא מונה לנו אותה, אל כתף השערים לעומת אורך השערים. האורך שלה היה כמו האורך של הלשכות. כמו האורך של הלשכות, כך גם כן היה אורך הרצפה. עכשיו, אם הלשכות היה הרוחב שלהם ארבע אמות, עכשיו כשאנחנו מדברים על הרצפה, הרצפה היא שש אמות. אז הלשכות יושבות על חלק מהרצפה, הם יושבות על ארבע. יוצא אם כן שמלפני הלשכות היה עוד שתי אמות לכל האורך של רצפה. איפה זה נמצא? עוד פעם, אנחנו נכנסים בשער המזרחי, אחרי שעברנו את החומה, מימין ומשמאל נמצאות הלשכות, כאשר מלפניהם לכיוון מערב, יש עוד רצפה לכל האורך של שתי אמות. זה הרצפה אל כתף השערים. נשים לב שלרצפה הזאת הוא קורא הרצפה התחתונה. אומר המלבי"ם, למה הוא מגדיר אותה הרצפה התחתונה? מכיוון שגם בקיר של החצר החיצונה שכנגד האולם וההיכל, גם שמה אנחנו נראה שהיה רצפה ולשכות. כמו שהיה בחצר של עזרת ישראל, גם בחצר הפנימית. היות וכן, אז הוא אומר לך, אני אדבר כאן על הרצפה התחתונה, כי שמה כבר עולים, זה גבוה יותר, זה נקרא הרצפה העליונה. לכן הוא מזכיר כאן רצפה תחתונה, כי הוא רוצה להגיד לך דווקא הרצפה של הכניסה הראשונה שנכנסים, שהיא הרצפה של החצר החיצונה, מה שנקרא עזרת נשים.

וימד רוחב מלפני השער התחתונה לפני החצר הפנימי מחוץ מאה אמה הקדים והצפון. עכשיו הוא בא למדוד את רוחב החלל של העזרת נשים ממזרח למערב. זאת אומרת, כזכור לכם, הוא נכנס מצד מזרח, מה שהוא רואה מולו מיד זה עזרת נשים. הוא רוצה לבדוק את הגודל של עזרת הנשים, כמה יש כשהוא ממשיך להתקדם לכיוון מערב, כאשר הוא ממשיך להתקדם אל החצר הפנימית. עכשיו, לחצר הפנימית היה כותל. תארו לכם כמו אות ח' הפוכה, עם הרצפה של הגג כלפי מטה, ועוד אות ח' הפוכה בתוכה. הח' ההפוכה בפנים, זה המקום ששמה היה החצר הפנימית. האות הח' ההפוכה מבחוץ, זה המקום שמשמה נכנסנו עכשיו לחצר החיצונה. מה היה המרחק ביניהם? מה היה המרחק בין הכותל של החצר החיצונה, של עזרת נשים, אל הכותל של החצר הפנימית? על זה הוא אומר לך, מאה אמה. וימד רוחב מלפני השער התחתונה לפני החצר הפנימי מחוץ מאה אמה הקדים והצפון. למה הוא רוצה להגיד לך הקדים והצפון, ומה הוא רוצה להגיד וימד רוחב מלפני השער התחתונה? מסביר המלבי"ם, שאם אנחנו היינו רוצים למדוד מקיר לקיר, אנחנו לא יכולים למדוד. ולמה? מכיוון שכמו שהסברנו קודם, איך שנכנסנו מימין ומשמאל יש לשכות. הלשכות הללו הם כבר אחרי הקירות, אז אתה לא יכול למדוד מהקיר. לכן כדי למדוד מהקיר, מה היית צריך לעשות? היית צריך ללכת לצד ימין ולעקוף את הלשכות עד שאתה מגיע לקיר של הכותל החיצון. ומשם למדוד עד הקיר של הכותל החיצון של החצר הפנימית. ואז יש לך מידה מדויקת מקיר לקיר. אבל אם אתה מודד ישר מימין ומשמאל, המידה היא לא מדויקת, כי יש לך את הלשכות, הלשכות גם תופסות מקום. וזה מה שמזכיר לנו כאן, שזה היה אחרי 40 אמה מימין ומשמאל שכלו שם הלשכות, משם הוא מדד מהקיר הקדים והצפון. פירושו של דבר, שאחרי שהוא מדד בצד מזרח, הוא הרי נכנס מצד מזרח, אחרי שהוא מדד מצד מזרח, הוא מודד גם כן בצד צפון. ורואה שגם שם יש מהקיר הצפוני עד לחצר לחצר הפנימית גם כן 100 אמה. ונראה אחרי זה גם מהקיר הדרומי עד לחצר הפנימית 100 אמה. כך שהח' הזאת שאותה הגדרנו שהיא נמצאת בתוך הח' השנייה, הח' הזאת היא במרחק שווה מכל הצדדים. היא נמצאת במרחק לעומת הח' החיצונית, היא שווה מכל הצדדים. זאת אומרת, 100 אמה מימין, 100 אמה משמאל, 100 אמה מקדימה, כאשר אנחנו נכנסים דרך השער המזרחי.