ספר יחזקאל פרק ל"ה. ויהי דבר השם אליי לאמור. בן אדם שים פניך על הר שעיר והינבא עליו. היות ועם ישראל כאשר הם שבו והחורבן של אדום כפי שיחרבו הם קרובים זה לזה, לכן כאשר הוא מתנבא על שיבתם של ישראל הוא מתנבא גם על חורבנם של אדום כיוון שהדברים קרו בסמיכות.
אדום אומר המלבי"ם יש לנו חשבון ישן איתם עוד מחורבן בית ראשון שכאשר נבוכדנצר בא עלינו ראינו שאדום היו שמחים במפלתנו. היה לנו חשבון ישן איתם עוד מזמנו של עשיו, אבל הנה הם שמחו שאנחנו כעת נופלים, יעקב משלם את המחיר על מה שהוא לקח את הבכורה, גזל את הבכורה מעשיו. לאחר מכן בזמן הורדוס הם החריבו כאן, החריבו, החריב נבוכדנצר את ארצם, אבל שימו לב זה לא היה חורבן עולמי, דהיינו לנצח, זה היה חורבן זמני. וזה מה שהוא מזכיר עכשיו.
ואמרת לו כה אמר השם אלוקים הנני אליך הר שעיר ונטיתי ידי עליך ונתתיך שממה ומשמה. אומר השם הנני אליך הר שעיר הכוונה אני אלחם איתך, ונטיתי ידי עליך להכות בך, ואשים אותך שממה ומשמה. שממה ומשמה זה החורבן של נבוכדנצר שכמו שאמרנו זה היה החורבן הראשון, אבל החורבן הזה עדיין לא היה החלטי. עריך חורבה אשים ואתה שממה תהיה וידעת כי אני השם. עריך חורבה אשים אני אשים את הערים שלך שיהיו חרבות, ואתה שממה תהיה פירושו של דבר האנשים, אנשי שעיר בכל מקום שיהיו יהיו שממה. כיוון שיש פה קושי, אם אמרת עריך חורבה אשים אז ממילא הוא יהיה שממה, למה צריך להגיד עוד פעם ואתה? היה צריך להגיד ושממה תהיה. לכן מסביר המלבי"ם ואתה שממה תהיה הכוונה גם אם אתה לא בעריך, גם אם אתה במקומות אחרים כביכול השממה תרדוף אותך בכל מקום שתהיה. המצודת דוד לעומת זאת מסביר שמה שכתוב ואתה שממה תהיה הכוונה כל הארץ בכללה, לכן הוא אומר ואתה, אומר את זה בצורה נפרדת כי יש את הערים שזה המקום המיושב ויש את כלל הארץ.
המלבי"ם מסביר שכאן מדברים על שלב נוסף. אם קודם דיברנו על נתתיך שמה ומשמה שזה היה חורבן של נבוכדנצר, עכשיו כשהוא מדבר על עריך חורבה אשים מדברים כאן על תקופה מאוחרת יותר וזה על ידי בית חשמונאי שזה היה בתקופה הרבה אחרי. וידעת כי אני השם, אומר המלבי"ם אז כידוע רבים מבני אדום באו להתגייר, ועל זה הוא אומר וידעת כי אני השם, רבים מהם באו בברית מילה ובטבילה וקיבלו את אלוהותו של הבורא, לכן על זה הוא אומר וידעת, אז אתה תדע כי אני השם, אתה תבוא להתגייר ותכיר באלוהותי.
יען היות לך איבת עולם ותגר את בני ישראל על ידי חרב בעת אידם בעת עוון קץ. לאחר מכן אומר המלבי"ם כאשר הרומאיים נכנסו לירושלים אז כביכול באו בני אדום לעזרתנו, אומר המלבי"ם עדיין הם שמרו בליבם את האיבה שהייתה להם מקדם, ואז ותגר את בני ישראל על ידי חרב. ותגר זה כמו להגיר, הכוונה כמו משהו שנוזל, כמו והגרתי לגי אבניה, אתה תוריד את בני ישראל על ידי חרב. זה כמו שכתוב גם אתה כאחד מהם אל תעמוד על הפרק להכרית את פליטיו. מתי זה היה? כשעם ישראל ברחו בזמן החורבן אז עמדו האדומיים על הפרק, הכוונה בגבול והיכו בהם. אומר אז היה עוון קץ, היה קץ לעוונם, זה היה סוף העונשים היות שכבר נשלם עונם וגם נחתם אידם, כן בעת אידם, הכוונה זמן של שבר של מפלה, כמו שמח לאידו הכוונה לשברו למפלתו. אז אם כך אדם כזה שאתה רואה שזה לעת עוון קץ שנחתם אידו, אתה רואה שהוא במצב קשה צריך לרחם עליו. אבל אתם לא נהגתם כן, בעת אידם בעת עוון קץ אז ותגר את בני ישראל על ידי חרב, אז הלכת ורדפת אחריהם בחרב. ולמה עשית את זה? כל מה שעשית אומר המלבי"ם היה מתוך איבה, לא לשם תועלת. עשית את זה לא בגלל שהם הזיקו לך או עשו לך משהו רע אלא מתוך איבה קדומה כמו שהזכרנו.
ולכן אומר הקדוש ברוך הוא על זה אדום יבואו על עונשם. לכן חי אני נאום השם אלוקים כי לדם אעשך ודם ירדפך אם לא דם שנאת ודם ירדפך. לכן אומר לו השם חי אני נאום השם כי לדם אעשך ודם ירדפך. אומר לו הקדוש ברוך הוא נחתם פה גזר דין בשבועה, כי לדם אעשך, כמו שאתה שפכת דם כך גם כן תהיה אתה מלא בדם של הרוגים. ודם ירדפך מה פירוש הדבר? יכולים לרדוף מישהו כדי לשבות ממנו שבי, כדי לקחת ממנו שלל, אומר אבל לא זאת תהיה המציאות כאן, אלא ירדפו אותך רק לשפוך דם, זה הכוונה ודם ירדפך. כמו שהאיבה שלך לא הייתה איבה לשם תועלת אלא שנאה קדומה כמו שהזכרנו, כך גם כן כך יהיה לך מידה כנגד מידה וזה מה שהוא אומר אם לא דם שנאת. השנאה שלך כלפי עם ישראל הייתה שנאת דם, יש ביטוי שאנחנו אומרים שונא אותו בדם. הייתה שנאת דם, מה זה שנאת דם? אתה שונא מישהו כי זה דמו, כי הוא מהדם של היהודים. זה נקרא שנאת דם, אלא אתה לא שונא אותו בגלל שהוא עשה לך משהו, בגלל שניזוקת ממנו, בגלל איזה שהוא חשבון שיש לך איתו, אתה שונא אותו שנאת דם. אומר אם לא דם שנאת, השנאה שלך הייתה שנאת דם לא מחמת איזה תועלת או רווח, לא מחמת חשש לנזק, ולכן אומר השם דם ירדפך, לכן ירדפו אותך רדיפה של דם במטרה לשפוך דם ולא לשם תכלית אחרת, לא כדי לשבות ולא כדי לשלול שלל אלא רדיפה של דם.
רש"י כאן מביא הסבר מעניין. רש"י אומר דם שנאת זה מדבר על עשיו, הרי אנחנו מדברים פה על אדום ואדום הרי שורשו מעשיו. הוא אומר כאן זה מדבר על עשיו, מה זה דם שנאת? עשיו לא רצה לעבוד את העבודה בבית המקדש, ולמה לא רצה? אומר רש"י שנאת להיות מלכלך עצמך בדם קורבן עבודתי. זה הדם שנאת, מה לעבוד בבית המקדש להתלכלך עם דם? אומר השם זה לא נעים לך, לא רצית את זה, לכן אומר לו השם לכלוך דם הרוגים ירדפך. אתה לא מתאים לך דם, אתה נגעל מדם, אומר השם דם הרוגים ירדפך. עוד הסבר רש"י מביא, יש אומרים רוצחים אתה ירא, כשאר כל אדם, לכן רוצחים ירדפוך. יש אומרים דם שנאת כמו בכיוון של המלבי"ם, הכוונה את אחיך שהוא בשרך ודמך, אז דם שנאת מישהו שהוא מהדם שלך, כן כמו שהמלבי"ם אומר שזה שנאת דם, אבל על כל פנים שנאת מישהו שהוא קרוב שאר בשרך, ולכן הרדיפה שלך תהיה רדיפה של דם.
ונתתי את הר שעיר לשממה ושממה והכרתי ממנו עובר ושב. ונתתי את הר שעיר לשממה, שממה זה כמו שמלה, שפחה, שממה, כפי שמסביר הרד"ק. מתי זה יהיה? זה יהיה באחרית הימים. והשממה תהיה כזאת עד שלא יהיה שם עובר ושב, אף אחד לא יעבור דרך מקומם. אומר המלבי"ם למה כפל לשממה ושממה? מסביר המלבי"ם שכפילות השם מורה שאחרי שתהיה שממה יעשה אותה לשממה, פירושו של דבר שממה על שממה. תמיד שיש כפילות זה אומר כפל העניין, זה אומר ריבוי הדבר, אז נתתי אותו לשממה ושממה, זאת תהיה שממה הנוספת על השממה שתהיה בתחילה.
ומלאתי את הריו חלליו גבעותיך וגיאותיך וכל אפיקיך חללי חרב יפלו בהם. שלא תחשוב שמה שיקרה לך זה שאתה תגלה מארצך, אומר השם לא, הם לא ילכו בגולה אלא ומלאתי את הריו חלליו. הגופות של בני אדום ימלאו את הריו, ושלא תחשוב שזה יהיה רק במקום ששם לחמו שזה אומר על ההרים, אומר לו גם גבעותיך, גם הגבעות גם שם חללי חרב יפלו שם, פירושו של דבר שאחרי הכיבוש בעצם יהרגו את כולם. מה זה הריו, גבעותיך, גיאותיך, אפיקיך? את זה כבר המלבי"ם הסביר לאל שההרים הם גדולים יותר מהגבעות, הגבעות הם נמצאות סביב ההרים, ההרים במרכז והגבעות שהם נמוכות יותר הם נמצאות סביב. האפיקים זה המקום ששם המים שוטפים זורמים בשטף, וזה נמצא בין ההרים הגבוהים, מההרים בעצם מוגרים ויורדים ונוזלים באפיקים. גאיותיך זה הכוונה גאיות זה מקביל עם גבעות, שהגיא הוא בעצם נמצא בין הגבעות. אז אפיקים נמצאים בין ההרים והגאיות נמצאות בין הגבעות.
שממות עולם אתנך ועריך לא תשובנה וידעתם כי אני השם. רש"י אומר לא כמו שאמרתי למצרים ושבתי את שבות מצרים ושבתי את שבות בני עמון, זאת אומרת עתידה להיות להם תקומה, פה אומר לו לא, אצלך זה לא כך יהיה, עריך לא תשובנה, תהיה שממות עולם כמו שאמרנו הכוונה היא לנצח. וזה מה שכתוב ואת עשיו שנאתי ואתן את הריו שממה. למה? כי הנה תראה שאפילו מצרים כתוב שמה שהשם ישוב את שבותם, גם בני עמון השם ישוב את שבותם, אבל לגבי עשיו את עשיו שנאתי ואתן הריו שממה. כיוון ששנאתו של עשיו הייתה שנאת עולם, עשיו יצא עמלק כפי שאנחנו יודעים, ולא שנאה התלויה בדבר אלא כמו שאמרנו שנאת דם, אז אומר השם ואת עשיו שנאתי ולכן את הריו אני נותן שממה עתידים להיות לשממות עולם.
מסביר המלבי"ם שכאן בעצם השממה השלישית, כי ראינו כבר לאל לשממה ושממה, השממה השלישית שמוזכרת כאן התוספת בה זה הנצחיות. שממות עולם אתנך כמו שהסברנו שהיא תהיה לעולם עד שהערים לא תשובנה. הרד"ק אומר תשים לב, הרד"ק תמיד משתדל ליצור חיבור בין הקרי לבין הכתיב. אומר הרד"ק כתוב כאן תישבנה ואנחנו קוראים תשובנה. מסביר הרד"ק ששני הדברים נכונים, עריך לא תישבנה הכוונה היא לא יהיה שם יישוב, ולא זו בלבד אלא גם כן הם לא תשובנה לקדמותם, לא תשובנה לקדמותם הכוונה היא למה שהיה קודם. כן, אז יוצא אם כן שגם הקרי וגם הכתיב יש להם משמעות. ואז וידעתם כי אני השם, על ידי זה אתם תדעו שאני השם המעניש כמו שכתוב המה יבנו ואני אהרוס ואז זה בעצם יוכיח שהעונש הזה הוא בהשגחה.
יען אומרך את שני הגויים ואת שתי הארצות לי תהיינה וירשנוה והשם שם היה. הפסוק הזה הוא די סתום ובואו נראה כיצד מסביר אותו המלבי"ם. אומר המלבי"ם לאחר מכן בימי הגלות אתה רצית לשעבד את עם ישראל, אדום רצו לשעבד את עם ישראל באופן נצחי ושארץ ישראל תהיה שייכת לך. אתה אמרת את שני הגויים, מי זה שני הגויים? שני הגויים הכוונה יהודה ועשרת השבטים שהם בעצם היו שתי ממלכות. אתה אמרת שתי ארצותיהם לי תהיינה וירשנוה, אתה רצית לרשת את ארצם, גם את שומרון וגם את יהודה, שתי ארצותיהם תהיינה לי ואני אירש אותם, הם יהיו ירושתי. והשם שם היה, אתה אומר שתירש גם את השם אשר שם היה. תשמעו פה המלבי"ם בדרך נפלאה מאוד מסביר את כל הפסוקים כאן בעצם על הנצרות, אבל המלבי"ם כמו שהזכרנו בעבר היה חי בין הנוצרים והיות וכן הוא היה צריך לנקוט לשון ערומים ולהתנסח בלשון מאוד עדינה ולכן הוא כאן מדבר ברמזים, אבל כל מי שמכיר קצת היסטוריה אז מבין לאן ולמה ירמזון מילותיו. הוא אומר אתה אמרת שתירש גם את השם אשר שם היה, אומר אתה אמרת שאדום נכנס תחת ישראל. כידוע שהנוצרים טענו שהקדוש ברוך הוא זרק את עם ישראל מארצם בגלל שעם ישראל המרו את פיו ולכן הוא לקח לו במקומם את בני אדום, לכן הוא לקח במקומם את הנוצרים. אתה אמרת שישראל חיללו את השם ואתם הגוי אשר בחר השם. מה פירוש ישראל חיללו את השם? אתם אמרתם שישראל אשמים כי הם הרגו את משיחו, את בעצם אותו האיש שרשאי התיבות שלו זה ימח שמו וזכרו. אז אתה אמרת הם חיללו את השם אז והשם שם היה. אומר לך אתה רצית את מי לרשת? את שתי הארצות לי תהיינה וירשנוה והשם אשר שם היה גם אותו רצית לרשת, ולהגיד שהקדוש ברוך הוא זנח בעם ישראל ולקח אותך.
רש"י מביא מדרש, מדרש אגדה, רבי תנחומא דורשו כלפי שהלך עשיו אל ישמעאל להתחתן בו, שעיר וחותנו, הלך עשיו להתחתן עם ישמעאל. מה הייתה המטרה? מתוך אהבת ישמעאל? אומר לא, אל תתבלבל, הוא הלך כדי לעורר את ישמעאל ולחמם אותו כנגד יצחק. יצחק מה זאת אומרת? אבא שלך אברהם מת והשאיר ירושה, ואותך נישלו מהירושה, יצחק השתלט על הכל. כי ביצחק יקרא לך זרע, דיברנו על זה פעם שהשנאה של ישמעאל היא שנאה תהומית מכיוון שעשיו עוד קיבל חלק, ולעומת זאת אצל ישמעאל הוא לא קיבל מאומה, הוא נשלח ולא קיבל מאומה, הוא גורש עם אימו ולא קיבל מאומה. אפילו שלאחר מכן כתוב שחזר, אבל עם כל זה לא כתוב שהוא קיבל ירושה, ביצחק יקרא לך זרע וישמעאל לחלוטין הושלו, לכן שנאתו של ישמעאל היא שנאת עולם. על כל פנים הוא אמר אני אנצל את השנאה הזאת, אני אעורר את ישמעאל כדי שילך ויהרוג את יצחק אחיו על העניין של הירושה של אברהם, ואני הרי כיוון שמדובר בעשיו ועשיו הרגו את אח שלי, ישמעאל הרג את אח שלי, הרג את יצחק, מה הרג את הדוד שלי, כן, הרג את אבא שלי, הרג את יצחק, מה אני אעשה עכשיו? אני אלך להרוג את ישמעאל, אני גואל הדם. אתם מבינים? קודם כל הוא דואג שישמעאל יהרוג את יצחק ולאחר מכן הוא גם דואג להרוג את ישמעאל, ואז מה אני מקבל? אני אשתלט, שתי ציפורים במכה אחת, יש לי גם את הירושה של ישמעאל ויש לי גם את הירושה של יצחק. זה היה אדום, זה היו התוכניות שלו. אומר לו והשם שם היה, מסביר רש"י הכוונה היא והקדוש ברוך הוא הרי יודע, השם נמצא שם, הוא יודע את התוכניות שלך, יודע את המחשבות שלך, והשם שם היה. זה מה שהוא אומר כאן יען אומרך את שני הגויים ואת שתי הארצות לי תהיינה, גם את החלק של ישמעאל, גם את החלק של יצחק, שניהם לי תהיינה, והשם שם היה, השם יודע את התוכניות שלך.
לכן חי אני נאום השם אלוקים ועשיתי כאפך וכקנאתך אשר עשית משנאתך בם ונודעתי בם כאשר אשפטך. לכן חי אני נאום השם אלוקים, אומר השם לכן אני נשבע, ועשיתי כאפך, אומר הקדוש ברוך הוא אני אעשה כאפך וכקנאתך. על ידי שאתה עשית לעם ישראל רעות רבות בזמן הגלות, ומי שיודע גלות אדום זה לא היה כמו הגלויות שהיו בין עמי ערב, גלות אדום הייתה גלות שעם ישראל סבל בה לכל אורך השנים. רציחות, רדיפות, פרעות ת"ח ות"ט, פוגרומים, מה לא, עם ישראל סבל עלילות דם, מה לא. אז אנחנו כולנו יודעים כמה סבל היה שם במשך הדורות. אומר אתה עשית על ידי אף וקנאה, אף הכוונה היא כעס, וקנאה מכיוון שהם לא יכלו לסבול לראות שעם ישראל שהם על פי התיאוריה והתזה שלהם הקדוש ברוך הוא זנח אותם והם אמורים להיות קלים ועובדים, ופתאום הוא רואה שעם ישראל קיימים, לכן היה להם שנאה נוראה כלפי העם היהודי. לכן אמרתי כבר הזכרנו פעם את אחד מהארכיבישופים שלהם לפני 500 שנה שאמר שהראיה שהשם זנח את עם ישראל זה שהם לעולם לא יחזרו לארצם. טוב, לאחר מכן ב-48 הם חזרו לארצם, אז האפיפיור לא בא לבקר פה, כי זה מנוגד לתזה שלהם שהשם זנח אותנו ולא נחזור לארצנו. לאחר מכן טוב ניסו למצוא הסבר אז אמרו לא הכוונה הם לא יחזרו לירושלים. אבל ב-67 גם חזרנו לירושלים, אז אז אז אז הוא לא מגיע, אז הוא לא מגיע, אז הוא לא רואה. יש שיטת יענה, יש להם גם שיטות כאלה, זה מאוד מוצלח, שאתה לא, אתה לא, אז לא ראית, לא שמעת, אתה לא יודע, אתה לא אמור להתמודד עם העובדות, מה שלא ראית ולא שמעת זה לא נוגע אליך. ובקיצור תראו אמרתי לכם פעם עד כמה קשה לומר נבואה. היהדות, הנביאים מלאים בנבואות לאורך ההיסטוריה וכולם התגשמו, כל מה שכבר היה צריך להתגשם הכל התגשם אחד לאחד. ופה איזה ארכיבישוף ניסה להגיד נבואה שלא החזיקה 500 שנה. כן, והנבואה הייתה מאוד הגיונית, הנביאים אומרים נבואות לא הגיוניות, הם אומרים שאלה שהם היום אימפריה יפלו. זה לא הגיוני. מי שאתה רואה כאימפריה להגיד שהוא ייפול, להגיד היום שארצות הברית תיפול ווושינגטון תהיה שממה, מישהו יכול להגיד דבר כזה? את זה אמרו על בבל, הנביאים אמרו על בבל וזה קיים עד היום, בבל העתיקה היום שממה, לא ירעה שם לא יאהל שם ערבי, למדנו את הנבואות האלה. זאת אומרת לבוא ולהגיד נבואות המנוגדות לטבע זה עוצמה אדירה, ואת זה הנביאים אמרו והם קיימים. ולעומת זאת הוא אמר דבר שהוא אמיתי, היהודים פוזרים מה הסיכוי שלהם לחזור? תוך כמה עשורים הם בטח נכחדים. והנה הפך כל התוכניות, זה מה שקורה, עם ישראל חוזר לארצו, הם מה שנקרא אצל הגויים אומרים צריך לבלוע את הכובע. הוא לא יודע איך לאכול את העובדות, איך להבין, אז מה עושים? אז הנצרות עושה כל פעולה, עמי אדום עושים כל פעולה כדי לקעקע את ביצתם של ישראל. הם מקימים קרנות נגדנו, הם מעמידים אותנו לדין בהאג, הם רודפים ורוצים לקשור את הידיים של הצבא שלא יוכל לפעול שום פעולות כנגד האויבים, הם עושים כל פעולה כדי לקעקע את ביצתן של ישראל, כדי למחוק את עם ישראל. והכל כמו באירופה, הכל בדרכי נועם, הכל דרך חוק, הכל דרך ערכאות כביכול לגיטימיות, מה זאת אומרת יש פה אפרטהייד, יש כאן דברים נוראים, אפילו איזה נער שלפני כמה וכמה שנים כנראה שאולי צה"ל הרג אותו, אז צריכים לבדוק את העניין הזה. נכון ש-300 אנשים, 300 אלף, 400 אלף, מי כבר סופר קצת אצלנו בחצר האחורית קורים שם דברים לא נעימים, אבל זה לא, לא כל כך נורא כי זה בסך הכל זה אסד וזה העם שלו גם, אתם מבינים, זה לא, מה קרה? אבל פה זה יהודי הלך להרוג ערבי, אז כל אירופה גועשת, אתם מבינים, הולכים לפנות איזה, אני לא יודע מה, איזה שהוא כפר בדואי, אז יש לנו כבר כל מיני מוכיחים ובעלי מטיפי מוסר מאירופה להגיד לנו מה פתאום מפנים את הכפר שעל פי חוק הוא נבנה שלא כדין ולא, אתם מבינים, נורא והיום. אומר לך לא ישתנו, אלה בני אדום. בני אדום לעולם ינסו להילחם כנגד עם ישראל, אם הם יכולים יכניסו אותנו למשרפות, אם הם לא יכולים, זה כבר לא פוליטיקלי קורקט, אז הם יעשו את זה בדרכים יותר עדינות וכביכול דרכים פסאודו-משפטיות, הכל באותה דרך כמו שאומר כאן המלבי"ם, עשית לישראל רעות רבות בימי הגלות על ידי אף וקנאה. כאילו קינאת קנאת אלוקים, עוד פעם המלבי"ם רומז כאן לנצרות, הם טענו שהיהודי צריך להיות נרדף וחובה לרדוף אותו, לכן הכמרים הם היו תמיד בראשי מעוררי הפוגרומים, כי הם אמרו שזה עונש ליהודים מאת השם כיוון שהיהודים הרגו את משיחו. אז פה היה להם לגיטימציה דתית לעשות את זה, ואדרבה ככל שהיהודים יהיו נרדפים יותר זה יותר מחזק את התזה שהשם זנח אותם ולקח אותנו. ולכן תמיד אלה המעוררים והמעודדים את הרדיפה היהודית היו הכמרים. אז אתה כביכול באת לקנא קנאת אלוהים, אומר את זה עשית משנאתך, ונודעתי בם כאשר אשפוט, ואז אני ונודעתי בם, אז ייוודעו וייוודע לכולם שעם ישראל הם עמי ואנוכי אלוהיהם וייוודע האמונה האמיתית. עוד פעם אתם שמים לב המלבי"ם לא מזכיר נוצרים, לא מזכיר כלום, הוא אומר כאילו קינאת קנאת אלוהים ואז ייוודע האמונה האמיתית, אבל בעצם כמו שאמרנו על זה הוא מדבר.
וידעת כי אני השם שמעתי את כל נאצותיך אשר אמרת על הרי ישראל לאמור שממו לנו ניתנו לאוכלה. אומר השם וידעת כי אני השם שמעתי את כל נאצותיך, כנגד מה שהוא אמר ששתי הארצות כביכול מגיעות לי, והסברנו על פי המלבי"ם הכוונה היא חלקם של יהודה ובנימין וחלקם של ישראל של עשרת השבטים, כנגד מה שאמרת אז, וידעת כי אני השם שמעתי נאצותיך, אומר השם אני שמעתי את מה שאתה בזה מנאץ אותי. ואתה אמרת על הרי ישראל לאמור שממו, אמרת שהם שוממים, למה הם שוממים? על ידי חטא ישראל, ולכן הם שוממים, וזה מה שאמרה הנצרות שהשם זנח אותנו וזרק אותנו מן הארץ ולכן שממה הארץ. רק לנו ניתנו לאוכלה, דהיינו הירושה שם של הארץ הזאת היא לא ניתנה לנו רק כדי לגור שם אלא גם לאכול את הפירות, במילים פשוטות הייתה כל אנחנו מקבלים, כל מה שיש כאן בארץ הכל ניתן לנו כי אנחנו בעצם כביכול התחליף של עם ישראל המקורי.
ותגדילו עליי בפיכם והעתרתם עליי דבריכם אני שמעתי. כנגד מה שהם אמרו ראינו והשם שם היה, כביכול הם באים להגיד השם שם היה עכשיו הוא אצלנו, דהיינו השם זנח אותם, אז אתם רוצים לרשת גם את השם. ותגדילו עליי בפיכם, שימו לב גם כאן המלבי"ם רומז, עניין הסיפורים המהבילים, אגב בכל הדפוסים מופיע המבהילים וזה טעות סופר ברורה, צריך לומר המהבילים. עניין הסיפורים המהבילים באלוהות, הוא לא אומר, לא מפתח יותר מזה, תכף אני אסביר על מה הוא מתכוון. והעתרתם עליי דבריכם, הפרטים שסיפרו על האלוהות שיש בהם הגנאי והדופי וההבל, והוא לא מפרט, וזה אגב מוכיח שמה שהוא אמר קודם זה לא מבהילים זה מהבילים, יש בהם הגנאי וההבל. על מה הוא מדבר? על הטענות המטופשות של הנצרות שרוח הקודש באחד מהתקפי השיעמום שלה החליטה ללכת ולעבר את הבעולת טומאה, ומזה נולד אותו האיש, ובכלל לא בן של בן אדם, הוא בן של רוח הקודש. המלבי"ם מכנה את זה סיפורי הגנאי והדופי וההבל. הוא לא מפרט, אבל כמו שאמרתי לכם הוא מרמז, ועל זה הוא בעצם מדבר. ותגדילו עליי בפיכם, זה נקרא להגדיל, להגיד כנגד השם דברים חמורים מאוד. אומר השם אני שמעתי, גם את זה אני שמעתי שזה בעצם כביכול עניין שנוגע לכבודי, אומר המלבי"ם, הוא לא מפרט ועוד פעם נוגע לכבודי שרוח הקודש מתחברת עם אישה, אין לך שפלות נמוכה מזו, אז העניין הזה שדיברתם זה נוגע לכבודי, אומר השם הדברים הללו שמעתי אותם. והעתרתם עליי, אומר הרד"ק מה זה והעתרתם? והעתרתם זה עניינו ריבוי, כידוע לכם מפורסם שעתר, כן, והעתרה או נעתרות נשיקות שונא, עתר ענן הקטורת, כן, הכוונה היא ריבוי, אתם יודעים הכוונה זה מובן של הרבה, וכך גם כן אומר התרגום, תרגום יונתן אומר ואסגיתון עליי פתגמיכון, כן, נעתרות נשיקות הכוונה הם רבות, והעתרתם הכוונה והרביתם עליי דבריכם, הרביתם דברים כנגד השם.
כה אמר השם אלוקים כשמוח כל הארץ שממה אעשה לך. כה אמר כנגד מה ששמחת על מפלתם של ישראל, אומר השם מידה כנגד מידה שממה אעשה לך, השממה תהיה לך. כאשר תשמח הארץ על ידי זה שעם ישראל ישובו לארצם ותהיה שמחה גדולה, כנגד זה לך תהיה שממה, אז אתה תראה את שמחתם ורק לאחר מכן תבוא המפלה שלך. כשמחתך לנחלת בית ישראל על אשר שממה כן אעשה לך שממה תהיה הר שעיר וכל אדום כולה וידעו כי אני השם. כנגד מה ששמחת על חורבן הארץ, קודם הוא דיבר מה ששמחת על מפלתם של ישראל, עכשיו הוא מדבר על מה ששמחת על חורבן הארץ, כשמחתך לנחלת בית ישראל אומר לך על אשר שממה כן אעשה לך, כך ישמחו כולם על חורבן ארצך. ואז יש כאן גם כן מידה כנגד מידה, הן מה ששמחת על מפלתם והן מה ששמחת על חורבנם, כך ישמחו על מפלתך ועל חורבנך.