זבחים פרק י"ד, משנה ה'. אנו ממשיכים מן הנקודה שבה הפסקנו במשנה הקודמת - מן הרגע שיצאו ישראל מן המדבר.
"באו לגלגל":
המשכן הוקם במקום הנקרא גלגל - כפר שהיה סמוך ליריחו, נקודת הכניסה לארץ ישראל. שם הוקם המשכן פחות או יותר כמתכונתו במדבר: מוקף ביריעות ובקלעים מסביב.
"והותרו הבמות" - באותה נקודה חזרו ונעשו הבמות, מזבחות פרטיים, מותרות. למעשה, אף המזבח שלפני המשכן בגלגל עצמו היה במה גדולה.
דיני אכילת הקרבנות שהוקרבו על הבמה הגדולה בגלגל:
"קדשי קדשים נאכלין לפנים מן הקלעים" - קדשי הקדשים, הם המנחות, החטאת והאשם, נאכלו בתוך הקלעים שהיו כרוכים סביב המשכן בגלגל, שנאמר: "בחצר אהל מועד יאכלוה" - בתוך חצר אוהל מועד, ולפיכך יש לאכלה באותו אזור שבתוך החצר.
"וקדשים קלים בכל מקום" - קרבנות שקדושתם קלה נאכלו בכל מקום, כלומר בכל מקום בקרבת ישראל.
הטעם לכך: עם ישראל עסקו שבע שנים בכיבוש הארץ ושבע שנים בחילוקה - בחלוקת ארץ ישראל, ובמשך אותן ארבע עשרה שנה היו מפוזרים ברחבי הארץ ולא היה להם מקום מרכזי. לפיכך הותרה אכילת קדשים קלים בכל מקום בקרבת ישראל.
לסיכום: תקופת המשנה שלפנינו היא תקופת המשכן בגלגל, שנמשכה ארבע עשרה שנה - שבע שנות כיבוש ושבע שנות חילוק. בתקופה זו הותרו הבמות, קדשי קדשים נאכלו לפנים מן הקלעים, וקדשים קלים בכל מקום.