יבמות, פרק עשירי, משנה ה'. אף משנה זו עוסקת במי שנאמר לו כי אשתו מתה, ונשא את אחותה. אלא שכאן מדובר בשרשרת של אחיות: חמש נשים שנשא זו אחר זו, כל אחת מהן אחות של קודמתה, אם מן האב ואם מן האם.
שרשרת הנישואין:
"אמרו לו מתה אשתך ונשא אחותה מאביה" - הודיעו לו שאשתו הראשונה מתה, ונשא את אחותה מן האב בלבד (אין להן אם משותפת). זוהי האשה השנייה.
"מתה ונשא אחותה מאמה" - הודיעו לו שהשנייה מתה, ונשא את אחותה מן האם. זוהי האשה השלישית, ואין היא קרובה לראשונה כלל אלא לשנייה בלבד.
"מתה ונשא אחותה מאביה" - הודיעו לו שהשלישית מתה, ונשא את אחותה מן האב. זוהי האשה הרביעית, ואין היא קרובה לראשונה ולשנייה.
"מתה ונשא אחותה מאמה" - הודיעו לו שהרביעית מתה, ונשא את אחותה מן האם. זוהי האשה החמישית, ואין היא קרובה לראשונה, לשנייה ולשלישית.
"ונמצאו כולן קיימות":
לבסוף התברר שכל הנשים היו קיימות בחיים, ולא מתה אף אחת מהן. עתה יש לברר אילו קידושין תפסו ואילו בטלים.
מותר בראשונה, בשלישית ובחמישית:
הראשונה - אשתו מעיקרה, ונישואיה עומדים בתקפם.
השלישית - קידושי השנייה לא תפסו כלל, שהרי אחותה הראשונה קיימת והתנאי לא נתקיים, ונמצא שמעולם לא היה נשוי לשנייה. וכיוון שהשלישית והראשונה אינן קרובות זו לזו, נישואיו עמה תקפים.
החמישית - השלישית והרביעית חולקות אב, ומאחר שהשלישית היא אשתו הכשרה, לא תפסו קידושי הרביעית. והחמישית, שאינה קרובה אלא לרביעית בלבד, נישואיה תקפים.
"ופוטרות צרותיהן" - שלוש אלו, הראשונה, השלישית והחמישית, כולן נשותיו הגמורות. לפיכך אם ימות, ייבום או חליצה של אחת מהן פוטר את צרותיה, והן מותרות לינשא לשוק בלא ייבום ובלא חליצה.
"ואסור בשניה וברביעית":
השנייה והרביעית היו אחיות אשה שהיתה קיימת בשעת הקידושין, ולפיכך לא תפסו בהן הקידושין כלל והוא אסור בהן. "ואין ביאת אחת מהן פוטרת צרתה" - אין בהן פטור לצרותיהן, ומאחר שאינן נשותיו, אף אם ימות אינן זקוקות לייבום ואינן בפרשת ייבום כלל.
"ובא על השניה לאחר מיתת הראשונה":
נאמר שהראשונה אכן מתה, ולאחר מיתתה בא על השנייה לשם נישואין. הרי היא מותרת לו עתה, ונעשית אשתו הכשרה, ומכאן משתנה כל הסדר.
"מותר בשניה וברביעית ופוטרות צרותיהן" - השנייה אשתו הכשרה, וממילא קידושי השלישית, שהיא אחותה, לא תפסו, והרביעית תקפה. שתיהן נשותיו הגמורות, ואם ימות, ייבום או חליצה של האחת פוטר את חברתה.
"ואסור בשלישית ובחמישית" - השלישית אחות השנייה הקיימת, והחמישית אחות הרביעית הקיימת, ולפיכך לא תפסו בהן הקידושין. "ואין ביאת אחת מהן פוטרת צרתה" - אינן נשותיו, ואינן בפרשת ייבום כלל.
לסיכום: משנה זו מלמדת כי בשרשרת האחיות תלויים הנישואין זה בזה: כל אשה שקידושיה תפסו מפקיעה את קידושי אחותה הבאה אחריה, וזו הבאה אחריה חוזרת ותופסת. לפיכך, כשלא בא על השנייה - מותר בראשונה, בשלישית ובחמישית, והן פוטרות צרותיהן; וכשבא על השנייה לאחר מיתת הראשונה - מותר בשנייה וברביעית, והן פוטרות צרותיהן, ואילו האחרות אינן נשותיו כלל ואינן בכלל ייבום וחליצה.