טהרות, פרק א, משנה ו. משנתנו ממשיכה לעסוק באוכלין שדרגות הטומאה שלהם שונות ונתערבו זה בזה. היא עוברת מקרה אחר מקרה, ועיקר עניינה במה שקורה כאשר תערובת כזו נחלקת אחר כך לחלקים.
הרקע
שני כללים עומדים ביסוד הכול. ראשית, הטומאה יורדת בשלבים: ראשון עושה את הנוגע בו שני, שני עושה אותו שלישי, וכן הלאה במורד הסולם. לא כל אוכל עובר את הסולם כולו: דרגת שלישי שייכת לתרומה, ודרגת רביעי לקודש, ואילו חולין אינם נעשים שלישי כלל. שנית, כביצה, נפח של ביצה, הוא השיעור המזערי של אוכל שיכול להעביר טומאה הלאה. פחות מכביצה יכול להיות טמא, אבל אינו מטמא אחרים.
שני ושלישי
המקרה הפותח מעמיד "כביצה אוכל שני", נפח ביצה של אוכל טמא בדרגה שנייה, לצד מידה זהה בדרגה שלישית, "כביצה אוכל שלישי". משנתערבבו השניים לגוש אחד, הדין הוא "שיבלן זה בזה, שני": כל הגוש טמא טומאת שני, שהרי היה כאן שיעור שלם של אוכל בדרגת שני שמשך את בן זוגו לדרגתו. אין בכך חידוש, והמשנה שונה זאת רק כדי להניח את הבסיס לדין שהיא רוצה ללמד בהמשך.
"חלקן, זה שלישי וזה שלישי". חילק את התערובת חזרה לשני חלקים, ושוב אין אף אחד מהם שני. האוכל מעורב, ולכן אין בשום חלק כביצה שלמה של אוכל בדרגת שני, וממילא כל גוש הוא שלישי.
ומה אם שני החלקים מגיעים לתרומה בזה אחר זה ולא יחד? לשון המשנה: "נפל זה לעצמו", זה נפל בפני עצמו, "וזה לעצמו", וזה נפל בפני עצמו, וכל אחד מהם נפל "על ככר של תרומה". הדין הוא "לא פסלוהו", לא פסלו את הככר. כיוון שכל חלק אינו אלא שלישי, וכל מה שנוגע בשלישי אינו עולה למעלה מרביעי, ואין בכוח התרומה לקבל טומאה בדרגה כזו (רק קודש מגיע לרביעי), נשאר הככר כמות שהיה.
"נפלו שניהם כאחד, עשאוהו שלישי". אבל אם נפלו שני החלקים בבת אחת, הרי הם מצטרפים שוב לכביצה בדרגת שני, ושני עושה את התרומה שלישי. הככר פסול ודינו בשריפה.
ראשון ושלישי
המקרה הבא מדלג על שלב בסולם. נוטלים "כביצה אוכל ראשון", נפח ביצה של אוכל בדרגה ראשונה, ומצרפים אליו נפח ביצה של אוכל בדרגה שלישית, "כביצה אוכל שלישי". עירבן, והדין "שיבלן זה בזה, ראשון": כל הגוש בדרגת ראשון, שהרי יש כאן שיעור שלם של אוכל ראשון, והוא מעלה את השלישי לדרגתו.
"חלקן, זה שני וזה שני": חילק את הגוש לשניים, וכל חצי הוא שני. שתי תנועות אירעו כאן בבת אחת. החומר שנכנס בדרגת ראשון יורד שלב, שהרי אין באף חצי כביצה שלמה ממנו. ובאותה שעה החומר שנכנס בדרגת שלישי הועלה, כפי שהמשנה מפרטת: "שאף השלישי", אף האוכל שהיה שלישי, "שנגע בראשון", שנגע בראשון, "נעשה שני", נעשה בעצמו שני. נמצא ששני המרכיבים נפגשים באותה דרגה עצמה.
שיעורים גדולים יותר
עכשיו המשנה מגדילה את הכמויות, וכדאי לצייר זאת. פותחים ב"כשתי ביצים אוכל ראשון", שני נפחי ביצה של אוכל בדרגה ראשונה, ומניחים לצידם שני נפחי ביצה של אוכל בדרגה שנייה, "כשתי ביצים אוכל שני": ארבע ביצים בסך הכול. עירב את הכול, והדין "שיבלן זה בזה, ראשון", כל התערובת טמאה טומאת ראשון.
"חלקן, זה ראשון וזה ראשון". חילק את ארבע הביצים לשני חלקים של שתי ביצים כל אחד, וכל חלק עדיין ראשון, שהרי בכל אחד מהם יש כביצה שלמה מן האוכל שהיה ראשון.
"לשלשה ולארבעה, הרי אלו שני". חילק אותה לשלושה חלקים או לארבעה, ולאחר החשבון, בהנחה שהחלקים שווים, אין עוד באף חלק כביצה שלמה מן החומר הראשון. לפיכך כל גוש יורד לדרגת שני.
עתה המשנה חוזרת על אותו דפוס עצמו דרגה אחת למטה. מתחילים בשני נפחי ביצה של אוכל בדרגה שנייה, "כשתי ביצים אוכל שני", ומוסיפים כמות שווה של אוכל בדרגה שלישית, "כשתי ביצים אוכל שלישי". עירבן לגוש אחד, והתערובת שני. חילקה לשניים: "חלקן, זה שני וזה שני", כל חצי נשאר שני, שהרי יש בכל אחד כביצה שלמה מן האוכל שהיה שני. חילק יותר מכך, והדין משתנה: "לשלשה ולארבעה, הרי אלו שלישי". שלושה חלקים או ארבעה, ואין באף חלק כביצה שלמה מן החומר שהיה שני, ולכן כל אחד מהם מתייצב בדרגת שלישי.
הכלל בקצרה
כשיש בתערובת שיעור שלם מן הדרגה החמורה יותר, התערובת הולכת אחר הדרגה החמורה. וכשהמרכיבים אינם מגיעים לשיעור אלא בצירוף זה לזה, מודדים אותם לפי המכנה המשותף הנמוך.