תענית פרק ג' משנה ט': כאשר יורד גשם במהלך תענית

האזנה לשיעור0:00 / 0:00

תענית, פרק ג', משנה ט'. המשנה דנה במי שהיו מתענים על הגשמים, וירדו גשמים בעצם ימי התענית - האם עליהם להשלים את התענית אם לאו.

שיטת תנא קמא - הנץ החמה:

ירדו הגשמים קודם שעלה השחר - לא ישלימו את התענית. רש"י מבאר את הטעם: משום שעדיין לא התחילו בתענית, ולא חלה עליהם.
ירדו הגשמים לאחר נץ החמה - עליהם להשלים את התענית.

שיטת רבי אליעזר - חצות היום:

רבי אליעזר נוקט בקריטריון אחר:

ירדו הגשמים קודם חצות - לא ישלימו. רש"י מבאר כי חצות הוא הזמן שרוב בני אדם כבר אוכלים בו, ולפיכך יסוד שיטתו הוא שקודם חצות עדיין לא חלה עליהם התענית באמת.
ירדו הגשמים לאחר חצות - ישלימו את התענית.

מעשה שהיה בלוד:

גזרו תענית בלוד, וירדו להם גשמים קודם חצות. רבי טרפון, שסבר כרבי אליעזר שחצות הוא הקריטריון, אמר להם: "צאו ואכלו ושתו ועשו יום טוב". ואכן יצאו, אכלו ושתו ועשו יום טוב, ולא השלימו את התענית.

בשעות אחר הצהריים הגיעו לבית הכנסת וקראו את הלל הגדול - "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו", פרק קל"ו בתהילים - משום שנאמר בו שהקב"ה נותן לחם לכל בשר. הגמרא מדייקת שלא אמרו את הלל הגדול קודם שאכלו, שכן אין אומרים את הלל הגדול אלא בנפש שבעה ובכרס מלאה.

לסיכום: במשנה זו למדנו את המחלוקת בשאלה מאיזה שלב ביום חלה התענית ומחייבת השלמה - לדעת תנא קמא נץ החמה הוא הקו המבדיל, ולדעת רבי אליעזר חצות היום. המעשה בלוד מדגים את שיטת רבי אליעזר הלכה למעשה, ומלמד כי אמירת הלל הגדול על ירידת הגשמים באה דווקא מתוך שביעה.

המאמר המקורי

אות תענית ג:ט

הָיוּ מִתְעַנִּין וְיָרְדוּ לָהֶם גְּשָׁמִים קֹדֶם הָנֵץ הַחַמָּה, לֹא יַשְׁלִימוּ. לְאַחַר הָנֵץ הַחַמָּה, יַשְׁלִימוּ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, קֹדֶם חֲצוֹת לֹא יַשְׁלִימוּ, לְאַחַר חֲצוֹת יַשְׁלִימוּ. מַעֲשֶׂה שֶׁגָּזְרוּ תַעֲנִית בְּלוֹד, וְיָרְדוּ לָהֶם גְּשָׁמִים קֹדֶם חֲצוֹת. אָמַר לָהֶם רַבִּי טַרְפוֹן, צְאוּ וְאִכְלוּ וּשְׁתוּ וַעֲשׂוּ יוֹם טוֹב. וְיָצְאוּ וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְעָשׂוּ יוֹם טוֹב, וּבָאוּ בֵּין הָעַרְבַּיִם וְקָרְאוּ הַלֵּל הַגָּדוֹל: The mishna teaches another halakha with regard to fast days: If they were fasting for rain, and rain fell for them before sunrise, they need not complete their fast until the evening. However, if it fell after sunrise, they must complete their fast. Rabbi Eliezer says: If rain fell before midday, they need not complete their fast; but if it rains after midday, they must complete their fast. The mishna relates: An incident occurred in which the court decreed a fast in Lod due to a lack of rain, and rain fell for them before midday. Rabbi Tarfon said to the people: Go out, and eat, and drink, and treat this day as a Festival. And they went out, and ate, and drank, and treated the day as a Festival, and in the afternoon they came to the synagogue and recited the great hallel, to thank God for answering their prayers.