סוטה, פרק ח', משנה ז'. משנה זו חותמת את הדיון בעניין היציאה למלחמה, ובה מסייגת המשנה את כל ההלכות שנלמדו במשניות הקודמות שבפרק.
לשון המשנה:
"במה דברים אמורים - במלחמת הרשות, אבל במלחמת מצווה הכל יוצאין, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה".
כל מה שנאמר לעיל - שמי שהתחיל דברים חדשים בחייו אינו צריך להמשיך במלחמה, ויש שאינו נדרש להילחם אלא לשמש במערך האספקה, ויש שאינו יוצא כלל - נאמר דווקא במלחמת הרשות. אך במלחמת מצווה הכל יוצאין, ואין נפקא מינה אם החתן והכלה נמצאים בעצם ימי חתונתם.
דברי רבי יהודה:
רבי יהודה נוקט לשון דומה מאוד, בשינוי המינוח: "במה דברים אמורים - במלחמת מצווה, אבל במלחמת חובה הכל יוצאין, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה". את המלחמה שבה קיימת האפשרות להיפטר מן היציאה לפי מצבו של האדם מכנה רבי יהודה "מלחמת מצווה" ולא "מלחמת רשות", ואת המלחמה שבה הכל יוצאין הוא מכנה "מלחמת חובה".
ביאור הגמרא:
הגמרא מבהירה כי המילה "רשות" בלשון החכמים והמילה "מצווה" בלשון רבי יהודה מתייחסות לאותו סוג מלחמה עצמו. שניהם מסכימים שבאותן מלחמות קיימת האפשרות שלא לצאת, וכן מסכימים ששבמה שהחכמים מכנים "מצווה" ורבי יהודה מכנה "חובה" - הכל חייבים לצאת.
שלושה סוגי מלחמות:
מלחמות יהושע - מלחמות שנלחמו כדי לכבוש את ארץ ישראל. הכל מסכימים שאלו מלחמת חובה.
מלחמות דוד המלך - שנועדו להרחיב את גבולות ארץ ישראל בלבד. אלו בוודאי מלחמת רשות.
הקטגוריה האמצעית - מלחמה שאין בה תוקף העומד כרגע נגד ישראל, אלא היא מלחמת מנע: לוודא שהאומות והאויבים לא יבואו נגד ארץ ישראל, ואף שאין הם באים כעת להילחם, יוצאים נגדם כדי למנוע התרחשות בעתיד.
המחלוקת בין החכמים לרבי יהודה נוגעת דווקא בקטגוריה האמצעית: רבי יהודה מכנה מלחמה זו "מלחמת מצווה", ולדעתו קיימת בה האפשרות שנתבארה בחלק הקודם של הפרק, שמי שרק נשא אשה וכדומה אינו צריך לצאת; והחכמים מכנים אותה "מלחמת רשות".
שורש השינוי במינוח:
מדוע נוקטים השניים לשונות שונים? הדבר קשור לכלל "העוסק במצווה פטור מן המצווה". רבי יהודה מתייחס לסוג זה של מלחמה - הקטגוריה האמצעית - כמלחמת מצווה, ולפיכך העוסק בה פטור מקיום מצווה אחרת. החכמים סוברים שמלחמה אמצעית זו נקראת אף היא מלחמת רשות, ולפיכך אין בכוחה לפטור אדם מקיום מצוות רגילות מחמת עסקו במלחמה.
לסיכום: במשנה זו נלמד שכל דיני הפטור מן היציאה למלחמה נאמרו במלחמת הרשות בלבד, ואילו במלחמת מצווה (ובלשון רבי יהודה: מלחמת חובה) הכל יוצאין, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה. עמדנו על שלושת סוגי המלחמות - מלחמות יהושע לכיבוש הארץ, מלחמות דוד להרחבתה, ומלחמת המנע שביניהן - ועל כך שהמחלוקת שבין החכמים לרבי יהודה מתמקדת בקטגוריה האמצעית, ונפקא מינה שלה לעניין "העוסק במצווה פטור מן המצווה".