שבועות פרק ג' משנה ח': סוגי שבועת ביטוי

שבועות, פרק ג', משנה ח'. משנה זו באה להגדיר מהי שבועת שווא, ולמנות את סוגיה: "איזוהי שבועת שוא?"

הסוג הראשון - "נשבע לשנות את הידוע לאדם":

המדובר בשבועה המתארת דבר באופן שונה מן המציאות הידועה לבני אדם. הגמרא מבארת כי מדובר בדבר הידוע לפחות לשלושה אנשים. ואלו דוגמאות המשנה:

• "אמר על העמוד של אבן שהוא של זהב" - עמוד העשוי אבן, והנשבע טוען שהוא עשוי זהב, בעוד שאין זו המציאות ולפחות שלושה אנשים יודעים זאת.

• "על איש שהוא אישה" - הנשבע על איש שהוא אישה.

• "על אישה שהוא איש" - הנשבע על אישה שהיא איש.

הסוג השני - "נשבע על דבר שאי אפשר":

אדם הנשבע על דבר שהוא בלתי אפשרי. ואלו לשונות המשנה:

• "אם לא ראיתי גמל שפורח באוויר" - גמל מעופף.

• "אם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד" - נחש שצורתו דומה לקורה שמשתמשים בה בבית הבד של השמן, ואין דבר כזה במציאות.

ומהו הנדון כאן? אדם האוסר על עצמו בשבועה את כל פירות העולם, ותולה זאת בתנאי: "על כל פירות העולם אם לא ראיתי גמל שפורח באוויר". כלומר, הוא מבקש להדגיש שאכן ראה זאת, שאם לא כן יאסרו עליו כל אותם דברים. מבארת המשנה: הואיל והיה בידו לאסור על עצמו את כל פירות העולם ללא כל תנאי, ברור שמטרת השבועה היא לומר דבר שהוא בלתי אפשרי; ועצם השבועה על דבר שאי אפשר - הרי היא שבועת שווא.

הסוג השלישי - שבועה לביטול מצווה:

"אמר לעדים: בואו והעידוני" - האומר לעדים היודעים עדות שתועיל לו שיבואו ויעידו עבורו, כפי שהתורה מחייבת אותם. והם משיבים: "שבועה שלא נעיד" - נשבעים שלא להעיד, בניגוד לציווי התורה. וכן הנשבע שלא לקיים מצווה מסוימת:

• "שלא לעשות סוכה".

• "ושלא ליטול לולב".

• "ושלא להניח תפילין".

"זו היא שבועת שוא" - וכללה של שבועת שווא: חייבין על זדונה מכות ועל שגגתה פטור. הנשבע שבועת שווא במזיד לוקה, ואילו העושה זאת בשוגג פטור, ואינו נדרש להביא קרבן או כפרה כלשהי.

סוג נוסף בדברי הרמב"ם:

הרמב"ם מביא בשם הירושלמי קטגוריה נוספת של שבועת שווא, המוכרת לנו אולי יותר: הנשבע על דבר שכבר ידוע שהוא אמת, כגון האומר על אבן שהיא אבן. זוהי שבועה חסרת תועלת, שאין בה נפקות ואין בה משמעות, שהרי ידוע שזו האמת. אין כל סיבה להישבע על דבר שאיש אינו מטיל בו ספק, ולפיכך הרי זו שבועת שווא.

לסיכום: במשנה זו למדנו שלוש קטגוריות של שבועת שווא - הנשבע לשנות את הידוע לאדם, הנשבע על דבר שאי אפשר, והנשבע לבטל מצווה או להימנע מעדות; את דינה של שבועת שווא: מכות על הזדון ופטור על השגגה; ואת הסוג הנוסף שהביא הרמב"ם בשם הירושלמי - הנשבע על דבר הידוע כאמת.