שבועות פרק ב' משנה א': ידיעה בתחילה וידיעה בסוף

שבועות טומאה וטהרה בית המקדש ועבודתו קרבן פסח

האזנה לשיעור0:00 / 0:00

שבועות, פרק ב', משנה א'. משנה זו מרחיבה את האמור במשנה הראשונה של פרק א', ומתארת מה בדיוק מתרחש במקרה של ידיעה סתומה. המשנה פותחת: "ידיעה סתומה שתיים שהן ארבע". במשנה הראשונה למדנו כי העניינים הכרוכים בשכחה שהאדם טמא, בשכחת בית המקדש או בשכחת הקודשים הם שתיים שהן ארבע - שתיים שהן באמת ארבע, וכעת באה המשנה ופורשת אותן.

המקרה הראשון - טומאה ואכילת קודשים:

"נטמא וידע, ונעלם ממנו הטומאה וזכור את הקודש" - אדם נטמא ויודע שהוא טמא, ולאחר מכן נשכחה ממנו טומאתו, אך הוא זוכר שהפריט שהוא עומד לאכול הוא קודשים.
"נעלם ממנו הקודש וזכור את הטומאה" - הוא שוכח שזהו בשר קודשים וסבור שזה בשר רגיל, אך זוכר שהוא טמא.

המשנה מוסיפה: "נעלם ממנו זה וזה" - כלומר ששכח משניהם. אין זה נמנה בכלל השתיים שהמשנה באה למנות, אך בוודאי כלול בהן.

"ואוכל את הקודש ולא ידע, ומשאכל ידע - הרי זה בעולה ויורד". הוא אינו זוכר שהוא טמא, או שאינו מבין שזה קודשים, ואוכל את הקודשים בלא ידיעה; ולאחר האכילה הוא נזכר שוב שהיה טמא ושזה היה קודשים. מאחר שיש כאן ידיעה בתחילה וידיעה בסוף, והעלם בלבד בינתיים - הוא מביא קורבן עולה ויורד, כפי שהזכרנו קודם.

המקרה השני - טומאה וכניסה למקדש:

"נטמא וידע, ונעלם ממנו הטומאה וזכור את המקדש" - הוא טמא ויודע זאת, ולאחר מכן שוכח את טומאתו, אך זוכר שאזור זה הוא חלק מבית המקדש.
"נעלם ממנו המקדש וזכור את הטומאה" - הוא שוכח שזה חלק מבית המקדש, אך זוכר שהוא טמא.

וכן "נעלם ממנו זה וזה" - אם שכח את שניהם, גם זה בכלל.

"ונכנס למקדש ולא ידע, ומשיצא ידע - הרי זה בעולה ויורד". הוא נכנס למקדש בלא לדעת שהוא טמא או בלא לדעת שזהו המקדש, ולאחר צאתו נזכר שהיה טמא או שזה בית המקדש. גם כאן הוא מביא קורבן עולה ויורד, שכן יש כאן ידיעה בתחילה וידיעה בסוף, ובינתיים העלם - שכחת בית המקדש, שכחת הקודשים או שכחת הטומאה.

לסיכום: במשנה זו פירשה המשנה את "שתיים שהן ארבע" שנשנו בפרק א': שני מקרים באכילת קודשים בטומאה (נעלמה ממנו הטומאה וזכור הקודש, או נעלם ממנו הקודש וזכורה הטומאה), ושני מקרים בכניסה למקדש בטומאה (נעלמה ממנו הטומאה וזכור המקדש, או נעלם ממנו המקדש וזכורה הטומאה), וכן המקרה שנעלמו ממנו שניהם. בכל אלו, כאשר יש ידיעה בתחילה וידיעה בסוף והעלם בינתיים - הרי זה בעולה ויורד.

המאמר המקורי

אות שבועות ב:א

יְדִיעוֹת הַטֻּמְאָה שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע. נִטְמָא וְיָדַע וְנֶעֶלְמָה מִמֶּנּוּ הַטֻּמְאָה וְזָכוּר אֶת הַקֹּדֶשׁ, נֶעְלַם מִמֶּנּוּ הַקֹּדֶשׁ וְזָכוּר אֶת הַטֻּמְאָה, נֶעֶלְמוּ מִמֶּנּוּ זֶה וָזֶה וְאָכַל אֶת הַקֹּדֶשׁ וְלֹא יָדַע, וּמִשֶּׁאָכַל יָדַע, הֲרֵי זֶה בְעוֹלֶה וְיוֹרֵד. נִטְמָא וְיָדַע וְנֶעֶלְמָה מִמֶּנּוּ טֻמְאָה וְזָכוּר אֶת הַמִּקְדָּשׁ, נֶעְלַם מִמֶּנּוּ מִקְדָּשׁ וְזָכוּר אֶת הַטֻּמְאָה, נֶעֶלְמוּ מִמֶּנּוּ זֶה וָזֶה וְנִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ וְלֹא יָדַע, וּמִשֶּׁיָּצָא יָדַע, הֲרֵי זֶה בְעוֹלֶה וְיוֹרֵד: With regard to cases of awareness of the defiling of the Temple by entering it while one is ritually impure, or defiling its sacrificial foods by partaking of them while one is ritually impure, there are two types that are actually four. How so? If one became ritually impure and he was aware that he was impure, but afterward his impurity was hidden from him, though he remembered that he was partaking of sacrificial food, which is forbidden to one who is in a state of ritual impurity; this is one of the four types of awareness of impurity. If the fact that he was partaking of sacrificial food was hidden from him, though he remembered the ritual impurity that he had contracted; this is the second of the four types of awareness of impurity. And the same halakha applies if both this and that were hidden from him, both the fact that he was impure and the fact that he was partaking of sacrificial food. In all these cases, if he partook of the sacrificial food and was unaware either that he was impure, or that the food was sacrificial food, or both, and after he partook of it he became aware of that which he had forgotten, he is required to bring a sliding-scale offering. In this type of offering, the sinner sacrifices an animal, bird, or meal-offering, depending on his financial status. And similarly with regard to entering the Temple: If one became ritually impure and he was aware that he was impure, but afterward his impurity was hidden from him, though he remembered that he was entering the Temple, which is prohibited for one who is in a state of ritual impurity; this is the third of the four types of awareness of impurity. If the fact that he was entering the Temple was hidden from him, though he remembered the ritual impurity that he had contracted; this is the fourth type of awareness of impurity. And the same halakha applies if both this and that were hidden from him, both the fact that he was impure and the fact that he was entering the Temple. In all these cases, if he entered the Temple and was unaware either that he was impure, or that he was entering the Temple, or both, and after he left he became aware of what was hidden from him, he is required to bring a sliding-scale offering.