שביעית פרק ח', משנה ח'. משנתנו ממשיכה את הדיון בשימושים המותרים והאסורים בפירות שביעית מחמת קדושתם. כידוע, נאמר בפסוק "לאכלה" - לאכילה, ולפיכך דברים שאינם בגדר אכילה אינם מותרים בפירות שביעית.
קניות האסורות בדמי שביעית:
"אין לוקחין עבדים וקרקעות ובהמה טמאה מדמי שביעית" - אין לקנות בפירות שביעית או בכספם שלושה דברים אלו:
עבדים.
קרקעות.
בהמה טמאה - בהמה שאינה כשרה.
"ואם לקח - יאכל כנגדן" - מי שעבר וקנה באחד מאלה, חייב לקחת מאכלים אחרים ולאכלם בקדושת שביעית, כתחליף לכספי השביעית שבהם השתמש שלא כראוי.
קרבנות שאין מביאין מדמי שביעית:
המשנה ממשיכה: "אין מביאין קיני זבים וקיני זבות וקיני יולדות מדמי שביעית":
קיני זבים - הזב הוא אחד מאותם אנשים שההלכה מחייבת אותם בהבאת קרבן עוף כדי שיוכלו לאכול קודשים.
קיני זבות - קרבן העוף של הזבה.
קיני יולדות - קרבנות העוף של הנשים שילדו.
אין להביא אף אחד מקרבנות אלו מדמי שביעית, "ואם הביא - יאכל כנגדן": מי שהשתמש בכספי שביעית לצורך הבאת קרבנות אלה, חייב לקחת מאכלים אחרים ולאכלם בקדושת שביעית כתחליף.
מדוע מנתה המשנה דווקא קרבנות אלו?
הרי גם בכל שאר הקרבנות אין להשתמש בכספי שביעית. מבארים המפרשים כי המשנה בחרה בהם כדי להשמיע חידוש: אף שקרבנות אלו הם המתירים לאדם לאכול קודשים, ובמובן מסוים הם קיימים לצורך אכילה - לא באופן ישיר אלא בעקיפין - היה מקום לחשוב שמותר להביאם מכספי שביעית, שהרי הם פותחים גישה לסוגים מסוימים של מאכלים. באה המשנה ולימדה שאף בקרבנות מסוג זה אין להשתמש בכספי שביעית.
סיכת כלים בשמן של שביעית:
"אין סכין כלים בשמן של שביעית" - נהגו לשפשף שמנים בכלים מסוימים ובסוגי כלים מסוימים, ואין לעשות כן בשמן של שביעית, שכן שפשוף שמן בכלים אינו שימוש המותר מחמת קדושת שביעית. "ואם סך - יאכל כנגדו": מי שעבר ועשה כן, חייב לאכול מאכלים בקדושת שביעית כתחליף לשמן שבו השתמש.
לסיכום: במשנה זו למדנו שלושה שימושים אסורים בקדושת שביעית - קניית עבדים, קרקעות ובהמה טמאה מדמי שביעית; הבאת קיני זבים, זבות ויולדות מדמי שביעית, אף שקרבנות אלו מתירים אכילת קודשים; וסיכת כלים בשמן של שביעית. בכל המקרים הללו, מי שעבר ועשה כן - יאכל כנגדן, כלומר יאכל מאכלים אחרים בקדושת שביעית כתחליף למה שהוציא שלא כראוי.