TheWholeTorah.aiBeta

Sheviis פרק ב' משנה ט': שביעית ב:ט, בצלים, פול המצרי, ומניעת מים

לימוד בחברותא
האזנה לשיעור0:00 / 0:00

שביעית, פרק שני, משנה ט. המשנה שלפנינו עוסקת בשני סוגי תוצרת - בצלים שאינם מוציאים זרע ("בצלים הסריסים") ו"פול המצרי" - ובשינוי המעמד שלהם כאשר נמנעו מהם מים לפני ראש השנה.

הרקע: פול המצרי שגדל לירקו:

מדובר כאן בפול המצרי שגדל לצורך הירק שלו, ולא לצורך הזרע. במשנה הקודמת למדנו כי פול הגדל לזרעו נקבע לפי זמן השרשתו; אך משנתנו עוסקת בגדל לירקו, שדינו הרגיל להיקבע לפי זמן קצירתו. זה הכלל שהיינו נוקטים בהם בדרך כלל.

מניעת מים שלושים יום לפני ראש השנה:

אולם משנתנו מדברת במי שמנע מהם השקיה שלושים יום לפני ראש השנה, ומניעה זו משנה את מעמדם. בדרך כלל, מאחר שהם עתידים להיקטף לאחר ראש השנה, היו שייכים לשנה הבאה; אך מפני שנמנעו מהם מים שלושים יום, המעשר הנלקח מהם משתייך לשנה הקודמת - "מתעשרין לשעבר" - אם זו שנה שנקבעת על פי השנה הקודמת. ואם השנה הקודמת הייתה שנה שישית, אינם שייכים לשנה שלאחר מכן שבה נקטפו. מניעת המים מעניקה להם מעמד של גדל בשדה הנסמך על מי גשמים, ולפיכך הם שייכים לשנה הקודמת.

אך אם לא ימנע מהם מים שלושים יום, יהיו "אסורין בשביעית" - הם ייחשבו תוצרת שמיטה, שכן ישמרו על מעמדם הרגיל כירקות הנקבעים לפי זמן לקיטתם, שהוא בשנה הבאה, ודינם ייקבע לפי מה שתהיה אותה שנה.

שדה בעל שנמנעו ממנו מים:

המשנה ממשיכה: תבואה משדה שבדרך כלל נסמך על מי גשמים, אלא שמפני סוגי הירקות הגדלים בו היה משקה אותו, ומנע ממנו מים שתי עונות. עונות אלו ארוכות בהרבה משלושים יום, שהרי מדובר בשדה המבוסס על מי גשמים, ואף אם השקה אותו - עשה זאת לעיתים רחוקות בלבד. גם במקרה זה הדין זהה: התבואה שומרת על מעמד 'בעל', ואינה נקבעת לפי השנה הבאה אלא לפי השנה הקודמת.

  • דברי רבי מאיר: די במניעת מים שתי עונות כדי שהתוצרת תישאר במעמד 'בעל' ותיקבע לפי השנה הקודמת.

  • "וחכמים אומרים: שלש" - יש למנוע את המים שלושה מאותם פרקי זמן, משך ארוך הרבה יותר, כדי לוודא שיהיה לה מעמד השנה הקודמת במקום שנת הלקיטה הבאה, שלפיה מתייחסים לירקות בדרך כלל.

לסיכום: במשנה זו למדנו כי בצלים הסריסים ופול המצרי שגדל לירקו, שדינם הרגיל להיקבע לפי זמן לקיטתם, משנים את מעמדם כאשר נמנעו מהם מים שלושים יום לפני ראש השנה - ומתעשרים לפי השנה הקודמת; ואם לא נמנעו מהם מים, נשארים במעמדם כירקות ואסורים בשביעית. כמו כן למדנו את דין שדה הבעל שנמנעו ממנו מים: לרבי מאיר די בשתי עונות, ולדעת חכמים נדרשות שלוש.