שביעית, פרק ב', משנה ג'. במשנה הקודמת עסקנו במלאכות שבשדה שניתן לעשותן עד ראש השנה בלבד, ואין צורך להוסיף בעבורן על השביעית - כלומר אין בהן דין תוספת שביעית. אף משנתנו מונה מלאכות נוספות שמותר לעשותן עד ראש השנה.
המלאכות המותרות עד ראש השנה:
"מסקלין" - הסרת האבנים מן השדה.
"מקרסמין" - פעולת הקרסום: חיתוך הענפים היבשים מן העץ.
"מזרדין" - חיתוך ענפים לחים, שלעיתים רבים הם מדי ויש צורך לחתכם.
"מפסלין" - בביטוי זה נאמרו כמה פירושים: יש המבינים שהכוונה להסרת הפסולת, כל אותם יסודות שליליים הגדלים על העץ; ויש המבינים שהכוונה לחיתוך הענפים הרגילים, כדי שגזע העץ עצמו יעבה.
כל אלו מותרים "עד ראש השנה" - עד ראש השנה של שביעית.
דעת רבי יהושע:
רבי יהושע מעיר על הזירוד והפיסול: "כשם שזירודה ופיסולה של חמישית - כך של שישית". בדברים אלו נחלקו הפירושים:
לדעת הרא"ש: כשם שפעולות הזירוד והפיסול של השנה החמישית נמשכות אל תוך השנה השישית, כך הזירוד והפיסול של השנה השישית נמשכים אל תוך השביעית. נמצא שמותר לעשות פעולות אלו לא רק עד ראש השנה, אלא אף בשביעית עצמה.
לדעת הרמב"ם: אדרבה, רבי יהושע מצמצם. אין ההיתר עד ראש השנה, אלא רק עד הזמן שבו נוהגים בני אדם לעשות מלאכות אלו באותה שנה - וזמן זה קודם בדרך כלל לראש השנה.
דעת רבי שמעון:
רבי שמעון אומר: "כל זמן שאני רשאי בעבודת האילן, רשאי אני בפיסולו". מותר לפסל את האילן לא עד השביעית ולא עד ראש השנה, אלא רק עד הזמן שבו מותרת עבודת האילן וחרישתו. וכפי שהזכרנו קודם במסכת, באילן סתם מותר לחרוש עד שבועות בלבד. נמצא שרבי שמעון מצמצם את ההיתר במידה רבה: לא עד ראש השנה, אלא עד שבועות.
לסיכום: משנתנו מונה מלאכות נוספות המותרות עד ראש השנה - סיקול, קרסום, זירוד ופיסול; רבי יהושע נחלק בהבנתו בין הרא"ש, המרחיב את ההיתר אף לתוך השביעית עצמה, לרמב"ם, המצמצמו לזמן שנוהגים בו בני אדם באותן מלאכות; ורבי שמעון מצמצם את הפיסול לזמן שבו מותרת עבודת האילן - עד שבועות.