בשיעור זה נלמד את המשנה הראשונה שבפרק ה של מסכת שקלים. המשנה מונה את הממונים שהיו במקדש - האנשים שהתמנו לתפקידים מוגדרים בעבודת בית המקדש, וכל אחד מהם היה מופקד על תחום מסוים.
"אלו הן הממונים שהיו במקדש":
"יוחנן בן פנחס על החותמות" - ממונה על החותמות. החותם הוא כמין כרטיס, והוא היה מוכר כרטיסים עבור קרבנות מסוימים. עניינם של החותמות יתבאר בהמשך, במשנה ג ובמשנה ד שבפרק זה.
"אחיה על הנסכים" - ממונה על הנסכים. כפי שנראה בהמשך, עם הקרבנות היה המקריב נדרש להביא יין ומנחה, והוא היה מספק את הדברים הללו.
"מתתיא בן שמואל על הפייסות" - ממונה על הפייסות. הפייס היה ההגרלה שנערכה כדי לקבוע מי יבצע אילו פעולות ואילו עבודות בעבודת בית המקדש.
"פתחיה על הקינים" - ממונה על הקינים. פירוש המילה הוא קִנים, אך הכוונה לקרבנות העוף שהיו מקריבים. ומכיוון שקרבנות העוף עשויים להיות מסובכים מאוד, נתייחדה להם מסכת שלמה - מסכת קינים - הדנה בשאלות העולות בהם. המשנה ממשיכה ומגלה: "פתחיה זה מרדכי" - הוא מרדכי בלשן. יש אומרים שזהו מרדכי שבסיפור מגילת אסתר, ואחרים אומרים שמרדכי אחר הוא. "ולמה נקרא שמו פתחיה" אם שמו האמיתי מרדכי? "שהיה פותח בדברים ודורשן" - היה פותח נושאים ומילים שהיו סתומים וקשים להבנה, ומבארם. "ויודע שבעים לשון" - ידיעת שבעים לשונות הייתה דרישה כללית מכל מי שנמנה עם הסנהדרין.
"בן אחיה על חולי מעיים" - ממונה על מחלות המעיים. מדוע נדרש ממונה מיוחד לכך? מסביר הירושלמי שמחלות מעיים היו נפוצות בקרב הכהנים, משום שהיו מהלכים יחפים על רצפה קרה, אוכלים בשר הקרבנות בשפע ושותים מים; וממונה זה ידע כיצד לטפל בהן.
"נחוניא חופר שיחין" - היה חופר את הבארות ומקורות המים עבור תושבי ירושלים ועבור עולי הרגל שהיו עולים לחג, והיה בקיא בכל התהליך הזה.
"גביני כרוז" - המכריז. בכל בוקר היה משמיע את ההכרזה שהכהנים והלויים ייגשו לעמדותיהם, והישראל לעמדותיהם.
"בן גבר על נעילת שערים" - ממונה על סגירת השערים, והוא שקבע את פתיחתם ואת נעילתם.
"בן בבי על הפקיע" - יש מבארים שהיה ממונה על הכנת הפתילות עבור המנורה. ואחרים מבארים שהיה ממונה על ענישת אותם אנשים שהיה עליהם מצוות שמירת בית המקדש. שומרים אלו לא נועדו לשמירה ממש אלא לכבוד (בדומה למשמר הכבוד בארמון בקינגהאם), ואם נרדמו היה מכה אותם - וזה היה חלק מתפקידו.
"בן עזאי על הצלצל" - הצלצל הוא המצלתיים, כלי נגינה ממתכת, שקולם היה הסימן ללויים להתחיל בשירתם בבית המקדש.
"הוגרס בן לוי על השיר" - ממונה על השירה בבית המקדש, שנעשתה בידי הלויים.
"בית גרמו על מעשה לחם הפנים" - ממונים על אפיית לחם הפנים, שהצריכה מלאכת אומנות מיוחדת מפני שהיו לו דפנות, ונדרשה מלאכה מדוקדקת כדי שהדפנות יעמדו.
"בית אבטינס על מעשה הקטורת" - ממונים על עשיית הקטורת, שהיו בה מרכיבים מיוחדים.
"אלעזר על הפרוכות" - ממונה על הפרוכות, הווילונות ששימשו בבית המקדש לפני הפתחים.
"פנחס על המלבוש" - ממונה על הבגדים, בגדי הכהונה.
מחלוקת המפרשים בזהות השמות:
יש מבארים שהמשנה מדברת דווקא באותם אנשים מיוחדים במינם שהיו ממונים על התפקיד לאורך הדורות, והם נבחרו מתוך שנים שונות מפני שהיו המוכרים ביותר בתחומם וצדיקים גדולים.
אחרים מבינים שהתנא, מחבר המשנה, בוחר את הממונים שהיו בדורו.
ויש אומרים שהשמות הללו ניתנו לכל מי שהיה ממונה על התפקיד, בדיוק כשם שמלך מצרים נקרא תמיד פרעה.
לסיכום: במשנה זו מנינו את הממונים שבמקדש ואת תחומי אחריותם - מן החותמות, הנסכים והפייסות, דרך הקינים, חולי מעיים, חפירת השיחין, ההכרזה, נעילת השערים, הפקיע, הצלצל והשיר, ועד לחם הפנים, הקטורת, הפרוכות והמלבוש. כמו כן עמדנו על מחלוקת המפרשים בשאלה האם השמות מתייחסים לאישים מסוימים, לממונים שבדורו של התנא, או שהיו שמות תפקיד שנקראו בהם כל הממונים.