שבת, פרק ט', משנה ה'. משנה זו שבה אל הלכות הוצאה ונשיאה בשבת, ועוסקת בשיעורים - בכמויות שבהוצאתן מתחייב האדם.
"המוציא עצים - כדי לבשל ביצה קלה":
המוציא עצים מרשות היחיד לרשות הרבים, כמה עצים עליו להוציא כדי שתהא ההוצאה משמעותית דיה לחייבו? קובעת המשנה: שיעורם כדי לבשל בהם, כדלק, ביצה קלה.
מהי "ביצה קלה"? זו הביצה המתבשלת במהירות הגדולה ביותר, היא ביצת התרנגולת שאנו רגילים לאכול. וכפי שהזכרנו בפרק הקודם, מדובר בביצה טרופה המוכנסת למחבת חמה, והשיעור הוא כמות הזמן שהיה לוקח לבשל ממנה כשיעור גרוגרת - ובשיעור זה מתחייב.
"תבלין - כדי לתבל ביצה קלה":
שיעור התבלינים הוא כדי לתבל בהם ביצה קלה כאותה ביצה שהוזכרה. ומוסיפה המשנה: "מצטרף זה עם זה" - סוגי התבלינים השונים מצטרפים זה עם זה להשלמת השיעור, ואין צורך שיהיה זה תבלין אחד דווקא, אלא אף כמה סוגים שונים.
חומרי הצביעה:
"קליפי אגוזים" - קליפות של אגוזים.
"קליפי רימונים" - קליפות של רימונים.
"איסטיס ופואה" - שני מיני צמחים ששימשו לצביעה: האיסטיס בגוון כחלחל, והפואה בגוון אדמדם.
כל הפריטים הללו משמשים לצביעה, ושיעורם: "כדי לצבוע בהן בגד קטן בסבכה" - כמות המספיקה לצביעת פיסת בד קטנה ביותר שבסבכה. הסבכה היא כיסוי ראש ארוג שהייתה האישה רגילה ללבוש על ראשה, ואותו בגד קטן היה פיסת חומר ארוגה זעירה שנתפרה בחלקו העליון ביותר של כיסוי הראש. די בצבע שיוכל לצבוע פריט קטן זה שעל כיסוי הראש.
חומרי הניקוי:
"מי רגליים" - שתן, ששימש אף הוא כחומר ניקוי.
"נתר ובורית" - שני חומרי ניקוי.
"קמוניא" - סוג של גיר המשמש לניקוי.
"אשלג" - חומר ניקוי נוסף.
שיעורם של כל חומרי הניקוי הללו: "כדי לכבס בהן בגד קטן בסבכה". אם בחומרי הצביעה נאמר כדי לצבוע את פיסת הבד הקטנה שבכיסוי הראש, כאן השיעור הוא כדי לכבס ולנקות אותה פיסת בד קטנה עצמה.
שיעורו של רבי יהודה:
רבי יהודה נותן שיעור אחר לכמות חומרי הניקוי, ואומר שהוא "כדי להעביר על הכתם" - כמות המספיקה לכבס בה כתם, כתם של נידה. בחומרי ניקוי אלו היו משתמשים כדי לקבוע אם אמנם דם נידה לפנינו, או שמא צבע וכיוצא בזה.
המשנה במסכת נידה מונה שבעה סוגים של חומרי ניקוי ששימשו לכיבוס הכתם, כדי לברר אם מקורו בדם ממש או בפריט צובע אחר. חמישה מן החומרים הנזכרים במשנתנו - מי רגליים, נתר, בורית, קמוניא ואשלג - נמנים עם אותם שבעה שבמשנה בנידה.
לסיכום: במשנה זו למדנו את שיעורי ההוצאה בשבת: עצים - כדי לבשל ביצה קלה; תבלין - כדי לתבל ביצה קלה, וסוגיו מצטרפים זה עם זה; חומרי הצביעה (קליפי אגוזים, קליפי רימונים, איסטיס ופואה) - כדי לצבוע בגד קטן שבסבכה; וחומרי הניקוי (מי רגליים, נתר, בורית, קמוניא ואשלג) - כדי לכבס בהן אותו בגד קטן, ולדעת רבי יהודה כדי להעביר על הכתם.