שבת פרק כ"ג, משנה ד'. במשנה הקודמת עמדנו על דין 'מחשיכין על התחום' - שאדם רשאי ללכת בשבת עד סוף התחום, כדי שיוכל לצאת אל מעבר לתחום מיד בצאת השבת, אך זאת רק לצורך עניינים מסוימים. בסיום אותה משנה קבע אבא שאול כלל: כל עניין שמותר לדבר בו בשבת, מותר אף להחשיך על התחום לצורכו. אמרנו כי כלל זה בא לרבות שני עניינים, והם המפורשים במשנתנו.
לשון המשנה:
"מחשיכין על התחום לפקח על עסקי כלה ועל עסקי המת, להביא לו ארון ותכריכין" - מותר לאדם ללכת בשבת עד סוף התחום, כדי להיות מוכן לצאת מעבר לתחום במוצאי שבת, לצורך שני אלה:
עסקי כלה - הצרכים הנדרשים כדי שתוכל להינשא.
עסקי המת - הצרכים הנדרשים לנפטר, ובכללם הבאת ארון ותכריכין שייקבר בהם.
אף שפעולות אלו אינן ניתנות לעשייה בשבת, ובדרך כלל אין מחשיכין על התחום לצורך דברים שאי אפשר לעשותם בשבת - כאן, מאחר שמדובר בפעולות של מצווה, הותר להחשיך על התחום לצורכן.
"ונכרי שהביא חלילים בשבת":
המשנה ממשיכה ועוסקת בצורכי המת: "ונכרי שהביא חלילים בשבת, לא יספד בהן ישראל, אלא אם כן בא ממקום קרוב". נכרי שהביא בשבת כלי נגינה, שנהגו להשתמש בהם בימיהם בהלוויה, אין ישראל רשאי להשתמש בהם להספד ולצורכי הטקס - אלא אם כן הובאו ממקום קרוב, כלומר מתוך התחום.
מדובר במקרה שהנכרי הביא את החלילים עבור יהודי ולא עבור נכרי, ומשום כך אין היהודי רשאי להשתמש בהם כשהובאו מחוץ לתחום. ואם ידוע שהובאו מחוץ לתחום, יש להמתין במוצאי שבת כשיעור הזמן שהיה נדרש כדי להביאם מאותו מקום שמחוץ לתחום.
"עשו לו ארון וחפרו לו קבר":
"עשו לו ארון וחפרו לו קבר, ייקבר בו ישראל; ואם בשביל ישראל, לא ייקבר בו עולמית" - ההבחנה היא לשם מי נעשתה המלאכה:
נעשה בשביל נכרי: נכרים שחפרו קבר או עשו ארון קבורה לצורך נכרים, מותר לישראל להיקבר בו, שכן לא נעשה עבור היהודי.
נעשה בשביל ישראל: אם עשו זאת עבור יהודי, אותו יהודי שנעשה הדבר בשבילו לא ייקבר בו עולמית. ואולם יהודי אחר רשאי להשתמש בו לאחר השבת, לאחר המתנת שיעור הזמן שהיה נדרש כדי לעשות את הארון או לחפור את הקבר.
עוד יש לציין כי האיסור העולמי נאמר דווקא כאשר עשו הנכרים את הארון או חפרו את הקבר עבור יהודי בפרהסיה - שאז לא יוכל אותו יהודי להשתמש בו לעולם, משום כבוד המת. אך אם עשו זאת בצנעה, ניתן לחזור ולהשתמש בו לאחר צאת השבת, לאחר המתנת שיעור הזמן שהיה נדרש לחפירת הקבר או לעשיית הארון.
לסיכום: במשנה זו למדנו כי מחשיכין על התחום לצורך עסקי כלה ועסקי המת, ובכללם הבאת ארון ותכריכין, אף שאלו פעולות שאי אפשר לעשותן בשבת, משום שהן פעולות של מצווה. עוד למדנו שנכרי שהביא חלילים בשבת - אין ישראל מספיד בהן, אלא אם כן באו ממקום קרוב, ובלאו הכי יש להמתין במוצאי שבת 'בכדי שיעשו'. וכן שארון וקבר שנעשו בשביל נכרי - ייקבר בהם ישראל, ואילו נעשו בשביל ישראל בפרהסיה - לא ייקבר בהם אותו יהודי עולמית, ואילו לאחר, או כשנעשו בצנעה, מותר לאחר השבת ולאחר המתנת השיעור.