שבת, פרק יא, משנה ד. כפי שהזכרנו בעבר, הים והאוקיינוס נחשבים כרמלית, ולפיכך קובעת המשנה: "הזורק בים ארבע אמות - פטור". הזורק בים ארבע אמות פטור ואינו חייב, משום שאין הים נחשב רשות הרבים.
רקק מים שרשות הרבים מהלכת בו:
אולם אם מדובר בנחל או בפלג מים שרשות הרבים עוברת בתוכו, והציבור מהלך דרך אותו רקק מים - "הזורק לתוכו ארבע אמות - חייב", שכן מקום זה נידון כרשות הרבים. וכמה הוא שיעורו של רקק מים? פחות מעשרה טפחים. אם עומק המדרון היורד אל תוך הנחל הוא עשרה טפחים או יותר, שוב אין המקום נחשב רשות הרבים, אלא כרמלית.
המשנה ממשיכה ולכאורה חוזרת על אותו דין עצמו: רקק מים שרשות הרבים מהלכת בו, והזורק לתוכו ארבע אמות חייב. מדוע, אם כן, שנתה המשנה דין זה פעמיים?
הגמרא מבארת כי שני דברים באים ללמדנו:
רוחבו של הרקק: רקק מים שעומקו פחות מעשרה טפחים - אף אם רוחבו יתר על ארבע אמות, ולעיתים חלק מן העוברים ושבים אינם טורחים לעבור בתוכו אלא מקיפים אותו - כיוון שאין הכול נמנעים מלעבור בו, עדיין דינו כרשות הרבים.
הילוך על ידי הדחק: ההליכה ברקק מים כרוכה בקושי מסוים, והיא בבחינת "על ידי הדחק". אף על פי כן, הילוך על ידי הדחק שמו הילוך, ונחשב הילוך הרבים - ולפיכך המקום נידון כרשות הרבים.
הילוך על ידי הדחק מול תשמיש על ידי הדחק:
כלל זה נאמר לעניין הילוך בלבד. אך תשמיש הנעשה בקושי, שלא בדרך הילוך, אינו נחשב תשמיש. הגמרא מעמידה זה מול זה שני מקרים: עמוד ברשות הרבים וחור ברשות הרבים.
עמוד ברשות הרבים: גובהו תשעה טפחים ורוחבו ארבעה טפחים, שהם שיעוריה של כרמלית. אולם מאחר שנוח לרבים להשתמש בו והם מניחים עליו חפצים בנקל, הרי זה תשמיש שאינו על ידי הדחק, והעמוד נחשב חלק מתפקודה של רשות הרבים - אף שמידותיו מידות כרמלית.
חור ברשות הרבים: עומקו תשעה טפחים ורוחבו ארבעה טפחים, שהם שיעורי כרמלית. אף שניתן היה לטעון כי הרבים משתמשים בו להצניע בתוכו חפצים וכיוצא בזה, שימוש זה הוא על ידי הדחק. תשמיש שאינו בדרך הילוך והנעשה בקושי אינו נחשב תשמיש ואינו נחשב פונקציה של רשות הרבים, ולפיכך דנים את החור לפי מידותיו בלבד - ודינו כרמלית.
לסיכום: הים כרמלית הוא, והזורק בו ארבע אמות פטור; אך רקק מים שרשות הרבים מהלכת בו, ועומקו פחות מעשרה טפחים, דינו כרשות הרבים - אף אם רוחבו יתר על ארבע אמות, ואף שההליכה בו על ידי הדחק, שכן הילוך על ידי הדחק שמו הילוך. לעומת זאת תשמיש על ידי הדחק אינו שמו תשמיש, ומשום כך העמוד נחשב חלק מרשות הרבים ואילו החור נידון לפי מידותיו ככרמלית.