שבת, משנה ג'. המשנה ממשיכה לעסוק בדברים שמותר לעשותם לצורך המילה בשבת.
רחיצת התינוק במים חמים:
המשנה מלמדת שמותר לרחוץ את הילד שעברה עליו המילה במים חמים, "בין לפני המילה ובין לאחר המילה". יש המבארים כי ההיתר אינו שווה בשני השלבים:
לפני המילה: אין לחמם את המים בשבת, אלא לרחוץ במים שחוממו מערב שבת.
לאחר המילה: מאחר שמאותה שעה כבר קיימת סכנה, מותר אף לחמם את המים.
אף בשעת הרחיצה עצמה אין לרחוץ את התינוק בדרך הרגילה, אלא ליטול את המים ולזלפם עליו בידיים. זילוף מכלי אסור, ויש לעשות זאת דווקא מן היד - שינוי מדרך הרחיצה הרגילה.
שיטת רבי אלעזר בן עזריה:
רבי אלעזר בן עזריה מתיר לרחוץ את התינוק אף "ביום השלישי שחל להיות בשבת", וחולק על תנא קמא בשתי נקודות:
אופן הרחיצה: הגמרא מבינה בדבריו שמותר לרחוץ ללא שינוי, בדרך הרגילה.
זמן הרחיצה: לדעת תנא קמא ההיתר נאמר ביום המילה בלבד, ואילו לדעתו מותר אף ביום השלישי.
טעם הדבר, כפי שהמשנה ממשיכה: הפסוק אומר על אנשי שכם שמלו, שביום השלישי היו כואבים. נמצא שהיום השלישי הוא זמן של סכנה.
ונחלקו בהבנת דבריו: יש המבינים שנקט "יום שלישי" דווקא, כיום נוסף מעבר ליום הראשון, וממילא אף היום השני בכלל ההיתר לדעתו; ואחרים סוברים שכוונתו ליום הראשון והיום השלישי בלבד.
מקרי ספק שאין מחללין עליהם את השבת:
המשנה מונה שני מקרים שבהם אין המילה דוחה את השבת מחמת הספק:
ספק: תינוק שנולד ואין ידוע בוודאות אם לאחר שבעה חודשי הריון או לאחר שמונה. חז"ל הבינו שבן שמונה אינו בר קיימא, ואילו בן שבעה - באופן המנוגד לאינטואיציה - כן בר קיימא. לחלופין, הספק הוא בין תשעה חודשי הריון לשמונה. כך או כך, בן שמונה אינו בר קיימא, ואין מחללים עליו שבת בעשיית המילה, שכן אינו נחשב תינוק בר קיימא ומילתו אינה דוחה שבת.
אנדרוגינוס: הילד הוא בעל שני מינים, ואין ברור אם נחשב זכר או נקבה. ממילא אין ברור שחל עליו חיוב מילה כלל, ולפיכך אין המילה דוחה שבת מחמת הספק.
בשני המקרים הללו - "ספק ואנדרוגינוס אין מחללין עליו את השבת" - משום שאין ברור שקיים חיוב מילה.
"רבי יהודה מתיר באנדרוגינוס" - רבי יהודה מתיר לעשות את המילה באנדרוגינוס בשבת, שכן למד מן הפסוק, ממילה מיותרת המורה שאף אנדרוגינוס חייב במילה. לפיכך, כאשר יום המילה חל בשבת, מחללים עליה את השבת לקיום מצוות המילה אף באנדרוגינוס.
לסיכום: במשנה זו למדנו את דיני רחיצת התינוק - במים חמים לפני המילה ולאחריה, ובדרך של זילוף ביד ולא בכלי; את שיטת רבי אלעזר בן עזריה המתיר רחיצה אף ביום השלישי, שהוא זמן סכנה; ואת שני מקרי הספק - ספק בן שבעה או בן שמונה, ואנדרוגינוס - שאין המילה בהם דוחה את השבת, ואת דעת רבי יהודה המתיר באנדרוגינוס.