שבת, פרק ט"ו, משנה ג'. משנה זו דנה תחילה בהגבלות שנאמרו בקיפול בגדים בשבת, ולאחר מכן ביחס שבין קדושת השבת לקדושת יום הכיפורים. המשנה פותחת: "מקפלין את הכלים" - מותר לקפל את הבגדים על קמטיהם, "אפילו ארבעה וחמישה פעמים".
תנאי הקיפול בשבת:
הגמרא מסייגת היתר זה בתנאים. ראשית, שהאדם מתכוון ללבוש את הבגד שוב באותה שבת, שאם לא כן יש כאן הכנה מן השבת לימות החול. שנית, יש בקיפול חשש של תיקון, ולפיכך נדרשים ארבעה תנאים:
אדם אחד בלבד: הקיפול ייעשה על ידי אדם יחיד ולא על ידי שניים יחד, שקיפול בשניים יש בו משום תיקון יתר.
בגדים חדשים: בבגד חדש אין הקמט משמעותי, ואילו בבגדים ישנים נחשב הקיפול על הקמטים כתיקון.
בגדים לבנים: אך בגדים צבעוניים אין לקפלם על קמטיהם.
שאין לו בגד אחר להחליף: שנצרך דווקא לבגד זה.
מטעם זה נהוג לראות בשבת שאין מקפלים את הטלית על קמטיה אלא שלא על קמטיה, ורק לאחר השבת מקפלים אותה כדרכה.
"ומציעין את המיטות":
המשנה ממשיכה: "ומציעין את המיטות" - מותר להציע את המיטות, לפרוס את הסדינים ולסדרם. אין הכוונה לסידור המיטה כדרך שגרה, אלא להחלפת הסדינים ממש, שהיא פעולה משמעותית יותר. היתר זה נאמר "מליל שבת לשבת" - מליל שבת לצורך יום השבת עצמו, "אבל משבת ומוצאי שבת" - אך אם נדרשת החלפת הסדינים לצורך מוצאי שבת, אין לעשות זאת בשבת.
מחלוקת רבי ישמעאל ורבי עקיבא:
רבי ישמעאל אומר: "מקפלין את הכלים, מציעין את המיטות, מיום הכיפורים לשבת". שתי הפעולות הללו, קיפול הבגדים והצעת המיטות, מותר לעשותן ביום הכיפורים לצורך השבת, לפי שקדושת השבת גבוהה מקדושת יום הכיפורים, ולפיכך מותר להכין ביום הכיפורים לצורך השבת.
ראיה נוספת מביא רבי ישמעאל מהלכות הקרבנות במקדש: חלבי שבת קרבים ביום הכיפורים. האיברים שנותרו מקרבנות השבת מותר להקטירם ביום הכיפורים כשהוא חל במוצאי שבת - מציאות שאינה קיימת בלוח השנה הקבוע שבידינו, אך בימים שבהם נקבע החודש על פי הראייה יכלה להתרחש. אף כאן הטעם הוא ששבת חמורה מיום הכיפורים. המשנה נקטה לשון "חלבים", אך למעשה מדובר בכל איברי קרבן התמיד, שכיוון שהוא עולה, כולו נשרף; וכל שלא נשרף בשבת יכול להישרף ביום הכיפורים.
רבי עקיבא חולק וסובר שאין של שבת קרבין ביום הכיפורים, ואף לא של יום הכיפורים בשבת. באשר לאיסור להקריב את של יום הכיפורים בשבת - אף רבי ישמעאל מודה בו. וממילא סובר רבי עקיבא שאף אין מקפלים את הבגדים ואין מציעים את המיטות מיום הכיפורים לשבת, וכל שכן להפך.
לסיכום: במשנה זו למדנו שמותר לקפל בגדים בשבת אף כמה פעמים, ובלבד שיתקיימו התנאים: כוונה ללובשם באותה שבת, קיפול על ידי אדם אחד, בגדים חדשים ולבנים, ושאין לו בגד אחר להחליף. כן למדנו שמציעים את המיטות מליל שבת לצורך השבת ולא לצורך מוצאי שבת, ובמחלוקת רבי ישמעאל ורבי עקיבא - האם קדושת השבת החמורה מתירה להכין ביום הכיפורים לצורך השבת, הן בקיפול והצעה והן בהקטרת האיברים במקדש.