שבת, משנה ב'. משנה זו דנה בדברים העשויים לשמש בשתי דרכים: כמאכל בהמה או כחומר הסקה לאש.
חבילות קש, עצים וגבעולים:
מדובר בחבילות של קש, של עצים ושל גבעולי צמחים, וההלכה תלויה בייעוד שנקבע להן מערב שבת:
ייחדן למאכל בהמה - מותר לטלטלן בשבת, שכן מאכל בהמה אינו מוקצה.
לא ייחדן - ההנחה היא שעמדו לשמש להסקה, ומאחר שאין להסיקן בשבת, הרי הן מוקצה.
כפיית סל לפני האפרוחים:
המשנה ממשיכה ומלמדת כי מותר להפוך סל לפני אפרוחים, כדי שיוכלו לעלות עליו ולהיכנס אל הלול או לצאת ממנו, והרי הוא משמש להם כמדרגה. אף שהאפרוחים עצמם מוקצה בשבת, סובר התנא של משנתנו שמותר לטלטל כלי אף לצורך דבר שהוא מוקצה, ובלבד שאין מטלטלים את המוקצה עצמו. ומאחר שאין האפרוחים נשארים על הסל אלא עומדים עליו לרגע בלבד, בכניסתם וביציאתם, אין בכך משום מה שכינינו בפסקה השלישית - הפיכת הכלי (הסל) לבלתי שמיש.
כנגד זה עומדת דעתו של רבי יצחק, שהוזכרה לעיל, שאין לטלטל כלי בשבת לצורך דבר שהוא מוקצה. לשיטתו יתבאר המקרה באופן אחר: האדם נזקק למקום שבו עמד הסל, ומשהגביהו כדין, רשאי הוא להניחו אף לפני דבר שהוא מוקצה, כאותם אפרוחים.
תרנגולת שברחה:
תרנגולת שברחה - מותר לדחפה עד שתיכנס מאליה אל המקום שבו יש להחזיקה. אך אין לעשות בה את מעשה ה'מדדין', כלשון המשנה בסמוך: אין לאחוז בכנפיה כדי להכניסה פיזית, אלא להבריחה בלבד. הטעם לכך: התרנגולת נוטה, משנאחזות כנפיה, להגביה עצמה מן הקרקע, ונמצא שהאדם הוא המזיזה. ההיתר הוא בהברחה בלבד, שבה נעה הבהמה מעצמה, ולא בהזזה הנעשית בידי האדם.
"מדדין עגל וסייחין ברשות הרבים":
מותר לעשות את מעשה ה'מדדין' - לאחוז פיזית בעגל או בסייח קטן ברשות הרבים ולסייע להם ללכת בכיוון מסוים, על ידי משיכת אוזנם, צווארם או חלק אחר בגופם. מאחר שאין הם מגביהים את עצמם מן הקרקע, וכבדים הם, אין המדדה נחשב כמעבירם, אלא כמעודדם ללכת בכיוון הנכון.
"אישה מדדה את בנה":
הוא הדין באישה עם בנה: רשאית היא לאחוז בזרועותיו ולהוליכו ברשות הרבים, כשהוא מהלך בעצמו, ואין היא נחשבת כנושאת אותו.
"אמר רב יהודה: אימתי" - מתי הותר לאישה להוליך את בנה באופן זה? "בזמן שנוטל אחת ומניח אחת" - כשהילד מסוגל להלך, להגביה רגל אחת ולהניח את רגלו האחרת. או אז הוא ההולך בפועל, והאם רק מסייעת בידו. "אבל אם היה גורר" - אם גורר הוא את רגליו, והאם היא הדוחפת והמושכת אותו, נמצא שהיא העושה את המשיכה ואת הנשיאה, ולפיכך אסור, שהרי זה כנשיאה ברשות הרבים. אף שאין היא מגביהה אותו פיזית, עצם הגרירה נחשבת כנשיאה.