פרק זה עוסק בהלכות מילה בשבת - ברית מילה החלה ביום השבת. נפתח במשנה א'.
שיטת רבי אליעזר - הבאת האיזמל:
רבי אליעזר אומר: אם לא הביא אדם את הכלי - הסכין או האיזמל המשמש לברית המילה - מערב שבת אל המקום שבו עתידה המילה להתקיים, רשאי הוא להביאו בשבת, ואפילו דרך רשות הרבים. אלא שעליו להביאו מגולה, כדי שיראו הכול מה הוא נושא בידו. וטעם הדבר: להראות לכול שמצוות מילה חביבה ויקרה עלינו, ושזו שבת.
בעת הסכנה:
כאשר גזרו הגויים גזירות על ישראל שלא למול, ולא ניתן היה לטלטל בגלוי ברשות הרבים - מכסה הוא את האיזמל, כדי שלא יראו האויבים מה הוא נושא ולא יידעו שהוא מוליך איזמל של מילה. אולם הכיסוי נעשה "על פי עדים": עדים מישראל הרואים, קודם הכיסוי, שאיזמל של מילה הוא מכסה. כך יידעו שאין הוא נושא דבר שאסור בטלטול בשבת, ולא יחשדוהו שאר היהודים בחילול שבת.
היקף היתרו של רבי אליעזר:
שיטתו של רבי אליעזר היא שלא רק הפעולות שמעצם טבען חייבות להיעשות בשבת הותרו בה, אלא אף פעולות שהיה אפשר לעשותן מערב שבת - אף עליהן מותר לחלל את השבת. שהרי את האיזמל היה אפשר להביא מבעוד יום, ובכל זאת, אם שכח או שלא הביאו, מתיר רבי אליעזר להביאו בשבת.
ורבי אליעזר מרחיק לכת עוד יותר, וחוזר אל ראשיתו של התהליך כולו:
לכרות עצים.
להכין מהם גחלים.
לחשל בהם את המתכת.
להתקין ממנה איזמל.
אף אם לא נעשה דבר מכל אלה מערב שבת, מותר לעשותם בשבת, שכן לדעתו כל ההכנות שלצורך המילה מותרות בשבת.
כללו של רבי עקיבא:
רבי עקיבא חולק וקובע כלל: "כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת - אינה דוחה את השבת". אפילו אם הדבר ימנע את קיום הברית - שכח להביא את הסכין ולא יוכל למול בשבת - כיוון שמלאכה זו הייתה אפשרית מערב שבת, אין להתיר בעבורה חילול שבת. אין התורה מתירה זאת.
מה, אם כן, כן דוחה את השבת?
ממשיכה המשנה ומלמדת כי הותרו רק הפעולות שמעצם הגדרתן אי אפשר לעשותן לפני שבת: חיתוך המילה עצמה והפעולות הבאות מיד לאחריה. מכיוון שאין המצווה אלא ביום השמיני, וכשהיום השמיני חל בשבת אמרה התורה שהמילה נעשית בשבת - הרי שדברים אלו, שאין כל אפשרות לעשותם מערב שבת, דוחים את השבת. אך כל פעולה שהיה אפשר לעשותה קודם השבת אינה דוחה אותה.
לסיכום: במשנה זו נחלקו רבי אליעזר ורבי עקיבא בהיקף המלאכות המותרות לצורך מילה בשבת. לדעת רבי אליעזר אף ההכנות שניתן היה לעשותן מבעוד יום - הבאת האיזמל, ואף כריתת העצים והתקנת הכלי - הותרו בשבת; ואילו רבי עקיבא קובע כי כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת אינה דוחה את השבת, ורק פעולות שאי אפשר לעשותן קודם לכן דוחות אותה. כמו כן למדנו את דין הבאת האיזמל מגולה, ואת דין הכיסוי על פי עדים בעת הסכנה. וכמובן, אנו פוסקים כרבי עקיבא.